היפנים ביצעו את מעשי הזוועה והטבח שלהם בצורה לא מסודרת עד כדי כך, יותר ברברי ויותר מדמם, הגרמנים לעומת זאת ביצעו את שלהם באופן שיטתי, מחושב וסטרילי כפי שרק הגרמנים מסוגלים לעשות.
ההבדל התהומי הזה בא לידי ביטוי במה שקרוי "אונס ננקינג"- שבו הצבא הניפוני ביצע מעשי זוועה וטבח המוני בעיר הבירה הסינית ננקינג, נטבחו שם במשך שבועיים ימיים בין 200 ל-300 אלף סינים, במעשים מחרידים, וכשהשמועה על כך הגיעה למערב, אפילו הנאצים הביעו הסתייגות וגינו את זה.
מעבר לכך, עוד אנקדוטה מעניינת, הגורם שאימן והכניס לצבא היבשה היפני את צורת ושיטות הלחימה שלו, לפחות ברמה הבסיסית מצבא ימי בייניימי לצבא מודרני היו קצינים פרוסים (גרמנים).