כתב נושא: סיפור שאני מצאתי מעניין של אדם בשם אופיר אפללו  (נקרא 1427 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק stami

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 179
  • אם אשכחך ירושלים – תִּשְׁכַּח ימיני....
אותי זה עניין אז אמרתי נראה לכם אני לא יודע איך תגיבו לזה אבל אמרתי שלא נסתכן בכך שמשהו שזה מעניין אותו לא יראה בבקשה:

לכבוד הרב אמנון יצחק שליט''א

אני שונא דתיים, שונא תורה, ולא יכול לסבול את השבת וגם לא מאמין באלוקים, אני רואה את החרדים כעם נחות ושפל ללא קשר למציאות של הדור ''החדש, הצעיר והתוסס,דור המסיבות ההי-טק והקידמה'' בעוד שהדתיים מצטיירים לנו כמין אנשים שחיים בבועה משלהם שאילו היו יודעים מה נמצא בצד החילוני היו מיד מצטרפים אלינו.

אבל זה שאני ספוג במהלומות כפירה ושינאה מחבטות התקשורת ימים ולילות, עד לרגע שנפלה לידי הקלטת ''בניני האומה'' ששם מחשבתי נחשפה להוכחות חותכות אמיתיות וחד משמעותיות שישנו בורא לעולמנו הקטן, ולהיסטוריה האמיתית של עמי, ודמעות זולגות מעיני לאחר שהבנתי מי אני בתור יהודי שבעצם התרחק כל כך מהמקור ועזב את צור מחצבתו לטובת שקרים וכזבים, שבפלש אחד של אמת קיבלתי משקפיים חדשים להסתכל על החיים ונוכחתי לראות שמי שהיה חי באשליה ודעות כוזבות זה אני, ועכשיו עומדות לפני שתי דרכים: אחת האמת, האמונה, החיים, והעולם הבא, או השקר, הכפירה, המוות והדראון עולם. והחלטתי לאזור חלצי ולחזור בתשובה. ועוד הבנתי מדוע הדתיים לא היו מוכנים לעזוב את אורחותיהם ולהצטרף אלינו כי תורת אמת בידם ואמונה צרופה בליבם.

כיום אני נושא עיני אל אבי שבשמיים ומאמין בו אמונה שלמה אמונת אמת ששום שקר לא יחדור דרכה, ואת מקיימי מצוות השם אני רואה כ''שפיץ'' של האנושות, והשבת בשבילי היא עונג שלא ישווה בה כל רגע מאושר.

ולך הרב אמנון יצחק מודה אני מעמקי ליבי ואסיר תודה שהארת דרכי כשעוד זמן לפני לתקן דרכי ולא כבה נרי, ישר כחך והשם יהיה עמך בכל צעדיך

אופיר אפללו

אשמח לשמוע מההנהלה שהרב קיבל את מכתבי.


_______ סוף המכתב ________


בעקבות מכתבו של אופיר, שהגיע בדואר האלקטרוני ל''שופר'', יצרנו עימו קשר, ושוחחנו עימו כדי לשמוע ולקבל את התמונה בהרחבה. אופיר שמח לשתף פעולה (והסכים גם כן שדבריו יפורסמו), ולהלן ציטוט דבריו כלשונם.

אופיר אפללו: ''האמת, שלא הודיתי לרב על זה שהחזיר אותי בתשובה, וזה ממש הציק לי, ועכשיו קיבלתי גישה למחשב ואני מוצא קישורים לכל האתרים, אמרתי: אני חייב להגיד לו תודה. אני מאד שמח לשמוע שהרב קיבל את המכתב.

''אני בן 25. גר במושב מנחמיה ליד טבריה. מאז שפגשתי את הקלטת הראשונה, זה היה לפני שנתיים. הייתי חילוני גמור-גמור, מהקצה הכי קיצוני שיש. זה פשוט מדהים. שום רקע, שום יסודות, כלום כלום כלום. שום ערכים.

''סיימתי צבא, הייתי בוחן תחמושת אווירית בצבא, עבדתי קצת למענק, חסכתי כסף וטסתי לחו''ל. חייתי בניו יורק ארבעה חודשים ואחרי התקופה שם חזרתי לארץ. הייתי פה תקופה של בערך שנה, ואחרי שנה נחשפתי פעם ראשונה לדת מהקלטת 'בנייני האומה', שהגיעה אלי מחבר חילוני - והרב פשוט הדהים אותי. עד כדי כך, שחיפשתי שמישהו יתקיל אותו באיזה שאלה... שיהיה לי איך לברוח... זה היה כל כך אמיתי שראיתי את עצמי חסר אונים מול האמת. וראיתי שאנשים פשוט מתווכחים איתו, ואי אפשר, אי אפשר לנצח אותו!

''ואז התחלתי, עוד קלטת ועוד קלטת ועוד קלטת – יש לי רב פה, של המושב, שראה שאני אוהב את הקלטות ונתן לי סט של ה'מיני-סמינר'. ראיתי את כולו מהבוקר עד הלילה, רק את הקלטות, הפסקתי לראות סרטים, הפסקתי לראות תוכניות שאני אוהב, הפסקתי הכל, כמו מכור - עוד קלטת ועוד קלטת, ובכל קלטת האמת מתחזקת ומתגברת, ואני מחכה שמישהו יתן לו שאלה שלא יהיה לו תשובה כבר, שאני אוכל לברוח מזה, כי זה נטל... וראיתי שזה כל כך אמיתי, שהחלטתי שאני לא בורח מהאמת אלא ממשיך איתה! זה היה שבוע של 'מרתון הרב אמנון יצחק'. ככה אני קורא לשבוע הזה. ואז אני מחליט שאני חוזר בתשובה. אני לא יכול דרך אחרת, אחרי מה שראיתי בקלטות שזו האמת המוחלטת. זהו. ראיתי את כל המציאות מתפרקת לי בפנים. מאותו יום שמתי עלי כיפה וציצית, ויצאתי לדרך.

''ואז ירדתי לעיר שאני גר, בתור חילוני גמור, עם ג'ל בשיער והכל, ואני חוזר בתשובה, ואני הולך לים, והבנתי בדרך שהייתי בשקר ושיקרתי על עצמי כל הזמן הזה, אני בעצם יהודי שברח, יהודי שהתרחק, ופרצתי בבכי לה', בבכי גדול, ומתוך הבכי התחלתי לצחוק, התפוצצתי מצחוק שמצאתי את האמת, כמו בן אדם שרץ בג'ונגלים ויערות ומצא את המבוקש שלו שהוא חיפש אותו כל הזמן.

''אני הייתי בדרך לראיון עבודה, לעבוד כמאבטח ספינות תענוגים. או לחזור בתשובה. שתי אפשרויות עמדו מולי, ואז החלטתי לחזור בתשובה. ההורים שלי חושבים שאני הולך לראיון על הספינה הזו, ואני פחדתי לחזור הביתה... התקשרתי, ואמא שלי שואלת אותי: 'היית בראיון של עבודה?' אמרתי לה: 'לא, אבל עשיתי משהו יותר טוב...'
'מה עשית?'
אמרתי לה: 'חזרתי בתשובה'... וואו, בהתחלה זה היה הלם בשבילה. 'לא, זה לא דרך', 'לא נראה לי שזו הדרך הנכונה'. וכולם נכנסו להלם: 'איך?' 'מה קרה לו?', וכל מיני שאלות מהסוג הזה. גם אני, כשהייתי חילוני וראיתי אנשים שחזרו בתשובה, הייתי אומר: 'מה קרה לו? איזה טריפ הוא לקח???'

המוּדעוּת

''בהתחלה הלכתי לרב קוק בטבריה, ושאלתי אותו מה לעשות. אמרתי לו: 'הרב, אני רוצה לחזור בתשובה ואני לא יודע מה עושים, אני לא יודע מה קורה'.
''הוא אמר לי: 'מה זאת אומרת? אתה כבר חזרת בתשובה!'
''אז הבנתי מה זה לחזור בתשובה, בעצם. המוּדעוּת.
''בהתחלה לא הייתי הרבה בבית. הלכתי הרבה לבית הכנסת, התחלתי להכיר, מה זה תפילות, מה זה תורה. אחר כך הלכתי לישיבה בירושלים, ישיבת 'חוט של חסד' של הרב שלום ארוש, התחלתי ללמוד שם והתקדמתי לאט לאט. היום אני בבית, ולומד בישיבה של הרב דב קוק, שליט''א, בטבריה. אם תראה אותי היום, עם זקן ופיאות... ואני שלם עם מה שאני עושה בצורה כל כך מוחלטת.
''היום ההורים שלי כבר השלימו עם זה. לאט לאט התיישב להם וקיבלו את זה. אבא שלי גם כן בעקבותיי חזר בתשובה. הוא שומר שבת, הולך לבית כנסת. אמא, בהתחלה זה הפריע לה כי זה היה כרוך בכל מיני הפסדים, אם זה לשמור שבת שהוא שומר והיא לא ויש מן מתח כזה, אבל אחרי כמה זמן זה התאזן יפה, כל אחד מצא את הפינה שלו, ואנחנו מסתדרים ממש יפה בבית בלי מריבות בלי וויכוחים. הם רואים, הם מבינים שאני בנאדם נבון ולא עושה דברים סתם. אני כל פעם מסביר להם שאני בשפיות ואין מה לדאוג...''

''באתי ממש מהקצה החילוני. הייתי בצד הקיצוני לגמרי, של מסיבות ובילויים וניו יורק ואמסטרדם, וטיילתי בעולם, ממש מהצד הכי קיצוני, וכל הזמן בחברת בחורות, וממש מהצד הקיצוני חזרתי. וכולם אומרים לי: 'אם אתה חזרת בתשובה, אני גם מאמין על עצמי שאני יכול לחזור'... אנשים שאין סיכוי בכלל להוציא אותם מאיפה שהם נמצאים, אומרים לי: 'אם אתה חזרת - גם אנחנו יכולים'.

''והכי מדהים: כל האנשים שדיברתי איתם עד הרגע שחזרתי בתשובה, היו כאלה שנראים לי חכמים ונבונים ומשכילים, ואחרי שהרב נתן לי השכלה וכלים, עד שידעתי את הקלטות שלו בעל פה, הייתי מתווכח עם אנשים מאד משכילים וראיתי שהם בורים ועמי ארצות ממש, ואני כמו מסתכל בזכוכית על העולם והם לא רואים אותי ולא שומעים את מה שאני מדבר איתם! אני מדבר איתם דברים כל כך פשוטים שכל כך קל להבין - כולם לא מבינים... כאילו עברתי שלב, עברתי פאזה למקום שפה רואים את האמת. מהחושך לאור ממש. כאילו הרב נתן לי איזה פרוז'קטור לראות את כל המציאות הזאת. ממש חושך מוחלט היה לי. הסתכלתי על הדתיים בתור אנשים מסכנים שלא יודעים איפה הם חיים וגדלו למסגרת הזו ואם היו יודעים מה קורה אצלנו מזמן היו בורחים... מה יש להם לחפש שמה?! פתאום אני נכנס לחברה הזו ומגלה שהם לא כאלה נוראים, להיפך, כאלה חמים ורק אוהבים לעזור כל הזמן. לא פנאטים, ו'הפוך על הפוך' - אנשים הכי חכמים והכי חמים והכי טובים שיש''.

''עוד חבר שלי חזר בתשובה. באתי אליו עם הכיפה, החבר הזה קוראים לו דוד ב. (השם המלא שמור במערכת), הגעתי אליו הביתה, נכנסתי עם כיפה וציצית והוא נדהם ופרץ בצחוק חבל על הזמן... נכנסתי אליו הביתה, אמרתי לו: 'אין מה לשחק יותר מדי, זה האמת'. הוא יודע שהחברוּת שלי ושלו זה אהבה באמת אמיתית, וכל עצה שאני נותן לו זה באמת מכל הלב. ישבנו יום שלם בחדר וראינו קלטות של הרב אמנון יצחק, והסברתי לו את המציאות שיש ה' ויש תורה ויש מצוות והכל. אחרי יום-יומיים אני מקבל טלפון מאח שלו, שאומר לי: 'הוא התחיל להניח תפילין, וההורים לא מסכימים לזה, ומתנכלים אליו, לא נראה להם בכלל הדרך הזאת', והוא מסכן היה בבית. אז החלטתי שיבוא איתי גם כן לישיבה. עלינו שנינו לישיבה בירושלים, ומאז שנינו יחד, כל ישיבה שאני הולך הוא איתי. הוא התחתן וגר היום בטבריה, עם אשה חרדיה מאד, בעלת תשובה. יש עוד בחורה שחזרה בתשובה בעקבותינו, וזו שרשרת, ברוך ה', ברוך ה'''.


* * *

בניני האומה- אתם מוזמנים לכ- 3 שעות של חוויה מאלפת וסוחפת. הרצאה בפני 3500 איש באולם ``בניני האומה`` בירושלים.

לצפיה באמצעות נגן המדיה לחץ כאן
mms://il12.cast-tv.com/list_vod_shofar/52.wmv

לצפיה ברשת
-------------------------------------------
אם אשכחך ירושלים – תִּשְׁכַּח ימיני, תִּדְבַּק לשוני לְחִכִּי אם לא אֶזְכְּרֵכִי, אם לא אַעֲלֶה את ירושלים על ראש שמחתי