לדעתי כמו שמלחמת וייטנאם ארכה כמה קדנציות של נשיאים אמריקנים ממפלגות שונות ומאחר שהאמריקנים שונאים להפסיד במלחמות ו9/11 הוביל לגל פטריוטיות הציבור האמריקני לא רוצה לצאת עם הזנב בין הרגלים מעירק.
לדעתי הדמוקרטים טועים שהם דוחפים בכוח אישה או כושי לנשיאות.
נניח שתיאורטית הבחירות היו בין מק'יין לאדוארדס על נושא המלחמה הבחירות היו מוכרעות על הנושא הזה.
צדקת במה שכתבת על אובאמה,דעותיו,הכומר שלו,הילרי והשקרים שלה,אלה מועמדים בעייתיים.
מק'יין עצמו הוא ליברל במפלגה שמרנית שקיבלה אותו כי התקשורת דחפה אותו.
לכן יש כאן הונאה כפולה כי בוחרים בין שני ליברלים והקול השמרני המיוצג בידי האקבי או דנקן האנטר לא מיוצג אלא בנושא עירק הלא פופולרי.
הרי אין הבדל בין מק'יין לאובאמה ביחס למהגרים ואין הבדל בין מק'יין להילרי והם חברים טובים.
קרי הציע למק'יין לרוץ כסגנו.
כמו שליברמן הוא לא תומך המפלגה הדמוקרטית אלא במועמד רפובליקני למרות שליברמן דמוקרט אז מק'יין הוא דמוקרט בתחפושת רפובליקני למעט עמדתו הניצית והפטריוטית בנושא המלחמה.
כלומר הבחירות הללו הן נשף מסכות בין זקן חולה לכלבה תכננית לכושי בהמה אנטישמית ואנטיאמריקנית שכולם משקרים.
אובאמה משקר בנוגע לכומר שלו,הילרי בנוגע לצלף ומק'יין מוכר תדמית ואת עברו המפואר כגיבור מלחמה.
למרות זאת אמריקני לבן ושפוי יעדיף גיבור מלחמה על בוגד שמוקף בקומוניסטים,מוסלמים,אנטי אמריקנים ואנטי לבנים ואנטי יהודים.
אפילו ההיספנים יצביעו עם מק'יין ונגד הכושים כי הם שונאים כושים.
