נדמה לי שהשאלה כאן היא יותר שאלה של כוונה ושל סדרי-עדיפות. כל הפעולות שיהודי עושה צריכות להיות לשם-שמיים. אם יהודי גולש באתר המספק מידע על אוייבינו כשכל כוונתו היא קיום מצוות "הקם להורגך השכם להורגו", אזי הפעולה היא מצווה. אבל אם כל מטרת הגלישה היא להשׂביע את יצר הסקרנות, הפעולה אינה לשם-שמיים ולכן בטלה. על-כן ראוי ליהודי לברר לעצמו קודם שיגלוש, האם באמת יש טעם ותועלת מבחינתו למידע שהאתר מציע, ואם כן- איזה חלק מתוכו באמת חשוב לקיום המצווה.
כל השקפת היהדות היא להתחבר למציאות, לא להינתק ממנה ולא לברוח ממנה חס-ושלום. מטרתנו העליונה היא "תיקון" העולם הגשמי באמצעות המצוות- שפירושן התמודדות עד-חורמה! עם המציאות הגשמית, במטרה "לתקן" אותה, להפוך אותה לרוחנית וקדושה. המצוות כולן תלויות בפעולות גשמיות-חומריות למדי, אלא שהכוונה הרוחנית - שמשמעותה ביטול כוחות הטומאה וקיום רצון ה' לבדו, משפיעה לגילוי אמת הרוחניות בעולם (לכן נקרא העולם "העלם", שהרוחניות נסתרת) ולתיקונו המדרגתי.
לכן, כל יהודי שגולש באתר מסויים באינטרנט - ובכלל בכל פעולה שיהודי פועל - ישאל את עצמו: "האם זה רצון ה' באמת? האם זאת הפעולה שה' דורש ממני לפעול כרגע?", ויענה לעצמו בכנות ובהתחייבות.
