HAYAMIN.ORG

חדשות ודיונים => ספריית הימין האמיתי => נושא נשלח על ידי: eran על מרץ 15, 2009, 05:11:16

כותרת: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורים מעזעים מאושוויץ
תגובה על ידי: eran על מרץ 15, 2009, 05:11:16
לצערי הרב עדיין איננה נותנת לי מנוח ההודעה שהביאו לעיל בפורום, על הבורות המוחלטת שבחורי ובנות ישראל מציגים בכל מה שקשור לנושא השואה, עד כדי כך שהם חושבים שאושוויץ זה שם של חבר כנסת  :'(

לכן החלטתי לעלות (בנוסף להודעתי הקודמת בנושא "דו"ח גרשטיין") 2 סיפורים ממחנה ההשמדה אושוויץ, על מנת לקבל המחשה על מסכת ההיתעלליות שהם עברו:
הסיפור הראשון מובא בספר: "אושוויץ - אנטומיה של מחנה מוות" בעמ' 646:
קבוצה של אסירים חפרה תעלה מלאה במים. עד העיד כי אנשי הס.ס אילצו אותם לקפוץ לתוך התעלה.
היה עליהם לקפוץ למים ולשחות. ואז הם הורו לאסיר ששמו אייזק - כינויו במחנה היה אייזק החזק - להטביע את חבריו.
לבסוף הם גם הורו לו להרוג את אביו. בשעה שהטביע את אביו, השתולל אייזק כמו מטורף והחל לצרוח.
ולכן שטרק [אחד משומרי הס.ס] ירה באייזק במים.

סיפור שני מובא בספר: Eyewitness Auschwitz - Three Years in the Gas Chambers (או בתרגום חופשי: "אני הייתי עד לאושוויץ 3 שנים בתוך תאי הגזים"), שכתב פיליפ מילר,  בעמ' 140-141. מכיוון שמשום מה אין את הספר בעיברית, אני אתרגם את הסיפור בלשוני:
האופטשרפירר אוטו מול, תפס אצל אחד מהאסירים היהודים כמה דולרים. הוא העמיד את האסיר על פי הבור שבו היו שורפים את הגופות, שהיה מלא אפר אדום-לוהט , ונתן לו לבחור: או שאני יורה בך, או שאתה מוריד את הנעלים ורץ יחף על האפר האדום פעמיים!!
האסיר הוריד את הנעליים, נתן קפיצה לתוך הבור וניסה לשווא לרוץ, אך מיד הוא התמוטט לתוך האפר האדום-לוהט ומת.

שני סיפורים אלו, הם רק 2 מתוך מיליוני תרחישים שאירעו לעמינו בשואה הארורה, רק לפני 60 שנים!!

בברכה ערן...
כותרת: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורים מעזעים מאושוויץ
תגובה על ידי: יחיאל על מרץ 15, 2009, 10:35:26
אני קורא את זה אך אני לא מצליח לעכל....
כמה שנדע יותר על השואה אנחנו רק נבין פחות ופחות
זה נושא כ"כ רגיש, אני חושב שהדבר היחידי שיכול לגרום
לנו להשתקם מזה, זה נקמה
כותרת: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורים מעזעים מאושוויץ
תגובה על ידי: nofar16 על אפריל 07, 2009, 12:04:41
אני קורא את זה אך אני לא מצליח לעכל....
כמה שנדע יותר על השואה אנחנו רק נבין פחות ופחות
זה נושא כ"כ רגיש, אני חושב שהדבר היחידי שיכול לגרום
לנו להשתקם מזה, זה נקמה


הנקמה שלנו היא ההישרדות שלנו, עצם זה שהיצור הנתעב והמגעיל הזה היטלר, לא הצליח להשמיד אותנו.
עצם זה שיש לנו מדינה, שיש ניצולי שואה רבים.
כותרת: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורים מעזעים מאושוויץ
תגובה על ידי: morde208 על אפריל 16, 2009, 14:31:52
לצערי הרב עדיין איננה נותנת לי מנוח ההודעה שהביאו לעיל בפורום, על הבורות המוחלטת שבחורי ובנות ישראל מציגים בכל מה שקשור לנושא השואה, עד כדי כך שהם חושבים שאושוויץ זה שם של חבר כנסת  :'(

לכן החלטתי לעלות (בנוסף להודעתי הקודמת בנושא "דו"ח גרשטיין") 2 סיפורים ממחנה ההשמדה אושוויץ, על מנת לקבל המחשה על מסכת ההיתעלליות שהם עברו:
הסיפור הראשון מובא בספר: "אושוויץ - אנטומיה של מחנה מוות" בעמ' 646:
קבוצה של אסירים חפרה תעלה מלאה במים. עד העיד כי אנשי הס.ס אילצו אותם לקפוץ לתוך התעלה.
היה עליהם לקפוץ למים ולשחות. ואז הם הורו לאסיר ששמו אייזק - כינויו במחנה היה אייזק החזק - להטביע את חבריו.
לבסוף הם גם הורו לו להרוג את אביו. בשעה שהטביע את אביו, השתולל אייזק כמו מטורף והחל לצרוח.
ולכן שטרק [אחד משומרי הס.ס] ירה באייזק במים.

סיפור שני מובא בספר: Eyewitness Auschwitz - Three Years in the Gas Chambers (או בתרגום חופשי: "אני הייתי עד לאושוויץ 3 שנים בתוך תאי הגזים"), שכתב פיליפ מילר,  בעמ' 140-141. מכיוון שמשום מה אין את הספר בעיברית, אני אתרגם את הסיפור בלשוני:
האופטשרפירר אוטו מול, תפס אצל אחד מהאסירים היהודים כמה דולרים. הוא העמיד את האסיר על פי הבור שבו היו שורפים את הגופות, שהיה מלא אפר אדום-לוהט , ונתן לו לבחור: או שאני יורה בך, או שאתה מוריד את הנעלים ורץ יחף על האפר האדום פעמיים!!
האסיר הוריד את הנעליים, נתן קפיצה לתוך הבור וניסה לשווא לרוץ, אך מיד הוא התמוטט לתוך האפר האדום-לוהט ומת.

שני סיפורים אלו, הם רק 2 מתוך מיליוני תרחישים שאירעו לעמינו בשואה הארורה, רק לפני 60 שנים!!

בברכה ערן...
[/quote]

קודם  כול  היה  אסור  לאותו  איזיק  להרוג  אף אחד (שפכת דמים  זה אחד  משלושת  הערבות שהם  ב'יהרד  ובל  יעבור').
דבר  שני  הדבר  היחיד  שינחם  אותי  על כול מה  שנעשה  זה:

נקמה!!! >:( >:( >:(
כותרת: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורים מעזעים מאושוויץ
תגובה על ידי: נץ וגאה בזה על אפריל 16, 2009, 22:56:00
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, כך אמרו חז"ל, morde208