HAYAMIN.ORG
יהדות ותורת ישראל => שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי => נושא נשלח על ידי: UM-96 על מאי 06, 2012, 01:22:10
-
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר ״הליכות עולם לו״ אל תקרי הליכות אלא הלכות...
החבר׳ה בפורום אולי מעוניינים שנעשה פה בלי נדר אשכול שנעלה כל יום שתי הלכות לזיכוי הרבים? כדאי מאוד אם זה מבטיח לנו עולם הבא...
תענו לי בבקשה.
-
בטח!
-
טוב התחלנו:
הלכות שבת מקונטרס הלכות שבת מלוקטות מהילקוט יוסף.
נתחיל עם הלכות מלאכת בורר: סימן שיט:
א.היו לפניו אוכל ופסולת מעורבים, אסור לו לברור בשבת את הפסולת מתוך האוכל, אפילו אם עושה כן בידו אחת, ואפילו אם עושה כן על דעת לאכול לאלתר. ואם בירר פסולת מתוך אוכל חייב.
ב. הבורר פסולת מתוך אוכל בשבת, אפילו אם לא בירר את כל הפסולת מהאוכל אלא רק חלק מהפסולת, חייב. וכן הבורר אוכל מתוך פסולת שלא על מנת לאכול לאלתר, חייב.
בבקשה חברים לזיכוי הרבים ואם יש שאלות נא לשאול.
-
אני אשמח לתגובות כדי לדעת אם להמשיך בזה...
-
תמשיך... תמשיך...
סתם הערה. למדתי פעם שיש שלושה תנאים בהם מותר לברור בשבת.
1. כשבוררים את האוכל מתוך הפסולת ולא את הפסולת מתוך האוכל.
2. כשבוררים ביד או בכלי אכילה ולא בכלי שנועד לברירה.
3. כשבוררים כדי לאכול מיד ולא בוררים כדי לאכול לאחר זמן מה.
אם טעיתי, תנו תיקון.
-
תמשיך... תמשיך...
סתם הערה. למדתי פעם שיש שלושה תנאים בהם מותר לברור בשבת.
1. כשבוררים את האוכל מתוך הפסולת ולא את הפסולת מתוך האוכל.
2. כשבוררים ביד או בכלי אכילה ולא בכלי שנועד לברירה.
3. כשבוררים כדי לאכול מיד ולא בוררים כדי לאכול לאחר זמן מה.
אם טעיתי, תנו תיקון.
נכון מאוד יצא לי קצת להתעמק בנושא ככה שאפשר להרחיב:
1.כמובן אוכל מתוך פסולת אחרת זו ברירה גמורה אין מה להרחיב פה.
2.גם פה איןן מה להרחיב.
3.פה השאלה. מה זה מיד? יש מספר דעות בעניין אבל נפסק להלכה אם אני לא טועה שהכוונה ב״לאלתר״ זה כחצי שעה מרגע הברירה.
חשוב לציין שמספיק שכלל אחד משלושת הכללים לא מתקיים וכבר ח״ו עברנו על מלאכת בורר וחיללנו שבת.
-
אני רואה שאין ביקוש פה ויוסי אתה כבר יודע את החומר ככה שאני לא רואה סיבה להמשיך להתאמץ לזה.
-
"ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה..."
מה איתך? יש מצווה לדבר בדברי תורה ולחזור בה ולהפוך בה.
-
ועוד משהו.
דבר גדול שהפורום גורם לי לעשות זה ללמוד תורה. שכבר כמה שנים שאני כמעט ולא פותח ספר מיוזמתי ולאחרונה אני יותר מעיין ולומד וחוזר ושונה.
אז נכון שהפורום זה אחלה מקום להסביר וגם לפרוק אגרסיות ולצעוק "אורקים! אורקים!" ( ;D :P :::D :laugh:)
אבל להגדיל תורה ולהאדיר זה אחד הדברים החשובים ביותר ועל זה העולם עומד. ורק בזכות העובדה שיש הרבה תורה בפורום, בעז"ה נזכה להשיג את שאר המטרות שלנו ולהגביר תורה ויהדות בעם ישראל, שעל ידי זה נצליח ממילא לקיים את המטרה הגדולה שלנו, לשמור על בטחונו וקיומו היהודי של העם.
-
אשריך.
תן לי רעיונות איזה הלכות לתת פה.
-
אני עוד מחכה להלכה היומית D: !!!
-
אני עוד מחכה להלכה היומית D: !!!
אז יש ביקוש? :dance:
-
מה זה השאלות האלה?, יהודים פה מצווים!! תתחיל קופי פייסט מהילקוט יוסף, מהמשנה ברורה, מהרמבם הקדוש, נבין נבין, לא נבין לא נבין... העיקר נלמד ונקיים, ואשרינו לחיי העולם הבא עם שאר חסידים וצדיקים, עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למצפה לו...
-
הבעיה שזה לא קופי פייסט אני עושה את זה ידנית...
-
אפשר למצוא כמעט את כל הספרים ברשת. ככה אני עושה ברוב הפעמים שאני צריך לעיין בתורה, תלמוד והלכה.
-
אשריכם שאמרתם לי
-
ילקוט יוסף
סימן תפט - הלכות ספירת העומר
א נאמר בתורה (ויקרא כא טו) "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". וקיבלו רבותינו ז"ל, שפירוש "ממחרת השבת" היינו מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון, ולא שבת בראשית, להוציא מלב הצדוקים שהיו אומרים ממחרת השבת זה שבת בראשית. לפיכך מצות עשה לספור ספירת העומר החל מליל ט"ז בניסן עד סוף שבעה שבועות. וכתב בשבולי הלקט (סימן רלו) בשם מדרש אגדה, תלה הכתוב יום חג השבועות בספירת העומר, שנאמר "שבעה שבועות תספור לך, ועשית חג שבועות לה' אלהיך", לפי שכאשר נתבשרו ישראל בצאתם ממצרים שהם עתידים לקבל התורה לסוף חמישים יום, שנאמר "בהוציאך את העם ממצרים "תעבדון" את האלהים על ההר הזה", הרי נ' של תעבדון יתירה, לומר לך, לקץ של חמישים יום תעבדון את האלהים על ידי קבלת התורה. וישראל מרוב חיבתם לתורה היו מונים בכל יום ויום, ואומרים הרי עבר יום אחד, הרי עברו שני ימים, שלשה, ארבעה, וכו', כי היה הדבר בעיניהם כזמן ארוך, מרוב חיבתם הגדולה לקבלת התורה, ולכן נקבעה הספירה לדורות. ור' יהודה החסיד אמר, לפי שימים אלה ימי מלאכת השדה הם, ואין מי שיגיד לבני הכפרים החקלאים, אם אייר מלא או חסר, לכן אמרה תורה תספרו חמישים יום, ואחר כך מקרא קודש יהיה לכם. עכ"ל. [ילקוט יוסף מועדים עמוד תיב. חזון עובדיה על הלכות יום טוב עמוד ריב].
ב ומכל מקום הואיל ונאמר (דברים טז ט): "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות", דהיינו משעת קצירת העומר, בזמן הזה שאין לנו קצירת העומר, ולא את קרבן העומר שהיה קרב בבית המקדש בט"ז ניסן, אין מצות ספירת העומר אלא מדרבנן, זכר למקדש. וכן היא דעת רוב הפוסקים [ומכללם: רבינו ישעיה, הרז"ה, הרוקח, התוס', מהר"ם מרוטנבורג, הרא"ש, רבינו ירוחם, הרשב"א, ארחות חיים, נימוקי יוסף, אהל מועד, האבודרהם, רבינו פרץ, הסמ"ק, הכל בו, העיטור]. ומרן הש"ע, [כמבואר מדבריו בב"י בדין פתח על דעת לומר ארבעה וסיים חמשה]. ולפיכך יש להשמיט מנוסח "לשם יחוד" שלפני ספירת העומר את הנוסח: "הרינו באים לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו'", מאחר שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תיב. וראה בדעת מרן אם ספירת העומר מה"ת או מדרבנן, בילקוט יוסף במבוא לספר איסור והיתר כרך ב', ובילקוט יוסף מועדים עמוד תרטו. ובירחון קול תורה תמוז תשס"ג עמוד יד. חזון עובדיה על הל' יו"ט עמו' ריד].
-
אשריכם לפתח את האשכול הזה!
-
ד"א , פירסמתי כאן ספרייה תורנית לפניי כמה שנים , והיא כאן בנעוצים תחת שם המשתמש הימני האמיתי .
אתה יכול להיעזר בזה !
-
רמב"ם, הלכות תפילה.
פרק א', הלכה א'.
מצוות עשה להתפלל בכל יום. שנאמר "ועבדתם את ה' אלוהיכם" (שמות כ"ג, כ"ה.). מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה. ונאמר "ולעובדו בכל לבבכם" (דברים י"א, י"ג.). אמרו חכמים, איזו היא עבודה שבלב, זו היא תפילה. ואין מנין התפילות מן התורה. ולא משנה התפילה הזאת מן התורה ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה. ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפילה, לפי שהיא מצוות עשה שלא הזמן גרמה.
הלכה ז'.
וכן תיקנו שיהא מנין התפילות כמנין הקרבנות. שתי תפילות בכל יום, כנגד שני תמידין. וכל יום שיש בו קרבן מוסף, תיקנו בו תפילה שלישית כנגד קרבן מוסף. ותפילה שכנגד תמיד של בוקר היא הנקראת תפילת השחר. ותפילה שכנגד תמיד של בין הערביים, היא הנקראת תפילת המנחה. ותפילה שכנגד המוספין, היא הנקראת תפילת המוספין.
המשך יבוא...
-
רמב"ם, הלכות תפילה.
פרק א', הלכה א'.
מצוות עשה להתפלל בכל יום. שנאמר "ועבדתם את ה' אלוהיכם" (שמות כ"ג, כ"ה.). מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה. ונאמר "ולעובדו בכל לבבכם" (דברים י"א, י"ג.). אמרו חכמים, איזו היא עבודה שבלב, זו היא תפילה. ואין מנין התפילות מן התורה. ולא משנה התפילה הזאת מן התורה ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה. ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפילה, לפי שהיא מצוות עשה שלא הזמן גרמה.
הלכה ז'.
וכן תיקנו שיהא מנין התפילות כמנין הקרבנות. שתי תפילות בכל יום, כנגד שני תמידין. וכל יום שיש בו קרבן מוסף, תיקנו בו תפילה שלישית כנגד קרבן מוסף. ותפילה שכנגד תמיד של בוקר היא הנקראת תפילת השחר. ותפילה שכנגד תמיד של בין הערביים, היא הנקראת תפילת המנחה. ותפילה שכנגד המוספין, היא הנקראת תפילת המוספין.
המשך יבוא...
ותפילת ערבית שאם אני לא טועה היא כנגד הקטר החלבים שהיו נשרפים כל הלילה.
-
נכון.. זה... בהלכות של מחר.
-
נכון.. זה... בהלכות של מחר.
חחח סליחה על הספוילר של אלה שלמדו מסכת ברכות...
-
ספויילר של אלה שמתפללים שלוש תפילות ביום :laugh:
-
ספויילר של אלה שמתפללים שלוש תפילות ביום :laugh:
חחח גם נכון אבל ההקטר חלבים אני יודע את זה מברכות
-
המשך להלכות של אתמול.
הלכה ח'.
וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפילה אחת בלילה, שהרי אברי תמד של בין הערביים מתאכלין והולכין כל הלילה, שנאמר: "היא העולה" (ויקרא ו', ב'), כעניין שנאמר "ערב ובוקר וצהריים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהילים נ"ה, י"ח). ואין תפילת ערבית חובה כשחרית ומנחה, ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקיבלוה עליהם כתפילת חובה.
הלכה ט'.
וכן תיקנו תפילה אחת אחר המנחה, סמוך לשקיעת החמה, ביום התענית בלבד (יום כיפור), כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית. וזו התפילה נקראת תפילת נעילה. כלומר, ננעלו השמים בעד השמש ונסתרה, לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה.
-
אם אני לא טועה יש 5 תפילות ביום כיפור לא ?
מוסף,שחרית,מנחה , ערבית , נעילה (לא לפי הסדר כמובן) לא ?
-
כן.
אם כבר הזכרת...
הלכה י'.
נמצאו התפילות בכל יום שלוש. ערבית ושחרית ומנחה. ובשבתות ובמועדים ובראשי חודשים, ארבע. שלוש של כל יום ותפילת המוספין. וביום הכיפורים חמש. ארבע אלו ותפילת נעילה.
-
אם אני לא טועה יש 5 תפילות ביום כיפור לא ?
מוסף,שחרית,מנחה , ערבית , נעילה (לא לפי הסדר כמובן) לא ?
אכן
-
אם כן , למה תיקנו דווקא ביום הכיפורים 5 תפילות ?
-
ראה למעלה את לשון הרמב"ם.
"מפני התענית". זה יום כיפור. מתפללים עוד קצת ועוד קצת לפני שהשמש שוקעת כדי להשיג עוד בבקשות ותחנונים.
-
אם כן , למה תיקנו דווקא ביום הכיפורים 5 תפילות ?
אולי כדי שנוכל להתפלל יותר הרי זה יום מסוגל מאוד.
-
אם כן , למה רק 5? למה לא שבע או עשר ? אפשר להספיק בהחלט 6,7 ואם רוצים אז גם עשר.
-
אם כן , למה רק 5? למה לא שבע או עשר ? אפשר להספיק בהחלט 6,7 ואם רוצים אז גם עשר.
כי לא מוסיפים כמה שרוצים... יש את ה-3 הקיימות + מוסף שיש בכל מועד שהיו מקריבים בו קורבן מוסף כשהיה בית המקדש אז הוסיפו עוד אחת בדיוק לזמן שבו ננעלים שערי שמים (מכאן שמה ״נעילה״).
-
הלכה י"א.
תפילות אלו אין פוחתין עליהן, אבל מוסיפין עליהן. אם רצה אדם שיתפלל כל היום כולו, הרשות בידו. וכל אותן התפילות שיוסיף, כמו מקריב נדבות. לפיכך צריך שיחדש דבר בתפילה בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה. ואם חידש אפילו בברכה אחת דיו, להודיע שהיא נדבה, לא חובה. ושלוש ראשונות ושלוש אחרונות, לעולם אין מוסיפין בהן ולא פוחתין מהן ואין משנין בהן דבר.
הלכה י"ב.
אין הציבור מתפלל תפילת נדבה,לי שאין הציבור מקריב קרבן נדבה. ולא יתפלל אפילו יחיד מוסף שתיים, אחת חובת היום ואחת נדבה, לפי שאין מתנדבין קרבן מוסף. ויש מן הגאונים מי שהורה שאסור להתפלל תפילת נדבה בשבתות וימים טובים, לפי שאין מקריבין בהן נדבה אלא חובת היום בלבד.
-
אז מה זה בעצם תפילת נדבה?
בנאדם שמתפלל עוד פעם שחרית/מנחה / ערבית?
-
אז הבנתי שזה מאשר את מה שאמרתי לא?
-
כן. והרמב"ם אומר לך שאם אתה מתפלל תפילת נדבה, אל תתפלל בדיוק אותו דבר. אלא באחת הברכות האמצעיות, ברכה שאינה משלוש הראשונות ואינה משלוש האחרונות, תוסיף כמה מילים משלך מעניין הברכה. למשל, בברכת רפאנו, תוסיף במילים שלך בקשה לרפואה ספציפית שלך או של מישהו שאתה מכיר, בברכת השנים, פרנסה וברכה על גשמים ושפע בברכת המינים דבר קצת על השמאלנים חובבי האורקים >:(
-
כן. והרמב"ם אומר לך שאם אתה מתפלל תפילת נדבה, אל תתפלל בדיוק אותו דבר. אלא באחת הברכות האמצעיות, ברכה שאינה משלוש הראשונות ואינה משלוש האחרונות, תוסיף כמה מילים משלך מעניין הברכה. למשל, בברכת רפאנו, תוסיף במילים שלך בקשה לרפואה ספציפית שלך או של מישהו שאתה מכיר, בברכת השנים, פרנסה וברכה על גשמים ושפע בברכת המינים דבר קצת על השמאלנים חובבי האורקים >:(
אתה חושב אני לא מדבר עליהם? ;D
אוהו מדבר גם מדבר שישמיד הקב״ה את הכופרים והמלשינים וגם את אויבינו ושונאינו וגם את שלטון המינות של הערב רב ובתי המשפט שלהם ומקנח גם שישמיד את את השמאלנים ואת התקשורת העוינת(כמובן לא בדיבור אני מכוון את זה במחשבה).
-
חבר'ה אם אתם מחפשים על מה להתפלל אז תתפללו אם אתם יכולים על רן ניר בן עדנה שיזכה לזיווג הגון בעזרת ה' , זה איירון מאן מי שלא יודע , יש לו קצת צרות , הוא יהודי טוב וצריך לעזור לאח שלנו ! תעשו השתדלות !
-
חבר'ה אם אתם מחפשים על מה להתפלל אז תתפללו אם אתם יכולים על רן ניר בן עדנה שיזכה לזיווג הגון בעזרת ה' , זה איירון מאן מי שלא יודע , יש לו קצת צרות , הוא יהודי טוב וצריך לעזור לאח שלנו ! תעשו השתדלות !
יאללה עוד אחד לאוסף... אני מתפלל כבר על 2 פה לרפואה ועוד אחד לחזרה בתשובה. עוד אחד לזיווג תמיד טוב...
-
יאללה עוד אחד לאוסף... אני מתפלל כבר על 2 פה לרפואה ועוד אחד לחזרה בתשובה. עוד אחד לזיווג תמיד טוב...
תתפלל גם על זיווג בשבילך במקום שתספר לנו בפורום שאתה חושב על סקס, סמים וסיגריות..
לא שאני לא חושב כל היום על סקס... אבל זה רק אומר שמהבחינה הזו גם אני צריך להתחתן. למרות שלא בא לי...
-
תתפלל גם על זיווג בשבילך במקום שתספר לנו בפורום שאתה חושב על סקס, סמים וסיגריות..
לא שאני לא חושב כל היום על סקס... אבל זה רק אומר שמהבחינה הזו גם אני צריך להתחתן. למרות שלא בא לי...
לא ברוך השם חחח סתם חיפשתי מילים עם קונוטציה שלילית שמתחילים ב-ס׳. ;D
ויש לי קצת זמן עד החתונה...עוד אין לי 18...
ברוך השם בלי עין הרע היצר חלש אצלי (ברוך ה׳!). לאט לאט זה יורד היצר אם אתה מדחיק אותו הוא מרפה ממך עם הזמן. אבל בסמים......סתם חחח ברוך ה׳ גם בזה היצר שלי לא חזק מדי. בכלל ברוך ה׳ בלי עין הרע נראה שהיצר שכח אותי (וטוב שכך בלי עין הרע ברוך השם ברוך השם).
-
לסמים אין לי יצר. בצד השני... חרמנא ליצלן... שה' ישמור אותי מזה.
-
שישמור את כולנו מהיצר הרע המלשין הזה!
-
פרק ב', הלכה א'.
בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי האדם, עמד הוא ובית דינו והתקינו ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני ה' לאבד המינים, וקבע אותה בתפילה כדי שתהא ערוכה בפי הכל ונמצאו הבכות שבתפילה תשע עשרה ברכות.
הלכה ב'.
בכל תפילה משלוש תפילות אלו שבכל יום, מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר. במה דברים אמורים, בשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות. אבל אם היה טרוד ודחוק או שקצרה לשונו, מתפלל שלוש ראשונות וברכה אחת מעין האמצעיות ושלוש אחרונות ויצא ידי חובתו.
-
כן מובא בברכות. יש גם תפילה עוד יותר קצרה, אחת מעין תשע עשרה כזאת.
-
(מתוך ספרון ״חג השבועות בהלכה ובאגדה״ שיוצא לזיכוי הרבים)
תחג שבועות שחל במוצ״ש (כמו השנה):
*כשחל החג במוצ״ש, יש להדליק ביום שישי נר נשמה גדול הדולק 48 שעות כדי שנוכל להדליק ממנו במוצאי שבת שהרי מותר להדליק רק מאש לאש.
*אין להתחיל בהכנות לחג עד צאת השבת שהרי אסור להכין משבת ליום טוב. וקודם תחילת ההכנות תאמר האישה: ״ברוך המבדיל בין קודש לקודש״.ואם בני הבית מרובים והזמן דחוק יכולים להתחיל בסידור השולחן בלבד לאחר השקיעה לפני צאת הכוכבים אבל את שאר המלאכות לא יתחילו בשום אופן קודם צאת השבת.
*מוסיפיםבעמידה של ערבית מוצ״ש ״ותודיענו״ כמובא בסידורים ולא ״אתה חוננתנו״. אם שכח ולא אמרו-אם נזכר עד שאמר ״ברוך אתה״ לפני שאמר ״ה׳״ בברכת ״מקדש ישראל והזמנים״ חוזר ואומר ״תודיענו״ ואם עבר, לא חוזר.
*מוסיפים בקידוש 2 ברכות-ההבדלה ומאורי האש. האדם יברך על הכוס שעליה עושה קידוש גם ברכת המבדיל (בין קודש לקודש).
-
איך אפשר לבשל בחג ? זה קצת נראה כמו לא אפשרי , אלא אם כן זה על האש ...
-
מותר להעביר אש לצורך אוכל נפש וכך לבשל בחג.
אפיה באמצעות תנור חשמלי, כמובן בעייתית.
-
גם על גז אי אפשר לבשל לא ?
כאילו אפשר להדליק בסדר , אבל אסור לכבות אותו , נכון ?
אם ככה , איך אפשר לבשל אם זה לא מדורה או גחלים ?
-
אסור לכבות. אפשר להשאיר גז דולק מערב שבת. אפשר לשאול פוסק בנוגע להעברת אש והדלקה של כירת גז. ברור שלאחר מכן אסור לכבות. אז האש תשאר דולקת כל החג...
-
ברור לך שזה חשבון גז מטורף / סיכון חיים ממשי כן ?
זה לא מעשי הדבר הזה ..
איך זה שלא המציאו איזה גז קביל לחגים עם שעון שבת או משהו כזה ?
-
לא סיכון חיים ולא חשבון גז מטורף. להשאיר להבה או שתיים דולקות מרב שבת יעלה לך (הערכה גסה) גג עשרים שקל.
ואם האש בכירה שלך לא בטוחה, אתה צריך להחליף את הכיריים.
הכיריים של היום בטוחות לגמרי. יש הרבה אנשים שלא משתמשים בפלטה חשמלית לשבת וחג אלא משאירים את הכירה דולקת ומכסים במכסה פח מיוחד שניתן להשיג בחנויות.
-
לא יודע מה איתך , אש גלויה באמצע הלילה אצלי בבית כשאף אחד לא משגיח ?
נראה לי קצת מסוכן .
-
דווקא לא. הרבה משאירים את הגז במקך החג דלוק. ניתן להדליק את הגז עצמו בחג מאש לאש ויש כל מיני קומבינות לכבות אותו, לדוגמא להניח על הגז סיר מלא מים שתשתמש במים לקפה או משהו (חייב להשתמש במים אחרת זה לא אוכל נפש) ולחכות כד שהמים ירתחו ויגלשו על הגז. יש היום גם התקן שהוא מאושר ע״י מכון צ״מת (צוות מדע ותורה אני חושב) שהוא כמו שעון שבת שמחובר לגז ומתחיל את הזרם של הגז ומפסיק אותו בזמנים קבועים. חשוב להדגיש שאם אכן משתמשים בגז אסור להנמיך או להגביר את הלהבה תוך כדי שהגז פועל.
-
לא יודע מה איתך , אש גלויה באמצע הלילה אצלי בבית כשאף אחד לא משגיח ?
נראה לי קצת מסוכן .
אתה מזכיר לי מקרה שקרה לי לפני כשנה וחצי. אחד הגנרטורים שלי עלה באש. באותה תקופה התגוררתי בקומה העליונה של איזה בנין והגנרטור היה בקומה השניה הריקה.
וכל הכושים אמרו לאחר שבערת הגנרטור כובתה בחול "תודה לאל שזה לא שרף את כל הבנין". ואני צחקתי להם בפרצוף ואמרתי להם: את מה ישרוף? כל הקומה בטון חשוף. ממתי בטון בוער?
האש דולקת בכיריים. הכיריים בנויות לבערה בטיחותית. אם אף אחד לא יזרוק משהו שיגרום לאש לעבור, למה שהאש תעבור? מה ההבדל בין להשאיר סיר על הכירה הדולקת לבין להשאיר את הכירה דולקת בלי סיר?
וכן, כמו שאמרתי, יש את כיסוי הפח ההוא שאפשר להשיג בחנויות. הוא מכסה את כל הכיריים וזה כמו פלטה.
-
בקיצור עזוב אביר , אש גלויה במשך יום שלם זה לא פיתרון .
אין דרך אחרת ?
אולי לפתוח את החלון כדי לגרום לגז להתכבות או משהו ? או שזה לכבות לכל דבר ועניין ?
-
קשה לי להאמין שרוח של מאי-יוני תכבה לך את הגז...
-
אין סיבה לא להשאיר את הגז דולק במשך החג. אלא אם כן יש ילדים קטנים בבית אין בזה שום סיכון, מה כבר יכול לקרות? הכיריים יעלו באש? וכמה זה כבר עולה? אביר אמר פה 20 ₪ ואני חושב שזה עוד בהגזמה-כל הוצאה לחג או לשבת חוזרת אליך, מבטיח לך ואני מוכן לחתום לך על זה גם.
-
קשה לי להאמין שרוח של מאי-יוני תכבה לך את הגז...
ברוך הבא לירושלים בירת ישראל ;D
אין סיבה לא להשאיר את הגז דולק במשך החג. אלא אם כן יש ילדים קטנים בבית אין בזה שום סיכון, מה כבר יכול לקרות? הכיריים יעלו באש? וכמה זה כבר עולה? אביר אמר פה 20 ₪ ואני חושב שזה עוד בהגזמה-כל הוצאה לחג או לשבת חוזרת אליך, מבטיח לך ואני מוכן לחתום לך על זה גם.
אני לא בעל הבית , ככה שאני בספק עם ההורים שלי יסכימו לזה .. וחוץ מזה , יש לי אח קטן בבית וזה קצת מסוכן .
ויש לי נטייה להאמין שלהשאיר גז פתוח מעל ל-24 שעות , זה יותר מ20 שקל , אלא כמה קובים טובים שזה מאה מאתיים שקל .
-
אתה טועה אחי זה לא מגיע לסכומים כאלה. אני למשל לא מבשל ביום טוב מה הסיבה הפשוטה שאמא שלי לא שומרת והיא לא בקיאה בהלכה ככה שעדיף לכולם אם האוכל יהיה מוכן מבעוד מועד.
-
אפשר לשמור אוכל חלבי יומיים ?
-
אפשר לשמור אוכל חלבי יומיים ?
במקרר.....
-
יש המון יהודים שמשאירים אש דולקת בכירה כל השבת בכיסוי הפח הנ"ל. אני מבטיח לך שזה לא עולה יותר מעשרים שקל. רוב הסיכויים שעולה בערך עשר...
אם תקנה את כיסוי הפח שאני מדבר עליו, זה לא יהיה מסוכן גם עם הילד הקטן.
בקיצור. הרבה הרבה אנשים עושים את זה. ככה שזה לא יקר ולא מסוכן. נסה ותהנה.
-
עדיין בהלכות תפילה לרמב"ם. פרק ב'.
הלכה ג'.
וזו היא הברכה שתיקנו לומר מעין האמצעיות: הביננו ה' אלוהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבינו ליראתך, לסולח היה לנו, להיות גאולים, רחקנו ממכאוב, ודשננו ושכננו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תכנס, והתועים בדעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבניין עירך ובתיקון היכלך, והבצמחת קרן לבן דוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע, כי אתה הוא עונה בכל עת צרה, פודה ומציל בכל צוקה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.
הלכה ד'.
במה דברים אמורים, בימות החמה. אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים. וכן במוצאי שבתות וימים טובים אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.
-
זה די היפוטתי אין שום היתר להתפלל הביננו אלא אם כן אתה באיזה מצב דוחק מטורף שהנאצים רודפים אחריך או שאתה באמצע מלחמה ועלול להיות מוזעק בכל רגע.
-
בימינו נהגו שלא. וצריך לשאול רב. אבל לפי מה שהרמב"ם פסק זה אפילו שדעתו טרודה ואין יכול לכוון.
אצלינו ממילא בקושי מכוונים רוב האנשים. אבל מי שרוצה לעיין בזה, יכול לגשת לרב.
-
קשה לי להאמין שרב כלשהו יתיר כיום להתפלל תפילה מקוצרת...
-
הלכה ה'.
בשבתות וימים טובים מברך שבע ברכות בכל תפילה ותפילה מארבע תפילות של אותו היום. שלוש ראשונות ושלוש אחרונות וברכה אמצעית מעין אותו היום.
הלכה ו'.
בשבתות, חותמין בברכה אמצעית מקדש השבת וברגלים חותם בה מקדש ישראל והזמנים. ואם היה שבת ויום טוב, חותם בה מקדש השבת וישראל והזמנים.
-
הלכה ט'.
ביום הכיפורים, מתפלל בכל תפילה מחמש תפילות שבע ברכות. שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואמצעית מעין היום. וחותם בה:מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים. ואם חל להיות בשבת, חותם בכל תפילה ותפילה מהן: מלך על כל הארץ, מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים.
הלכה י.
במה דברים אמורים, ביום צום של כל שנה ושנה. אבל ביום צום של שנת היובל, מתפלל תפילת המוספין תשע ברכות כמו שמתפלל בראש השנה. והן אותן הברכות עצמן, בלא פחות ולא יתר. ואין מתפללין אותם אלא בזמן שהיובל נוהג.
-
תעשה טובה אביר תסביר את י' לא הבנתי מילה .
-
כנראה היום היובל לא נוהג.
-
כנראה היום היובל לא נוהג.
הלכה ט' אומרת שביום הכיפורים מתפללים בכל תפילה מחמשת תפילות היום, 7 ברכות. השלוש הראשונות והשלוש האחרונות וברכת היום באמצע. כמו כן מסבירה הלכה ט' איך חותמים את הברכה.
הלכה י' אומרת שמה שנאמר בהלכה ט' זה לימי כיפור רגילים. אבל ביום כיפור של שנת היובל, כשמתפלים מוסף, לא עושים ברכה אמצעית אחת אלא עושים שלוש ברכות אמצעיות. מלכויות, זכרונות ושופרות. כמו מוסף של ראש השנה.
אבל כשאין בית מקדש וכל מנהגי היובל, אז גם לא מתפללים תפילה מיוחדת ביובל. כי היובל לא נוהג. אלא מתפללים מוסף של יום כיפור כמו כל שנה.
-
הלכה י"א.
בכל תפילה מן התפילות פותח קודם ברכה ראשונה ואומר: אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך (תהילים נ"א, י"ז). וכשהוא מסיים בסוף תפילה, אומר: יהיו לרצון אמרי פי ... (תהילים י"ט, ט"ו) ואחר כך צועד לאחריו.
הלכה י"ב.
בראשי חודשים ובחולו של מועד, מתפלל ערבית, שחרית, ומנחה תשע עשרה ברכות כשאר הימים. ואומר בעבודה "אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא...". במוסף בחולו של מועד מתפלל תפילת מוסף כפי שמתפלל ביום טוב. ובראשי חודשים מתפלל שבע ברכות. שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואמצעית מעין קרבן ראש חודש, וחותם בה מקדש ישראל וראשי חודשים.
-
מצטער שהחמצתי את אתמול. הנה היום. קצת באיחור.
הלכה י"ג.
שבת שחלה להיות בחולו של מועד, וכן ראש חודש שחל להיות בשבת, מתפלל ערבית שחרית ומנחה כשאר השבתות ואומר יעלה ויבוא בעבודה. במוסף, מתחיל בברכה אמצעית בעניין שבת ומשלים בעניין שבת ואומר קדושת היום באמצע הברכה, וחותם בה בראשי חודשים: מקדש השבת וישראל וראשי חודשים. ובחולו של מועד, חותם בה כמו שחותם ביום טוב שחל להיות בשבת. ויום טוב שחל להיות באחד בשבת, מתפלל ברכה רביעית בלילה ככה:
הלכה י"ד.
ותודיענו משפטי צדקך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך, ותתן לנו ה' אלוהינו קדושת שבת וכבוד יום טוב וחגיגת הרגל, ובין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת, ואת יום השביעי הגדול והקדוש, מששת ימים קידשת, ותתן לנו ה' אלוהינו מועדים לשמחה... ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב של כל השנה, מבדיל באתה חונן אף על פי שהוא מבדיל על הכוס.
-
הלכה ט"ו.
בחנוכה ופורים מוסיפין בהודיה "על הניסים". שבת שחלה להיות בחנוכה ופורים, מזכירים על הניסים במוסף כמו שמזכיר בשאר תפילות.
הלכה ט"ז.
הימי התעניות, אפילו יחיד שהתענה מוסיף בשומע תפילה "עננו אבינו". ושליח ציבור אומרה ברכה בפני עצמה, בין גואל לרופא. וחותם בה העונה בעת צרה, ונמצא מתפלל עשרים ברכות. בתשעה באב מוסיפין בבונה ירושלים: רחם ה' אלוהינו עלינו, ועל ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, העיר האבלה, החרבה, השוממה...
נ.ב.
מישהו עוקב? זה מביא תועלת? או שאפסיק לחפור?
-
עוקבים גם עוקבים בלי נדר , ברוך ה' !
-
כמובן שעוקבים ח״ו שתפסיק. אגב צריך להוסיף ששליח ציבור ששכח לברך עננו אומר עננו בבשמע קולנו ולא חותם בברכה.
-
הלכה י"ז.
כל ימות הגשמים, אומר בברכה שניה מוריד הגשם, ובימות החמה אומר מוריד הטל. מאימתי אומרים מוריד הגשם, מתפילת המוספין של יום טוב אחרון של חג (במקורות, סתם "חג" - חג הסוכות), עד תפילת שחרית של יום טוב הראשון של פסח. ומתפילת המוספין של יום טוב הראשון של פסח, אומר מוריד הטל.
הלכה י"ח.
משבעה ימים במר-חשון, שואלין את הגשמים בברכת השנים, כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים, בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריה ומצרים ומקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום שישים אחר תקופת תשרי.
-
רגע אחי או שמשהו פה לא נכון או שפשוט לא הבנתי נכון .
מוריד הטל אומרים החל מתפילת מוסף בחג פסח .
-
נו מה הוא כתב?
-
הלכה י"ט.
מקומות שהן צריכים לגשמים בימות החמה כגון איי הים הרחוקים, שואלים את הגשמים בעת שהן צריכין להן, בשומע תפילה. ומקומות שהן עושין יום טוב שני ימים, אומר מוריד הגשם בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של שמיני עצרת, ומתפלל והולך כל ימות הגשמים.
הלכה כ'.
כל השנה כולה חותם בברכה שלישית האל הקדוש, ובברכת אחת עשרה: מלך אוהב צדקה ומשפט. ובעשרת הימים שמראש השנה עד מוצאי יום הכיפורים, חותם בשלישית המלך הקדוש, ובאחת עשרה, המלך המשפט.
-
ואם לא חתם ולא נזכר תוך כדי דיבור (תוך כדי זמן אמרת ״שלום עליך רבי) לשנות למלך הקדוש/המשפט, צריך לחזור לראש...
-
הלכה כ'.
יש מקומות שנהגו בעשרת ימים אלו להוסיף בברכה ראשונה זכרנו לחיים. ובשניה, מי כמוך אב הרחמן. ומוסיפין בברכת שמונה עשרה זכור רחמיך. ומוסיפין בברכה אחרונה ובספר חיים. וכן יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית ובכן... ובכן... אבל בראש השנה ויום הכיפורים, מנהג פשוט הוא להוסיף ובכן... ובכן... (ובכן תן פחדך).
פרק ג'.
הלכה א.
תפילת השחר מצוותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה, וזמנה עד סוף שעה רביעית, שהיא שליש היום. ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות היום, יצא ידי חובת תפילה, אבל לא יצא ידי חובת תפילה בזמנה. שכשם שמצוות תפילה מן התורה, כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה שתקנו לנו חכמים ונביאים.
-
אני מבין שכל הפורום יצא בשאלה