HAYAMIN.ORG

יהדות ותורת ישראל => שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי => נושא נשלח על ידי: רחמים על מאי 02, 2012, 15:58:43

כותרת: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: רחמים על מאי 02, 2012, 15:58:43
האם אתם יכולים בלי מוסיקה בימי האבלות של ספירת העומר ?
אני ממש לא , וזה נותן לי להרגיש יותר מידי רע .
גם מבחינת העצות של הרבנים , לשמוע רק שירים עצובים או לשמוע רק נעימות , או לשמוע רק שירי דת יהודית , או לשמוע רק מילים בלי מוזיקה , לשמוע רק דברי תורה יהודית . אני מרגיש עם זה יותר מידי רע .

ואיך אתם מרגישים עם העניין של איסור שמיעת מוזיקה בימי האבלות של ספירת העומר ?
עם שר האיסורים זה הרבה פחות קשה לי , למעט האיסור של להתגלח , שמתי שאני מרגיש שהזקן מכאיב לי ופוגע לי בכושר הריכוז , אני מתגלח .
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 02, 2012, 16:39:13
גם אני אוהב מוזיקה אבל מה לעשות מסתדרים. אגב, אמר לי אתמול רב שמלמד אותי שאם האיסור הזה גורם לאדם רע מאוד ומדכדך אותו אז הוא יכול לשמוע מוזיקה אבל כדי לך להתייעץ עם רב לפני.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: רחמים על מאי 02, 2012, 17:23:04
גם אני אוהב מוזיקה אבל מה לעשות מסתדרים. אגב, אמר לי אתמול רב שמלמד אותי שאם האיסור הזה גורם לאדם רע מאוד ומדכדך אותו אז הוא יכול לשמוע מוזיקה אבל כדי לך להתייעץ עם רב לפני.

אם יש דברים בהלכה של הדת היהודית כמובן , שאני לא עושה , זה לא רק כי נוח לי לא לעשות את זה , אלא כי מצבי הנפשי רע מאוד , ואני מוגדר כחולה שיש בו סכנה , גם ממחלה נפשית אפשר למות , ולכן אני לא אתן לעצמי לעשות מה שיגרום לי להתאבד .

כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: אביר הקרנפים על מאי 02, 2012, 19:07:44
מציק לי שאני לא יכול לשמוע מוזיקה.
לא ממש מציק לי שלא להתגלח (ממילא אני מתגלח בערך פעם בחודש-חודש וחצי).
להסתפר אני לא מסתפר.
כל עניין האבלות כרוך היטב בזהות יהודית. ככה אני מרגיש יותר יהודי. אני זוכר את הסיבות לאבל. אני שומר על מסורת האבל שנמשכת קרוב לאלפיים שנה ולא שובר את השרשרת.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 02, 2012, 20:57:23
אם יש דברים בהלכה של הדת היהודית כמובן , שאני לא עושה זה , לא רק כי נוח לי לא לעשות את זה , אלא כי מצבי הנפשי רע מאוד , ואני מוגדר כחולה שיש בו סכנה , גם ממחלה נפשית אפשר למות , ולכן אני לא אתן לעצמי לעשות מה שיגרום לי להתאבד .
קודם כל ח״ו שתתאבד. מה שכתבת זה בדיוק מה שכתבתי...
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: לוחם יהודה על מאי 02, 2012, 23:02:18
הגילוח לא כזה קריטי.. המוזיקה זה קצת בעייתי אני משתדל לשמוע כמה שפחות..
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: רחמים על מאי 03, 2012, 00:05:13
קודם כל ח״ו שתתאבד. מה שכתבת זה בדיוק מה שכתבתי...

והאם מה שאתה כתבת זה נכון גם לשאר הימים שנחשבים לעצובים ?
למשל 10 הימים של חודש אב ?
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 03, 2012, 00:40:33
והאם מה שאתה כתבת זה נכון גם לשאר הימים שנחשבים לעצובים ?
למשל 10 הימים של חודש אב ?
שם זה פחות קל כי זה ממש אבל רציני אפשר אולי להגיד מדאורייתא אפילו. במצבים קיצוניים כמו זה שתיארת תשאל רב אבל כמעט בטוח שהוא יתיר לך אם המצב לא עלינו קשה עד כדי כך.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: רחמים על מאי 03, 2012, 01:25:40
שם זה פחות קל כי זה ממש אבל רציני אפשר אולי להגיד מדאורייתא אפילו. במצבים קיצוניים כמו זה שתיארת תשאל רב אבל כמעט בטוח שהוא יתיר לך אם המצב לא עלינו קשה עד כדי כך.
ומה הסיבה שיש הטוענים שעניין תשעת הימים בחודש אב , זה יכול להחשב מדאורייתא , בניגוד לימי האבלות של ספירת העומר ?
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: אביר הקרנפים על מאי 03, 2012, 06:38:14
זה לא מדאורייתא. אותם חכמים שקבעו את הימים הללו, קבעו את הימים האחרים.
העניין הוא שהאבלות בספירת העומר מקבילה לאבלות בשלושת השבועות של בין המצרים. אבל בעשרת הימים הראשונים של אב, רמת האבלות יותר גבוהה.

צריך לזכור שדיני האבלות בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר נקבעו כאבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו וכסימן להתחזק בבין אדם לחברו, שתלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה.
דיני האבלות של ימי בין המצרים נקבעו בגלל שהימים האלו היו ימים רעים לעם ישראל לא פעם אחת אלא הרבה פעמים.
בסוף מסכת תענית המשנה מונה 5 דברים שקרו ב17 בתמוז ו5 דברים שקרו ב9 באב. הימים לא פשוטים...
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: רחמים על מאי 03, 2012, 18:17:59
זה לא מדאורייתא. אותם חכמים שקבעו את הימים הללו, קבעו את הימים האחרים.
העניין הוא שהאבלות בספירת העומר מקבילה לאבלות בשלושת השבועות של בין המצרים. אבל בעשרת הימים הראשונים של אב, רמת האבלות יותר גבוהה.

צריך לזכור שדיני האבלות בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר נקבעו כאבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו וכסימן להתחזק בבין אדם לחברו, שתלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה.
דיני האבלות של ימי בין המצרים נקבעו בגלל שהימים האלו היו ימים רעים לעם ישראל לא פעם אחת אלא הרבה פעמים.
בסוף מסכת תענית המשנה מונה 5 דברים שקרו ב17 בתמוז ו5 דברים שקרו ב9 באב. הימים לא פשוטים...
והאם אתה יכול בבקשה להסביר לי , מה הם הדברים האלה ?
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: אביר הקרנפים על מאי 03, 2012, 19:33:36
הנה אני מביא מתוך מסכת תענית. פרק ד', משנה ו'.
חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשניה, ונלכדה בית תור, ונחרשה העיר.

בשבעה עשר בתמוז משה ירד מהר סיני ולוחות הברית בידו וראה את בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. אז שבר משה את הלוחות.
בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד לאחר שלא היה מה להקריב בגלל המצור.
בשבעה עשר בתמוז הובקעה העיר ירושלים בחורבן בית שני.
בשבעה עשר בתמוז שרף אחד מצוררי היהודים ספר תורה באש במסגרת מסע רדיפות נגד יהודים שגרו ביהודה ושומרון.
כן רבותי, אתם אולי נזכרים בקלגסים של צה"ל ומשטרת המינים מחללים בתי כנסיות וספרי תורה ביהודה ושומרון, אבל הם לא הראשונים.
יש מחלוקת אם הדבר שמסופר עליו במשנה אירע בתקופת שלטון היוונים, לפני פרוץ מרד החשמונאים, או שאירע בתקופת הרומאים, לפני פרוץ המרד הגדול וחורבן בית שני.
והעמיד צלם בהיכל.
שוב יש מחלוקת אם זה אותו אפוסטמוס שהעמיד צלם בהיכל או מישהו אחר... ואם זה היה בתקופת הרומאים או היוונים..

לפני תשעה באב חזרו המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען ובפיהם דברי בלע על הארץ. אז בכו כל העם בכיה גדולה כל אותו הלילה (ליל תשעה באב), וה' אמר להם: אתם בכיתם בכיה של חינם, אעשה לכם את הלילה הזה בכיה לדורות. אז נגזר על כל הבכיינים שלא יכנסו לארץ. דור שלם, למעט כמה בודדים כמו יהושע וכלב ופנחס בן אלעזר וכו'.
בתשעה באב חרבו שני בתי המקדש.
בתשעה באב נלכדה העיר ביתר, שהייתה מעוז גדול בתקופת מרד בר כוכבא. מליוני יהודים נהרגו כתוצאה מכך.
בתשעה באב חרשו הרומאים את העיר ירושלים, לאחר שהחריבו אותה. כל זה היה על מנת למחות את השרידים והזכרונות לעיר הגדולה שהייתה שם פעם. לאחר מכן בנו הרומאים עיר רומאית בסביבה וקראו את שמה איליה קפיטולינה.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 03, 2012, 19:34:08
זה לא נכון. מנהגי האבלות בעומר החלו לפני בערך 1000 שנים בעוד על חורבן הבית החלו ממש מהחורבן כ-2000 שנה. מוזכר המוות של התלמידים בגמרא אבל לא היו נהוגים מנהגי אבלות.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 03, 2012, 19:37:44
כל הבכיינים שלא יכנסו לארץ. דור שלם, למעט כמה בודדים כמו יהושע וכלב ופנחס בן אלעזר וכו'.
ואגב בתשעה באב כל שנה הם היו מתים. הם היו חופרים קברים בתשעה באב וישנים בתוכם ואלה שלא קמו....
כך כמעט דור שלם נמחה כל שנה, במשך 40 שנה עד שכמעט כל דור חטא המרגלים נעלם.
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: אביר הקרנפים על מאי 03, 2012, 20:58:16
זה לא נכון. מנהגי האבלות בעומר החלו לפני בערך 1000 שנים בעוד על חורבן הבית החלו ממש מהחורבן כ-2000 שנה. מוזכר המוות של התלמידים בגמרא אבל לא היו נהוגים מנהגי אבלות.
לא מדוייק. ראיתי ציטוט בשם רב נטרונאי גאון:
"מאותה שעה ואילך נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה בהן..."
כשכתוב בגמרא ובגאונים "ראשונים", מתכוונים לתנאים. וכן נאמר "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר". שרבי פנחס בן יאיר היה תנא.
מכאן שמנהגי האבלות החלו עוד בימי התנאים.
וכן  דברי רי"ץ גיאת.

מדברי רבי נטרונאי גאון:

"ומנהג בכל ישראל שלא לישא בין פסח לעצרת ומשום אבילות הוא ולא משום איסור הוא שכך אמרו חכמים שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר' עקיבא וכולן מתו בין פסח לעצרת שלא נהגו כבוד זה בזה וכולן מתו באסכרה ומאותה שעה ואילך נהגו להתאבל עליהן שלא לישא אשה בימים הללו. ודוקא נשואין שעקר שמחה בחופה ובכניסה אבל לארס ולקדש לא. ונשואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו אבל אם בא לשאול לכתחלה מורין לו שלא לעשות ושלא לסתור מנהג ישראל וכן הורו הגאונים.
 סליקו להו"
הלכות רי"ץ גיאת הלכות חדש וספירת העומר עמוד שמד.
הערות שם:
וכן הורו הגאונים. ומצאתי כדבריו בשערי תשובה סימן רע"ח וז"ל, וששאלתם למה אין מקדשין ואין כונסין בין פסח לעצרת אם מחמת איסור או לאו. היו יודעים שלא מחמת איסור הוא אלא משום מנהג אבילות שכך אמרו חכמים שנים עשר אלפים זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכלם מתו בין פסח לעצרת על שלא נהגו (צ"ל נהגו כבוד) זה בזה ותני עלה וכלם מתו מיתה משונה באסכרה ומאותה שעה ואילך נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס בהן ומי שקפץ וכנס אין אנו קונסין אותו לא עונש ולא מלקות אבל אם בא לשאול לכתחלה אין מורין לו לכנוס ולענין קדושין מי שרצה לקדש בין פסח לעצרת מקדש לפי שאין עיקר שמחה אלא בחופה עכ"ל ומ"ש ומי שקפץ וכו' לא עונש, ר"ל לא עונש ממון או שום עונש אחר וכמ"ש ר' ירוחם נכ"ב סוף ח"ב בשם רב האיי, ומ"ש בדרך שלילה בבא לשאול לכתחלה אין מורין לו לכנוס, זה שלא כדברי רבינו שכ' בדרך חיוב מורין לו שלא לעשות וכ"ה בר' ירוחם שם הביאו הב"י סי' תצ"ג באורח חיים.
 
בקשר לתשעה באב, היה זכור לי שכל לילה היו ישנים בקברים. ואתה חידשת לי שזה היה רק בלילות תשעה באב. בדקתי ומצאתי. חזק וברוך!
כותרת: בעניין: שאלה בקשר לימי האבלות של ספירת העומר
תגובה על ידי: UM-96 על מאי 03, 2012, 21:27:40
בקשר לתשעה באב, היה זכור לי שכל לילה היו ישנים בקברים. ואתה חידשת לי שזה היה רק בלילות תשעה באב. בדקתי ומצאתי. חזק וברוך!
אתה מחדש לנו כל הזמן הגיע הזמן שגם נצליח לחדש לך משהו ;D O0