טוב צפיתי בסרטון של חיים וגם קראתי את מה שכתבו פה חברי הפורום, וזה מה שיש לי כרגע להוסיף בעניין:
העולם הבא ותחיית המתים הם שני עניינים שונים. בתנ"ך אני לא מכיר התייחסות מפורשת לקיום העולם הבא. את חזון העצמות היבשות של יחזקאל אני מבין כמשל לתחייה לאומית אחרי גלות בבל. הנושא של החזון הזה עוסק בתחייה לאומית והחזון ניתן לבני יהודה הגולים שהתייאשו ואמרו "יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו".
יתר על כן זה נראה לי לא סביר שעקרון כל כך חשוב של תחיית המתים נזכר לראשונה בספר יחזקאל, מדוע הוא לא מופיע בתורה ? בכל מקרה אני יודע שבכוחו של הקב"ה לעשות כל דבר כולל תחיית המתים וכל דבר אחר, אני רק לא חושב שהוא הבטיח לעשות זאת.
יש נבואות בתנ"ך שכתובות בצורה חד משמעית ובסרטון של חיים אני חושב שהוא מזכיר את ויקרא כ"ו
http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0326.htm. ואני מוצא הבדל גדול בין נבואה מהסוג הזה לבין נבואת יחזקאל שהרבה להשתמש במשל. כמובן שהעובדה שבויקרא כ"ו הקב"ה פונה לעם דרך משה מדובר בדרגת חשיבות יותר גדול. 'מזל' שהתורה לא דיברה בלשון משל כמו יחזקאל.
לסיכומו של עניין לדעתי לא ניתן להסיק קיומו של העולם הבא מתוך התנ"ך. לעומת נושאים אחרים שהם ברורים וחד משמעים כמו למשל הבטחת ארץ ישראל לאברהם ולזרעו ומצוות ברית מלה. בלמוד כן מופיעה התייחסות לעולם הבא ומי שמאמין בכך חייב לדעתי להסתמך על התלמוד ולא רק על התנ"ך. אבל הבעיה היא שהתלמוד נכתב לאחר חורבן הבית השני ולכן לאחר שנלקחה הנבואה מהעולם על פי דעת התלמוד. לכן אני חושב שמקורות מהסוג: "יצאה בת קול ואמרה: רבי חנניה בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא." אינן ברי סמכה מספיק.
זאת רק דעתי האישית ואני יודע שאפשר להבין דברים אחרת. אפשרי מאוד שאני טועה, למרות שאני מנסה להבין כמיטב יכולתי.