מסכי הטלוויזיה נראה העולם האסלמי בכלל, והערבי בפרט, בטרנס של אושר עילאי: הושמדה מדינת ישראל בחרבו של אללה.
בכל העולם המוסלמי בכלל, ובערבי בפרט. הוכרזו שלושים ימי חג ותפילה להודות לאללה.
בכל הנאומים שלו חזר וטען אחמדניג'אד, שלאורך כל השנים אמר בגלוי וחזר ואמר את דעתו - שליֵשות הציונית היהודית אין זכות קיום, ושלא תשרוד במזרח התיכון. לכן אל לעולם להתפלא שאכן הגיע סופה של הישות הציונית.
במקביל קרא אחמדניג'אד לעולם בכלל, ולמדינות האיחוד האירופי וארצות-הברית בפרט, לנהל אתו שיחות שלום ולשכוח את העבר.
לאט-לאט נאסף מודיעין: גוש דן למעשה לא קיים עוד: הערים תל אביב, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, בת ים, חולון ושאר ערי הסביבה הושמדו עד היסוד; כל התשתיות הלאומיות אינן עוד - לא תקשורת, לא מים ולא חשמל; הדרום קיים חלקית; והצפון הופצץ באופן קשה על-ידי סוריה ולבנון. במזרח קיימת ככל הנראה מתקפה של כוחות צבא ירדן; ובמקביל להפצצה האטומית על מדינת ישראל בוצעה בירדן הפיכה צבאית אלימה ביותר בניהולן של סוריה ואירן.
ההערכה מדברת על כמיליון וחצי הרוגים ועוד מספר כזה של נפגעי קרינה ונפגעים אחרים.
במשך כל הלילה השחור הזה נמצאו בחדר המצב בוושינגטון - המומים, גמורים נפשית וחסרי אונים - כל חברי המשלחת.
בכל רשתות התקשורת הביעו מנהיגי מדינות העולם זעזוע, והודיעו על כוונתם לשלוח צוותי סיוע הומניטריים כשיתאפשר הדבר. במקביל ביקש מזכ"ל האו"ם ממדינת ישראל החרבה לשמור על איפוק, ואליו הצטרפו כל מנהיגי אירופה והעולם.
כן יצאו הכל בהודעת גינוי חסרת תקדים נגד אירן וסוריה, והודיעו שישקלו את הצעדים שיש לנקוט נגדן במועצת הביטחון של האו"ם. ככל הנראה, כך נמסר בהודעה, יוטלו סנקציות על אירן.
