וואו איזה מאמר חזק או "משענת הקנה הרצוץ"

[נץ וגאה בזה]

מאמר מאת ארווין סטלצר

שקיעתה ונפילתה של אמריקה, או איך לא להתנהג כמעצמה גדולה
מאת: ארו'ין סטלצר


אמריקה גמורה בתור מעצמה גדולה. לא משום שאזלו לה המשאבים הדרושים לכך, אלא משום שאיבדה את כוח הרצון. את זאת הבנתי בשתי תחנות בנסיעה שערכתי לאחרונה דרך שדה התעופה הית'רוֹ בלונדון בואכה פיניקס, אריזונה. 

 

אף מעצמה גדולה אינה מוכנה לקבל אפליה של אזרחיה. אבל פִּקחו את עיניכם כשאתם עוברים בדלפקי הבידוק הביטחוני בהית'רוֹ (או בכל שדה תעופה בינלאומי אחר). אתה פושט את מעילך. אחריך פושטת גם אשתך את מעילהּ, כדי שיונחו מסמוּרטטים בתוך ארגז פלסטיק, בדרכם אל מכונה שנועדה לגלות משהו. ואז מגיעה אישה מזרח-תיכונית, לבושה מכף רגל ועד ראש בבגד שחור, רפוי מספיק כדי להסתיר תחתיו נשק להשמדה המונית. איש אינו מעז לעכב את התקדמותה דרך הגלאים.

אמריקה אינה עושה דבר כדי לומר לרשויות בעולם שאזרחיה אינם טרוריסטים, ושכל תוכנית הגיונית המבוססת על הסתברות סטטיסטית – יש הקוראים לכך "פרופַיילינג" – היתה צריכה להפוך את סדרי העדיפויות של אנשי הביטחון הנ"ל. ג'ימי קרטר הוכיח שכל "מעצמה" מדרג ג' יכולה להניח את ידה על אזרחים אמריקאיים בלי לשאת בתוצאות. העולם הבין את הרמז, וכעת נוהג בנו בהתאם. 

אף מעצמה גדולה אינה מוכנה להיות בת-ערובה בידי ממלכות מדבריות המנוהלות כמו תיאוקרטיות ימי-ביניימיות. אמריקה מוכנה לכך. אנחנו נוחתים בפיניקס ונכנסים למכונית שלא תזוז עוד מטר אם אספקת הנפט שלנו תנותק. ועל כן אנו חוששים ...ואז מגיעה אישה מזרח-תיכונית, לבושה מכף רגל ועד ראש בבגד שחור, רפוי מספיק כדי להסתיר תחתיו נשק להשמדה המונית. איש אינו מעז לעכב את התקדמותה דרך הגלאים
 

להורות לספקינו הסעודים להפסיק לממן טרוריסטים, ולהפסיק להרעיל את מוחות צעיריה בדברי בלע אנטישמיים ואנטי-מערביים. אנחנו מאפשרים לרוסיה - מדינה שהתמ"ג שלה נמוך מזה של איטליה אבל ששואבת הרבה נפט - לומר לנו "ללכת לחפש את החברים שלנו" כאשר אנחנו מוחים על נטייתה הגוברת לשוב לדרכים הישנות והטובות של חברה הנשלטת בידי הק-ג-ב. שהרי אם נתמוך חלילה בכוחות דמוקרטיים ברוסיה, עלול פוטין להסיט את הנפט והגז שלו לסין במקום לתת לנו את הזכות לקנות אותם במחירים מופקעים.

במקום לעשות מה שאומה גדולה אמורה היתה לעשות – קרי לנקוט צעדים לבלימת הזרימה של כספנו אל מה שרעואל מארק גֵרֶכְט אבחן במדויק מעל גבי דפים אלה ממש בתור "תמנון המימון המיסיונרי הו'האבי, שהוא עדיין הכלי המשפיע בעולם לשנאה אנטי-אמריקאית, אנטי-מערבית, אנטישמית ואנטי-נוצרית" – אנחנו שולחים אל מדינות אופ"ק את שר האנרגיה שלנו, ומתחננים שיואילו בטובן להניח למחיר הנפט לרדת ממחיר שערורייתי של 70$ לחבית עד מחיר סחטני בלבד של 60$, ורק שבבקשה-בבקשה לא ינתקו אותנו מצינור האספקה. אה, ודרך אגב, אתם מסובבים אותנו על האצבע הקטנה שלכם בכישרון רב כל כך, שנשלח את הצי שלנו להגן עליכם למקרה שטרוריסטים יאיימו על מתקני הנפט שלכם בראס טנורה. אבל חלילה למלחינו אם ישלפו תנ"ך מן הקיטבג. קל יותר להתרפס מלשלם את מחיר ההתענגות על הנפט.

אף מעצמה גדולה אינה מאבדת שליטה על גבולותיה. אנחנו עשינו זאת. הדשא המטופח במלוננו בפיניקס, המטבח המצוּוָת היטב, הם קרוב לוודאי מלאכתם של זרים הנמצאים בארצות הברית שלא כחוק. רובם אנשים חרוצים וראויים להערכה. אבל הם נמצאים כאן בניגוד לחוק. ואמריקה איבדה כל כך את בטחונה בעצמה, עד שהיא מרגישה צורך להתאים עצמה אליהם – לשפתם, לתביעות שהם מציבים לשירותי הרווחה שלנו. ורובם מגיעים ממדינה שמסרבת להתיר לחברות אמריקאיות להשקיע בתעשיות הנפט והגז שלה לשם הגדלת ההיצע הזמין. אומה גדולה ודאי היתה מוצאת דרך לומר, "אם אין נפט גם אין מהגרים ואין קצבאות". מעולם לא העזו תושבים בלתי-חוקיים רבים כל כך לארגן צעדות מחאה ולכנס קהל שכל כך לעוצרו, כשהם בטוחים בכך שהתמכרותה של המדינה המארחת אותם לכוח אדם זול לניקוי בריכותיה תגבר על רצונה לשלוט בגבולותיה. 

אף אומה גדולה לא היתה מרשה לעצמה לפתח תלות ברצונן הטוב של אומות עוינות לצורך ניהול מדיניות החוץ שלה. אבל אמריקה נרעשת כשממשלות שמאל בספרד ובאיטליה נסוגות בהן מתמיכתן בניסיוננו לבסס בעיראק ממשלה שלא תתמוך בטרוריסטים. רק החודש בלונדון, קואליציה של מחרחרי-שלום ו'לשים וסקוטים גייסה את תמיכתם של האופורטוניסטים והאנטי-אמריקאים מן המפלגה השמרנית – מפלגתם של ו'ינסטון צ'רצ'יל ומרגרט ת'אצ'ר, כזכור – כדי להתקרב כחוט השערה להעברה של החלטה שהיתה מקשה עוד יותר על טוני בלייר להמשיך לתמוך בנו בעיראק. האם ממשלתה של מעצמה גדולה היתה מארחת את אף מעצמה גדולה אינה מאבדת שליטה על גבולותיה. אנחנו עשינו זאת. הדשא המטופח במלוננו בפיניקס, המטבח המצוּוָת היטב, הם קרוב לוודאי מלאכתם של זרים הנמצאים בארצות הברית שלא כחוק
 

 אותם שמרנים עצמם לפני חודשים ספורים בו'ושינגטון, ומעניקה להם את האמינות שנזקקו לה בביתם?

אף מעצמה גדולה אינה מתירה לאחרים לעלוב בה מבלי לשאת בתוצאות. שהיתי באמריקה כשאחת האוניברסיטאות המובילות שלנו (רמז לאוניברסיטת הרווארד) נתנה במה לנשיאהּ לשעבר של איראן; ובבריטניה, כשאוניברסיטת סיינט אנדרוז הסקוטית העניקה לו תואר דוקטור כבוד למשפטים – לא פחות! – שבוודאי שימח עד מאד את האסירים הפוליטיים שנכלאו בתקופת כהונתו. ובכל זאת אנו ממשיכים לשפוך כספי ממשל להרווארד כדי לרָצות את טד קנדי, ואילו בבריטניה, שגרירנו שם לא אמר לבריטים מילה פומבית אחת על הענקת התואר הנ"ל.

אף אומה גדולה אינה מרשה לעצמה לשקוע בחובות לאויבת פוטנציאלית. ואף על פי כן אנחנו חייבים מאות מיליארדים לסינים כיוון שאיננו מעזים לומר להם שיתאימו את ערך המטבע שלהם אל כוחות השוק, או שישמרו לעצמם את נעלי ההתעמלות שלהם, את הצעצועים ואת מכשירי הטלוויזיה הזולים. ואף אומה גדולה אינה עומדת באפס מעשה בעוד אחרת נוטלת את המוצר היקר ביותר שלה, את קניינה הרוחני, בהיקף של מיליארדי דולרים. ואף על פי כן אנחנו עומדים ומסתכלים בעוד תקליטורים דיגיטליים של סרטים אמריקאיים המוגנים בזכויות יוצרים נמכרים בדולר אחד בבייג'ינג עוד לפני שהסרט יצא לאקרנים כאן בבית.

 

אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל כבר הבנתם את הרעיון. סעו סביב העולם ופִקחו עיניים, ותראו שאמריקה אינה עוד מעצמה גדולה. ולא שהיא לא מסוגלת לחזור ולהיות כזו – עם חיילינו הקטלניים להדהים, יזמינו הנועזים, עובדינו המוכנים להשקיע שעות נוספות, וכלכלה יצרנית שהיא עדיין מושא קנאה לעולם כולו.

אבל כל עוד נעדיף לממן בולמוסי קניות במקום צבא ההולם את אתגרי תקופתנו, וכל עוד נניח לפִקפוּק בערכינו כאומה לעוות את שיקול דעתנו, נמשיך גם למסור את מעילינו בהכנעה לאנשי ביטחון שמופתעים – תשאלו אותם! – מהסכמתנו לסבול השפלות כאלה.