HAYAMIN.ORG
עמלק ואויבי ישראל => איך עונים לתעמולה הערבית והשמאלנית => נושא נשלח על ידי: הציוני על דצמבר 01, 2008, 14:44:38
-
היום ממש חמש דקות לפני שהתחלתי לכתוב את הנושא הזה,התחלתי לקלל ערבים בקללות שונות ומגוונות
אני ימשיך אחר-כך הכל אני צריך ללכת
-
כבוד אחי!!! :)
באינטרנט או פנים מול פנים?
-
כבוד אחי!!! :)
באינטרנט או פנים מול פנים?
סביר להניח שבאינטרנט....אבל לפחות הוא קילל אותם. O0
-
בס"ד
מה זה עוזר לקלל ערבים? הבעיה היא לא ערבים, הבעיה היא יהודים, יותר נכון יהודונים שמאלניים בוגדניים שמאפשרים לערבים לעשות את מה שדת הדמים שלהם מצווה עליהם---רצח יהודים.
-
תיזהרו אל תקללו בכלל
בפרשת השבוע מסופר שיצחק נתן ברכה ליעקוב ובניו והיא:
מקלליך ארור ומברכיך ברוך.
מי שמקלל בן ישראל הופך אוטומטית להיות מקולל
בלי קשר לזה שאם זה שקיללו אותו יבצע חטא בעקבות הקללה או לא.
חלק מהערבים הם בני ישראל שאסלמו אותם בגלל הכיבוש שאסלאמי שהיה כאן לפני הרבה מאוד שנים.
חלק התאסלמו כדי שלא ירצחו אותם...
יכול להיות שמקללים צאצא מוסלמי שהוא בעצם בן ישראל
ואז הקללה עלולה לחזור עליך
אז ליתר ביטחון אל תקלל ותבקש שלא יקלל
אם הוא ירגיש אוייב הוא יקלל אותך מספיק
והקללה תחזור אליו בגלל שאתה בן ישראל.
-
תיזהרו אל תקללו בכלל
בפרשת השבוע מסופר שיצחק נתן ברכה ליעקוב ובניו והיא:
מקלליך ארור ומברכיך ברוך.
מי שמקלל בן ישראל הופך אוטומטית להיות מקולל
בלי קשר לזה שאם זה שקיללו אותו יבצע חטא בעקבות הקללה או לא.
חלק מהערבים הם בני ישראל שאסלמו אותם בגלל הכיבוש שאסלאמי שהיה כאן לפני הרבה מאוד שנים.
חלק התאסלמו כדי שלא ירצחו אותם...
יכול להיות שמקללים צאצא מוסלמי שהוא בעצם בן ישראל
ואז הקללה עלולה לחזור עליך
אז ליתר ביטחון אל תקלל ותבקש שלא יקלל
אם הוא ירגיש אוייב הוא יקלל אותך מספיק
והקללה תחזור אליו בגלל שאתה בן ישראל.
בס"ד
"אמר רבי יצחק: כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו, עובר בעשה. מה טעמיה? זכר צדיק לברכה. וכל מי שהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו, עובר בעשה. מה טעמיה? ושם רשעים ירקב." כמו כן, קיים מושג של עונש "כרת", כאשר בן ישראל נכרת מענף עם ישראל. ההלכה לא דורשת מיהודים להיות יפי-נפש---ההלכה דורשת מאיתנו להיות שפויים ולשנוא את אויבינו. זה לא משנה מה הביא אויב מושבע להיות אויבנו. אני אישית לא מרגיש צורך לקלל ערבים או מוסלמים---זה כמו לקלל נחש בגלל שהוא נחש. הם הרי עושים בדיוק את מה שמצופה מהם: "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו". לדעתי, אלו שבאמת ראויים לקללות הם שונאי ישראל, המתיוונים, המלשינים, המוסרים, הבוגדים, היודנראט, המשת"פים השמאלנים.
-
אחים זה לא אוייבים
ורשע הוא מי שיש 2 או 3 עדים למעשה הרע שלו שנעשה בזדון ובפרהסיה
והרשיעו אותו בבית דין.
-
תיזהרו אל תקללו בכלל
בפרשת השבוע מסופר שיצחק נתן ברכה ליעקוב ובניו והיא:
מקלליך ארור ומברכיך ברוך.
מי שמקלל בן ישראל הופך אוטומטית להיות מקולל
בלי קשר לזה שאם זה שקיללו אותו יבצע חטא בעקבות הקללה או לא.
חלק מהערבים הם בני ישראל שאסלמו אותם בגלל הכיבוש שאסלאמי שהיה כאן לפני הרבה מאוד שנים.
חלק התאסלמו כדי שלא ירצחו אותם...
יכול להיות שמקללים צאצא מוסלמי שהוא בעצם בן ישראל
ואז הקללה עלולה לחזור עליך
אז ליתר ביטחון אל תקלל ותבקש שלא יקלל
אם הוא ירגיש אוייב הוא יקלל אותך מספיק
והקללה תחזור אליו בגלל שאתה בן ישראל.
מה רציני אתה מדבר שערבי מוסלמי יכול להיות בן ישראל?
-
כן בטח ערבי מוסלמי עלול להיות בן ישראל.
וגם יש מצב שמי שהוא יהודי בכלל לא מגיע לו נחלה בישראל
בגלל שלפי חוקי המורשת הנחלות עוברות רק בבנים
ואם נניח בגלות יהודיה התחתנה עם גרמני והיא משבט אשר
אז אין לה נחלה בשבט אשר
והבן שיולד לה יהיה יהודי ללא זכאות לנחלה בישראל
ואם הוא בא לכאן לשבט באחת הנחלות זה גזל נחלות...
לאיזה נחלה שייך בן של גרמני שאימו יהודיה?
ונניח שאומרים שלנחלה של אבא שלה?
הרי אפילו אם היא תתחתן עם בן ישראל אחר
אז היא הייתה אמורה לעבור לנחלה שלו...
לפי התורה הברית עוברת בבנים ולא בבנות
לא יודעת למה לפי ההלכה קובעים שיהודי זה לפי האמא
אבל לפי המצב שנוצר בעקבות הפסיקה שיהודי זה לפי האמא
לא לכל יהודי יש זכאות לנחלה בעיקר כשהוא לא יודע לאיזה שבט הוא שייך.
יכול להיות בכלל שערבי מוסלמי הוא צאצא של בני ישראל ולפי חוקי המורשת
מגיע לו כאן נחלה בגלל שגם מוסלמים באים בברית.
אבל דאגו לעשות הכללות שכולם ישמעאלים
ודאגו לעשות הכללות כדי שיהיה יותר קל מצפונית לרצוח או לשמוח בנפול אוייביך
לא אוהבת תקטעים האלה צריך ללכת בדרך הישר.
-
מה רציני אתה מדבר שערבי מוסלמי יכול להיות בן ישראל?
בס"ד
זה שטויות שמאמינים בהם הקראים. הקב"ה אומר בבירור לאברהם, "ביצחק יקרא לך זרע"! להלן דבר תורה שעוסק בשאלה זו.
האם העם הישמעאלי והאדומי נקראים "זרע אברהם"?
הרב שמואל אליהו
השיעור ניתן בערב ר"ח כסלו תשס"ט
נערך על ידי הרב
מוקדש לרפואת
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב שליט"א
האם העם הישמעאלי והאדומי נקראים "זרע אברהם"?
בסוף חיי שרה ובתחילת תולדות יש שני פסוקים שרק שבע פסוקים מפרידים בינהם. שניהם מתחילים בסגנון דומה ומסתיימים בהבדל גדול שמלמד על השווה והשונה שבין ישמעאל ליצחק:
"ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם". (פרק כה יב). "ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". (פרק כה יט).
הגמרא במסכת סנהדרין (צא.) מספרת על בעיה שנוצרה בעקבות כך. וכך כתוב שם:
"ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו, ארץ כנען שלנו ושלכם, שנאמר, (בראשית כה) "ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם", וכתיב, (שם) "ואלה תולדת יצחק בן אברהם". אמר להם גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות, ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס. אם ינצחוני – אמרו: הדיוט שבנו נצחתם. ואם אני אנצח אותם - אמרו להם: תורת משה רבנו נצחתכם. נתנו לו רשות, והלך ודן עמהם. אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראיה? אמרו לו: מן התורה. אמר להם: אף אני לא אביא ראיה אלא מן התורה שנאמר, "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת". אב שנתן אגטין לבניו בחייו, (שחילק את הירושה בחייו) ושגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום?
התשובה שלו כתובה כאן בפסוקים הללו. שני הפסוקים מתחילים אותו דבר, כי יצחק וישמעאל נולדו מאברהם, לכן תחילת הפסוק דומה. בזה נגמר הדמיון כיוון שהמשך הפסוק הראשון אומר שישמעאל מתייחס ל"הגר המצרית שפחת שרה". לעומתו "יצחק" שמתייחס אחרי אברהם. זהו מה שנאמר לאברהם עצמו ש"ביצחק יקרא לך זרע".
מכאן אומרת המשנה בנדרים כי מי שנדר ואמר "קונם שאיני נהנה לזרע אברהם" - אסור בישראל ומתר באמות העולם". כי "זרע אברהם" נקרא רק עם ישראל. כמו כן דנה הגמרא (סנהדרין נט:) על חובת הישמעאלים בברית מילה שלכאורה יכולה להילמד מהפסוק האמור בברית מילה "אתה וזרעך אחריך", ודוחה את האפשרות הזו כיוון שרק "ביצחק יקרא לך זרע". ומקשה שוב אם כן ש"בני עשו" יתחייבו בברית מילה. ומתרצת הגמרא שכתבו "ביצחק יקרא לך זרע" "ביצחק" ולא "כל יצחק".
האם ישמעאל ועשו עצמם נקראים "זרע אברהם"?
בשו"ת מהרי"ט (חלק ב - או"ח סימן ו ) מביא את הפסוק האמור בישמעאל: "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא". הרי שגם ישמעאל נקרא "זרעו" של אברהם. ומסביר כי פסוק זה נאמר על ישמעאל עצמו שחזר בתשובה אבל לא על בניו. שהם התחתנו עם נכריות בלי לגיירם תחילה והבנים מתייחסים אחרי האם הנכרייה.
כך גם נאמר על עשו שהוא מתייחס אחרי אברהם וקיבל ממנו ירושה את הר שעיר. שנאמר "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר". שהרי אברהם קיבל בברית בין הבתרים עשרה עממים ובינהם את "את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני" ולפי האמור בפרק חזקת הבתים הם "הר שעיר עמון ומואב". שנתנו בירושה לעשו עד ימות המשיח. דכתיב "כי לא אתן לך מארצו ירושה עד מדרך כף רגל" ודרשו: עד שידרוס רגלו של משיח. דכתיב "ועלו מושיעים בהר ציון וכו'". הרי שעשו מתייחס על אברהם כנכדו שיורש אותו?
ותירץ המהרי"ט שודאי עשו עצמו נחשב בן של יצחק ונכד של אברהם. אבל צאצאיו לא שמרו על היחוס הזה כיוון שנשאו נשים מעמים אחרים והבנים מתייחסים אחרי האמא.
יעקב ועשיו - תאומים לנצח
יעקב ועשיו היו תאומים. גם בהריון וגם בלידה הם היו יחד "וידו אוחזת בעקב עשיו". גם בחיים הם המשיכו ללכת צמוד למרות שמנוגדים זה לזה "ולאם מלאם יאמץ – כשזה קם זה נופל" (רש"י שם וראה לקמן בגמרא). גם במיתה הם קשורים אחד לשני כך אומרת להם רבקה: "למה אשכל גם שניכם יום אחד". כוונתה היא למה שנאמר לה בנבואה, ברוח הקודש ששני בניה, יעקב ועשו, ימותו ביום אחד (רש"י, סוטה יב). ואע"פ שבסוף הם לא מתו ביום אחד, רק נקברו ביום אחד. עדיין הם קשורים בטבורם זה בזה לכל אורך ההיסטוריה. הם וצאצאיהם.
למרות שהם תאומים - החיים שלהם הם ממש הפוכים. עשו חי מאה ארבעים ושבע שנים בתחושה שהנה הנה הוא הולך למות. לעומתו יעקב אבינו חי בתחושה של חיים תמיד: "ויחי יעקב". חז"ל אמרו עליו שגם אחרי פטירתו "יעקב אבינו לא מת". ואע"פ שחנטו החונטים וספדו הסופדים לא נאמרה בו "מיתה" בפטירתו. "ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו". כל שכן בחייו לא נאמר בו שהוא "הולך למות", רק "ויחי".
יין יהודי או יין אדומי
הקשר ההופכי הזה ידוע היטב לזרש אשת המן שאומרת לבעלה "אם מזרע היהודים מרדכי – נפל תפול". מרדכי נמצא או בכוכבים או בעפר, גם אתה – המן - תלוי בעלייתו או בירידתו של מרדכי. תמיד תהיה הפך ממנו, בכוכבים או בעפר. חכמינו בגמרא (פסחים מב:) אמרו שאפשר לראות את הקשר שבין זרע יעקב וזרע עשו גם בטיב היין. שכשעם ישראל היה במיטבו והיה מקריב נסכים בבית המקדש היו היינות של יהודה הטובים ביותר שיש. ו"לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, והיו קורין אותו "חמץ סתם". ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, וקורין אותו "חמץ האדומי". לקים מה שנאמר, (יחזקאל כו) "אמלאה החרבה", אם מלאה זו - חרבה זו, ואם מלאה זו - חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא, (בראשית כה) "ולאם מלאם יאמץ".
עד כדי כך היה היין היהודי גרוע בזמן הגלות, שכשהיו רוצים לומר על יין שהוא רע היו אומרים: "יין יהודי". וכשרצה הנדיב הידוע לנטוע כרמים בארץ ישראל הוא חיפש את הזן הטוב של ענבים שיתאימו למזג האויר של ארץ ישראל. חקר ואמרו לו שיש מסורת אצל הכורמים הצרפתיים בבורדו שמקור הגפנים הטובים של צרפת הוא מארץ ישראל. שכשהרומאים כבשו את הארץ וראו את טיב פרותיה, לקחו מהארץ יחורים של גפנים, נטעו כרמים בצרפת והחריבו את הכרמים בארץ ישראל.
היחורים שרוטשילד לקח מהכרמים בצרפת השרישו טוב בארץ ישראל. כמה שנים אחר כך, כשהגפנים בארץ ישראל החלו לתת פרי - הייתה מכה גדולה של קמחון בכרמים הצרפתיים והיה בעולם חוסר ביין טוב, אז התפרסמו היינות של הכרמים בארץ ישראל באיכותם שכמעט עלתה על אלו שבצרפת.
באזור שאני גר בו בצפת נפתחו בעשורים האחרונים שלושה יקבים איכותיים. הם קיבלו בשנים האחרונות פרס ראשון בעולם על טיב היין כל אחד בשנה אחרת. הכל כדי לקיים מה שנאמר בפסוק: "ולאם מלאם יאמץ" – אפילו בטיב היין. יין שיודע לשמח ולא לעשות שיכורים. כל זה לפני שיש נסכים בבית המקדש. תחשבו מה יהיה כשינסכו נסכים. איזה יין טוב יהיה כאן. איזו שמחה תהיה כאן.
למה נקרא שמו "אדום" ולמה נקרא "שעיר"?
על עשו נאמר "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער". ברגע לידתו היו יכולים לקרוא לו "שעיר" על שם שערותיו. והיו יכולים לקרוא לו "אדום" על שם צבעו. אבל הוריו קראו לו עשיו כאילו הוא עשוי. רק בהמשך החיים הוא קיבל את שני השמות שהיו צריכים לקרוא לו בלידתו ולא קראו.
בהמשך השנים נדבק לו השם "אדום" בעקבות הסיפור עם הלהיטות שלו לאכול את העדשים כשהם עדיין לא בשלות, שהרי בדרך כלל צבעם של העדשים המבושלות הוא צהוב, רק כשהם לא בשלות צבעם אדום. ה לא רק צבע חיצוני מחמת התנהגותו המקרית באותו ארוע – זה צבע פנימי של עשיו.
גם השם "שעיר" נדבק בעשיו לא בגלל שערותיו אלא בגלל שהוא גר בהר שעיר והתחתן עם אהבלימה בת שעיר. גם הפלגש של אליפז הייתה תמנע מבנות שעיר והיא ילדה לו את עמלק. זהו שאומר הפסוק (בראשית פרק לו ט) "ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר".
בימינו קוראים לגלות שאחרי חורבן הבית השני "גלות אדום" מכמה סיבות. הראשונה שבהם היא ששלטון של הרומאים עלינו החל באמצעות הורדוס שהיה עבד אדומי. השניה והיא העיקר שתורתם של הנוצרים היא תעתיק של התנהגות עשיו. (רש"י על בראשית פרק כו פסוק לד) "עשו היה נמשל לחזיר שנאמר (תהלים פ) "יכרסמנה חזיר מיער" החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור, כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים". כך היא תרבות אדום של ימינו. רמז לדבר זה שמו של האליל שלהם, שהאותיות של שמו הם אותם אותיות של השם "עשיו".
כותנת עור - שעירה או חלקה
השם שעיר נאמר על שם השעירות של עשיו. "ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק". על מנת להבין איך שני אחים תאומים נראים כל כך שונים אחד מהשני נזכור שיש קשר הדוק בין השעירות של עשיו לחלקות של יעקב. שכשהקב"ה עשה לאדם הראשון "כותנות עור" הוא עשה את הבגד בשני צורות. (ע"פ רש"י בראשית ג כא) "יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן. ויש אומרים דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבת שהוא רך וחם ועשה להם כתונות ממנו". או כתונת שעירה או כתונת חלקה. או כמו יעקב או כמו עשו.
הבגד שאלוקים עושה לאדם הראשון הוא משהו חיצוני. הבגד הזה הוא חסד כיון שהאדם הראשון חטא ולא מגיע לו פרס. אלוקים מרחם עליו ונותן לו את הבגד הזה שבעלי החיים מתקבצין סביבו וזה מאפשר לו שליטה עליהם. (ב"ר סג יג). בכך הם מקיימים בו את הציווי האלוקי הראשוני שהיה לאדם לפני החטא "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל הרמש הרומש על הארץ".
הבגד הזה עובר בירושה מאדם לאדם עד שמגיע לנמרוד שיודע להשתמש בו לרעה. כל האנשים רואים שבעלי החיים מפחדים מנמרוד ולא יודעים שזה בזכות הבגד ולא בזכות האדם. נמרוד עושה את עצמו לאלוה ושולט על האנשים. "על כך יאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ה'". עשיו שודד מנמרוד את בגדי אדם הראשון החמודות ושומר אותם אצל אימו. גם הוא מנצל לרעה את הכוח של הבגדים הללו לציד של בעלי חיים, אנשים ונשים. (עיין רש"י פסחים דף נד/ב).
כשיעקב נכנס ליצחק הוא הולך לקבל עשר ברכות, לבטל את עשר הקללות של אדם הראשון. לכן הוא לוקח את בגדי החמודות שנמצאות אצל אימו. כשהוא נכנס אומר יצחק: "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו אלוקים" – ובלשון רש"י "אני מריח ריח של גן עדן".
ולמה שכשעשיו היה בא לאביו לבוש באותו בגד לא הריח יצחק ריח גן עדן? צריך לומר שזה תלוי באדם עצמו. על יעקב אבינו כתוב שמראה פניו היה כשל אדם הראשון לפני שחטא. "ויעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון" (בבא מציעא פח). כמו אדם הראשון לפני החטא שהיה מראה פניו אור לפני שהתקלקל והפך לכותנות העור. כשיעקב לובש את הבגד הזה הוא כמו אדם הראשון לפני שחטא. לא כמו עשו שצד כמו חיה רעה ונראה בו כמו חיה שעירה. "שעיר הוא אדום".
-
כן בטח ערבי מוסלמי עלול להיות בן ישראל.
וגם יש מצב שמי שהוא יהודי בכלל לא מגיע לו נחלה בישראל
בגלל שלפי חוקי המורשת הנחלות עוברות רק בבנים
ואם נניח בגלות יהודיה התחתנה עם גרמני והיא משבט אשר
אז אין לה נחלה בשבט אשר
והבן שיולד לה יהיה יהודי ללא זכאות לנחלה בישראל
ואם הוא בא לכאן לשבט באחת הנחלות זה גזל נחלות...
לאיזה נחלה שייך בן של גרמני שאימו יהודיה?
ונניח שאומרים שלנחלה של אבא שלה?
הרי אפילו אם היא תתחתן עם בן ישראל אחר
אז היא הייתה אמורה לעבור לנחלה שלו...
לפי התורה הברית עוברת בבנים ולא בבנות
לא יודעת למה לפי ההלכה קובעים שיהודי זה לפי האמא
אבל לפי המצב שנוצר בעקבות הפסיקה שיהודי זה לפי האמא
לא לכל יהודי יש זכאות לנחלה בעיקר כשהוא לא יודע לאיזה שבט הוא שייך.
יכול להיות בכלל שערבי מוסלמי הוא צאצא של בני ישראל ולפי חוקי המורשת
מגיע לו כאן נחלה בגלל שגם מוסלמים באים בברית.
אבל דאגו לעשות הכללות שכולם ישמעאלים
ודאגו לעשות הכללות כדי שיהיה יותר קל מצפונית לרצוח או לשמוח בנפול אוייביך
לא אוהבת תקטעים האלה צריך ללכת בדרך הישר.
בס"ד
לכן יש הלכה. "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו".
-
יש לבקש תורה מפי כהן... לא כל כהן... רק כהן לוי!
ומאז הושבתה כהונה מישראל ונבואה מישראל נשאר רק המשפט
"באחד שבטיך"
ומאז יש לי נטיה לשמוע רק לרבנים שהם מזרעו של לוי אם בכלל יש לי משהו לשאול ואני לא מבינה.
-
בס"ד
אני גם הייתי בסרט הזה. תאמיני או לא, גם לי היו דעות קראיות בשלב מסויים בחיי. הייתי בור מוחלט, והייתי תחת השפעה של מתיוונים וגויים. הסכמתי עם "יהודים משיחיים" (נוצרים ומשומדים שמאמינים ביש"ו) והתעמתתי עם יהודים אמוניים. אחרי חקירה יסודית ושכלתנית, הגעתי למסקנה שהנוצרים והמשומדים טועים בהתייחסם אל המשנה, הגמרא והתלמוד כסילופים של התורה. אלו לא סילופים אלא באורים נחוצים, ובלעדיהם אי אפשר להבין את משמעות התורה.
המקור הבא מסביר את דברי בצורה יותר מפורטת.
http://www.olam-jew.com/shut/tora-beal-pe.htm
-
ב"ה
ומה אתה חושב שאני לא חקרתי?
אני חקרתי ואתה יודע מה? היו הרבה דברים במשנה בגמרא ובתלמוד שהסכמתי להם. אבל הם לא היו דברים שבאים בניגוד גמור או בסתירה לתורה שבכתב. וגם חלק מהדעות שלא היו מהתורה שבכתב אלה על תקן "פילוסופיה" שהסכמתי להם
במקרה הכותבים שלהם היו צאצאי שבט לוי... לויים או כוהנים לויים
איך אתה מסביר את זה?
-
ב"ה
ומה אתה חושב שאני לא חקרתי?
אני חקרתי ואתה יודע מה? היו הרבה דברים במשנה בגמרא ובתלמוד שהסכמתי להם. אבל הם לא היו דברים שבאים בניגוד גמור או בסתירה לתורה שבכתב. וגם חלק מהדעות שלא היו מהתורה שבכתב אלה על תקן "פילוסופיה" שהסכמתי להם
במקרה הכותבים שלהם היו צאצאי שבט לוי... לויים או כוהנים לויים
איך אתה מסביר את זה?
ואיך את מסבירה את זה שאותם חכמים ידעו לומר לנו את העתיד בדיוק מזהיר? התשובה לכך: הם קיבלו את דבריהם ממשה רבינו,משה שקיבל מהקב"היתברך ויתעלה.
גם אני יש דברים שאני לא מבין,אז בגלל זה זה לא נכון? אם הקב"ה אמר אז זה נכון והגיוני! רק שאני לא חכם מספיק כדי להבין זאת,אני לדוגמה לא מבין מדוע ע"פ ההלכה אם אשתי רוצה
בגד חדש ואני רוצה בגד חדש(לא שאני נשוי אני רווק-רק בתור דוגמא) ויש כסף רק לאחד אני מחוייב לוותר לה. לא מבין את זה...אני הרי עובד בשביל זה,לא?
אבל זאת ההלכה! ההלכה מורה לי לכבד את אשתי "יותר מגופי" איך זה יתכן,הרי מאשתי אני יכול להתגרש ואילו מגופי לא... לא היה ראוי שאכבד את גופי יותר?
אבל מה לעשות ככה התורה צוותה אז ככה אני עושה...בלי קשר לאם אני מבין את זה או לא!
-
ב"ה
ומה אתה חושב שאני לא חקרתי?
אני חקרתי ואתה יודע מה? היו הרבה דברים במשנה בגמרא ובתלמוד שהסכמתי להם. אבל הם לא היו דברים שבאים בניגוד גמור או בסתירה לתורה שבכתב. וגם חלק מהדעות שלא היו מהתורה שבכתב אלה על תקן "פילוסופיה" שהסכמתי להם
במקרה הכותבים שלהם היו צאצאי שבט לוי... לויים או כוהנים לויים
איך אתה מסביר את זה?
בס"ד
לפני לימודים מתקדמים של משנה, גמרא ותלמוד, חייב אדם לבנות לעצמו בסיס איתן, להתחזק באמונה, ללמוד תנ"ך, לראות את התמונה הכללית---אחרת הוא לא יבין מה הוא לומד, ויגיע למסקנות נפסדות, מסולפות ומטורפות, כמו נטורי קרתא ואידיוטים אחרים.
דעתי האישית: כל עוד לא למדת בתשומת לב את ספר אור הרעיון ופרוש המכב"י, אין לך את ההכנה הדרושה ללמוד משנה, גמרא ותלמוד, ואני אומר את זה מנסיון אישי. לעניות דעתי, אור הרעיון ופרוש המכב"י הם הספרים הראשונים שחוזר בתשובה צריך לקרוא.
את התוצאות של לימוד משנה, גמרא ותלמוד לפני שהושגה הבנה של הרעיון היהודי והשגת בקיאות בתנ"ך אנו רואים בקרב הציבור החרדי האנטי-ציוני, שגורם לשנאת חינם ולהרחקה של חילוניים מהיהדות.
-
ההלכה שנתת היא לא הלכה שנכונה בכל מצב. היא רק למצב שאתה חי בעוני
שאתה לא מסוגל לפרנס
שאתה "עובד בישביל זה" אבל לא משנה כמה שאתה עובד זה לא מספיק כדי לפרנס משפחה ואשה אחת...
תחשוב שפעם גברים היו צריכים לדאוג ולפרנס יותר מאשה אחת.
אז היום יודעים שהמצב קשה שבקושי אשה אחת מצליחים לפרנס שלא לדבר על עצמך
אז אומרים לתת לה בגלל שיש חוק בתורה שעול הפרנסה על הגבר ועול גידול הילדים על האשה.
והגבר צריך לדאוג לשלושה דברים בישביל שהאשה כדי שהיא תשאר איתו בצדק
אין דרישה מאשה ללכת עם גבר באש להשרף איתו באש או לטבוע איתו למוות במים.
אם אתה אחד שהולך באש ובמים ומצפה מאשה וילדים שילכו באש ובמים זה לא דרישה הגיונית
כי משפחה זה דבר שדורש יציבות שחלק מזה זה יציבות כלכלית ומישהו צריך לדאוג לזה
כדי שמשפחה תתקיים אבל גם כדי שמשפחה תתקיים צריך לדאוג לחינוך ולסביבת מגורים כדי שהחיים יהיו נסבלים.
אז אשה היא אשה
וגבר כדי שהאשה תשאר איתו לא יחסיר ממנה מזון ביגוד ויתן לה את הזמן שלה ביחס.
בגלל זה אם יש כסף רק לאחד הוא צריך קודם כל למלא את החובות שלו כלפי אשתו כדי שלא יהיה בו חטא
וגם כדי לשמור על שלמות המשפחה.
באמת גברים גם יוצאים לצבא כדי להגן על המשפחה ופעם הם לא היו מתלוננים ובכיינים שאין להם וחסר להם וקשה להם
ולא בא להם...
ברוך ה' ברא אותם בנויים לזה והגוף שלהם מותאם לדברים כאלה ולתפקיד הזה יותר מאשר גוף של בנות שמותאם לתפקידים אחרים.
במצב היום שהפרנסה לא מספיקה בקושי למשפחה
אז לא תמיד סמים לב לחוקים האלה לשמור אותם
אולי בגלל זה הם עשו הלכה כזו כדי שישימו לב
אבל אם מדובר במישהו שיש לו איך להחזיק את עצמו ועוד אנשים אז זה לא רלבנטי אליו בכלל.
-
ההלכה שנתת היא לא הלכה שנכונה בכל מצב. היא רק למצב שאתה חי בעוני
שאתה לא מסוגל לפרנס
שאתה "עובד בישביל זה" אבל לא משנה כמה שאתה עובד זה לא מספיק כדי לפרנס משפחה ואשה אחת...
תחשוב שפעם גברים היו צריכים לדאוג ולפרנס יותר מאשה אחת.
אז היום יודעים שהמצב קשה שבקושי אשה אחת מצליחים לפרנס שלא לדבר על עצמך
אז אומרים לתת לה בגלל שיש חוק בתורה שעול הפרנסה על הגבר ועול גידול הילדים על האשה.
והגבר צריך לדאוג לשלושה דברים בישביל שהאשה כדי שהיא תשאר איתו בצדק
אין דרישה מאשה ללכת עם גבר באש להשרף איתו באש או לטבוע איתו למוות במים.
אם אתה אחד שהולך באש ובמים ומצפה מאשה וילדים שילכו באש ובמים זה לא דרישה הגיונית
כי משפחה זה דבר שדורש יציבות שחלק מזה זה יציבות כלכלית ומישהו צריך לדאוג לזה
כדי שמשפחה תתקיים אבל גם כדי שמשפחה תתקיים צריך לדאוג לחינוך ולסביבת מגורים כדי שהחיים יהיו נסבלים.
אז אשה היא אשה
וגבר כדי שהאשה תשאר איתו לא יחסיר ממנה מזון ביגוד ויתן לה את הזמן שלה ביחס.
בגלל זה אם יש כסף רק לאחד הוא צריך קודם כל למלא את החובות שלו כלפי אשתו כדי שלא יהיה בו חטא
וגם כדי לשמור על שלמות המשפחה.
באמת גברים גם יוצאים לצבא כדי להגן על המשפחה ופעם הם לא היו מתלוננים ובכיינים שאין להם וחסר להם וקשה להם
ולא בא להם...
ברוך ה' ברא אותם בנויים לזה והגוף שלהם מותאם לדברים כאלה ולתפקיד הזה יותר מאשר גוף של בנות שמותאם לתפקידים אחרים.
במצב היום שהפרנסה לא מספיקה בקושי למשפחה
אז לא תמיד סמים לב לחוקים האלה לשמור אותם
אולי בגלל זה הם עשו הלכה כזו כדי שישימו לב
אבל אם מדובר במישהו שיש לו איך להחזיק את עצמו ועוד אנשים אז זה לא רלבנטי אליו בכלל.
ירדת מהעיקר והתרכזת בטפל.
אני לא צריך להתלבש?? זה לא קשור וחוץ מזה רק רציתי להבהיר נקודה שאם משהו הוא דבר ה' עושים אותו גם אם לא מבינים.
ואם את שומרת את התורה רק בגלל שאת מבינה את ה"היגיון" אז את לא דתיה כי אם סתם אשה מוסרית אמנם,אבל לא דתיה.
-
ההלכה שנתת היא לא הלכה שנכונה בכל מצב. היא רק למצב שאתה חי בעוני
שאתה לא מסוגל לפרנס
שאתה "עובד בישביל זה" אבל לא משנה כמה שאתה עובד זה לא מספיק כדי לפרנס משפחה ואשה אחת...
תחשוב שפעם גברים היו צריכים לדאוג ולפרנס יותר מאשה אחת.
אז היום יודעים שהמצב קשה שבקושי אשה אחת מצליחים לפרנס שלא לדבר על עצמך
אז אומרים לתת לה בגלל שיש חוק בתורה שעול הפרנסה על הגבר ועול גידול הילדים על האשה.
והגבר צריך לדאוג לשלושה דברים בישביל שהאשה כדי שהיא תשאר איתו בצדק
אין דרישה מאשה ללכת עם גבר באש להשרף איתו באש או לטבוע איתו למוות במים.
אם אתה אחד שהולך באש ובמים ומצפה מאשה וילדים שילכו באש ובמים זה לא דרישה הגיונית
כי משפחה זה דבר שדורש יציבות שחלק מזה זה יציבות כלכלית ומישהו צריך לדאוג לזה
כדי שמשפחה תתקיים אבל גם כדי שמשפחה תתקיים צריך לדאוג לחינוך ולסביבת מגורים כדי שהחיים יהיו נסבלים.
אז אשה היא אשה
וגבר כדי שהאשה תשאר איתו לא יחסיר ממנה מזון ביגוד ויתן לה את הזמן שלה ביחס.
בגלל זה אם יש כסף רק לאחד הוא צריך קודם כל למלא את החובות שלו כלפי אשתו כדי שלא יהיה בו חטא
וגם כדי לשמור על שלמות המשפחה.
באמת גברים גם יוצאים לצבא כדי להגן על המשפחה ופעם הם לא היו מתלוננים ובכיינים שאין להם וחסר להם וקשה להם
ולא בא להם...
ברוך ה' ברא אותם בנויים לזה והגוף שלהם מותאם לדברים כאלה ולתפקיד הזה יותר מאשר גוף של בנות שמותאם לתפקידים אחרים.
במצב היום שהפרנסה לא מספיקה בקושי למשפחה
אז לא תמיד סמים לב לחוקים האלה לשמור אותם
אולי בגלל זה הם עשו הלכה כזו כדי שישימו לב
אבל אם מדובר במישהו שיש לו איך להחזיק את עצמו ועוד אנשים אז זה לא רלבנטי אליו בכלל.
בס"ד
אם את דוחה את ההלכה ומקבלת רק את התורה, איך את יודעת אילו חוקים חלים על גברים ואילו חוקים חלים על נשים? האם לדעתך השופטים, שאול, דוד, שלמה, שאר המלכים (הטובים) והנביאים האמינו באמיתות ובאותנטיות של ההלכה, או שהם היו כולם קראים? את מודעת לכך שאם כל יהודי יבחר לפרש את התורה כראות עיניו, הדבר יוביל לתהו ובהו ואנדרלמוסיה? אז אם כבר אנו מסכימים שהרשות לפרש את התורה צריכה להיות נתונה בידי גוף מרכזי אחד, למה את מתנגדת לכך שאלו יהיו רבנים, אנשים שמקדישים את כל זמנם ומעייניהם ללימוד התורה וההלכה, שמוסרים נפש על התורה.
-
בס"ד
אם את דוחה את ההלכה ומקבלת רק את התורה, איך את יודעת אילו חוקים חלים על גברים ואילו חוקים חלים על נשים? האם לדעתך השופטים, שאול, דוד, שלמה, שאר המלכים (הטובים) והנביאים האמינו באמיתות ובאותנטיות של ההלכה, או שהם היו כולם קראים? את מודעת לכך שאם כל יהודי יבחר לפרש את התורה כראות עיניו, הדבר יוביל לתהו ובהו ואנדרלמוסיה? אז אם כבר אנו מסכימים שהרשות לפרש את התורה צריכה להיות נתונה בידי גוף מרכזי אחד, למה את מתנגדת לכך שאלו יהיו רבנים, אנשים שמקדישים את כל זמנם ומעייניהם ללימוד התורה וההלכה, שמוסרים נפש על התורה.
זה קצת בעייתי לדבר על אישים מהתקופה שציינת, הגיוני להאמין שכל עוד בית המקדש היה קיים החוקים היו הולכים לפי התורה שבעל-פה
ובמקרה של אי ידיעה היו פונים לכהן הגדול שהיה שואל בעזרת האורים והתומים.
אך לאחר חורבן בית המקדש ומתקופת התנאים התחילו מחלוקות (מה שאתה מכנה פירוש התורה כראות עינך)
מה שכן היו חוקי יסוד ברורים למשל על פי רוב יקום דבר ואנחנו בני אדם האם ייתכן שכל הזמן דווקא נבחרה ההלכה הנכונה?
כתבו את המשנה מסיבה מסויימת, מספר האנשים שידעו את התורה שבעל פה הצטמצם דעות מנוגדות התחילו להופיע,
מה שקרה נקרא "טלפון שבור" וכמובן זה מתחיל בטעות קטנה וממשיך למספר טעויות, לכן המשנה היא לא 100% התורה שבעל-פה שניתנה למשה.
(שוב אזכיר כששאלתי רב את שאלה זו הוא ענה לי שאני צודק אבל זה מה שנקבע וזו ההלכה, קשה לי להיות עיוור...)
אך כמובן דרכם של הקראים נקראת לי מטופשת בהרבה!!!
אם היינו הולכים רק לפי מה שכתוב בדיוק בתורה כל העניין היה טיפשי
למשל: "לא תבשל גדי בחלב אימו" - מותר לבשל גדי בחלב אבל לא בחלב אימו
או "לא תבערו אש בכל משבתיכם" - מחוץ למושבה מותר להדליק???
ויש עוד המון...
אני לא בקיא כל כך בדרכי הקראים, אבל אם מה שאמרתי אינו נכון, סימן שגם קראים לא הולכים לפי הפשט
ואז בעצם הם יוצרים לעצמם תורה שבעל-פה משלהם והם לא מאמינים בכלל בתורה שבעל-פה...
כל זה יוצר בלאגן.
עד שיבוא המשיח לא נדע בדיוק את כל ההלכות ודעתי היא שזה ממש לא משנה באיזו צורה אדם מאמין כל עוד הוא יהודי
קראי או דתי, בחוץ פשוט תלכו לפי הקהילה שלכם ואם אתם אוהבים לחקור (כמוני)
אז כן תפרשו את התורה לפי מה שאתם מאמינים (אך כמובן בצורה הגיונית תשאלו ותקשיבו לתשובתם של מנוסים מכם)
אך כדאי לשמור את דעותיכם לעצמכם כי כמו שנראה לכם שהם טועים אתם יכולים להיות טועים באותה המידה...
ואישית אני מאמין שמי שחוקר ובודק צדיק יותר מכל אחד אחר שהולך עיוור עם הזרם אפילו אם יתברר בסוף שטעה.
מחכים למשיח!!! עד אז מספיק עם כל המחלוקות שלכם!!!
-
ב"ה
אני יודעת את החוקים כי למדתי אותם. כי אני קוראת את התורה כל הזמן עד שחלק מהפרשיות אני כבר יודעת בעל פה אפילו בלי הספר. כי יש לכל שפה כללים וחוקים שמבינים אותם בסופו של דבר בצורה נכונה. בתורה הדברים כתובים במספר מילים במשפטים שונים שמסבירים אותו עניין עם כללי דקדוק ותקבולות ויש חוקים להבנת הנקרא. יש חוקים לשפה. לכן אין דרך אחרת לפרש את הדברים בעיני ומי שילמד בסופו של דבר כולם יגיעו לאותם מסקנות... לכן והיה אם היה מקרה של מריבה בדבר החוקים של מה צריך לעשות ואיך צריך רק אז מי שלא בטוח בידע שלו ויש לו ספק ילך לפי הכתוב לכוהנים הלויים או לשופט וידרוש...
כשהיום אין כהונה ואין נבואה היכן נשאר לדרוש? רק לחרוש את הכתובים על פי חוקי השפה העברית ואם לא מבינים משהו
וצריך לשאול לדרוש ולבדוק. ומי שמתמיד התובנות באות לו עם הזמן.
בקשר לשופטים ולשאול ודוד והמלכים... מעולם לא הוזכרו בכתובים מושג כזה שקוראים לו הלכה או תורה שבעל פה
כל זה והמושגים האלה התחילו מתקופת הגלות ולכן החוקים האלה בהלכה שנועדו למנוע מיהודים להתבולל
לכן הכניסו שנאה לגויים כאמצעי למניעת התבוללות. בגלל זה הכניסו כל מיני דברים שהם לא מהתורה והם גם חטא במצבים מסויימים.
בגלל זה 2000 שנה היו יהודים בגלות ולמרות היכולת שלהם לעלות ארצה לא כולם באו לארץ...
כי יצרו הלכה. תורה שבעל פה... (בעל) תורה של גלות. ככה זה בעיני
וכבר אמרתי לך שזה היה מתוך פחד מהתבוללות
פחד גורם לאנשים לחטוא
פחד זה מה שגרם לחטא המרגלים
חוסר האמונה בדרך
פחד זה מה שגורם למדינה להיות קמצנית ולקחת מהכי נזקקים שיש...
לא פחד מריבונו של עולם...
לא הם
פחד מדברים אחרים
גם כאן אני רואה בהלכה כוונות טובות אבל מתוך פחד איבוד הדרך.
אני מעולם לא התנגדתי שהרבנים ילמדו תורה. אבל לפרש אותה? 70 פנים? לאלוהים אחד? לא הגזימו קצת?
אתה יודע מה כתוב על 70 פנים שאתה מכיר היום? יעני הרשות לפרשן?
מלאכי הנביא אמר שרע בעיני ה' ש"נושאים פנים" בתורה.
זה ממש כתוב שם תקרא אתה מת
א וְעַתָּה, אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת--הַכֹּהֲנִים. ב אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם-לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר ה צְבָאוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת-הַמְּאֵרָה, וְאָרוֹתִי אֶת-בִּרְכוֹתֵיכֶם; וְגַם, אָרוֹתִיהָ, כִּי אֵינְכֶם, שָׂמִים עַל-לֵב. ג הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם, אֶת-הַזֶּרַע, וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם; וְנָשָׂא אֶתְכֶם, אֵלָיו. ד וִידַעְתֶּם--כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם, אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת: לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת-לֵוִי, אָמַר ה צְבָאוֹת. ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וָאֶתְּנֵם-לוֹ מוֹרָא, וַיִּירָאֵנִי; וּמִפְּנֵי שְׁמִי, נִחַת הוּא. ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא-נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ ה-צְבָאוֹת, הוּא. ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה; שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר ה צְבָאוֹת. ט וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם, נִבְזִים וּשְׁפָלִים--לְכָל-הָעָם: כְּפִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת-דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים, בַּתּוֹרָה.
הנה אתה רואה שכבר היה מצב כזה שכולם היו לומדים תורה וכל אחד והפרוש שלו וריבונו של עולם התעצבן על זה שנושאים פנים בתורה...
-
כבוד אחי!!! :)
באינטרנט או פנים מול פנים?
האמת שיש ואדי שמפריד אבל נראה לי שזה נחשב בפרצוף לא?
-
ב"ה
בקשר לשופטים ולשאול ודוד והמלכים... מעולם לא הוזכרו בכתובים מושג כזה שקוראים לו הלכה או תורה שבעל פה
כל זה והמושגים האלה התחילו מתקופת הגלות ולכן החוקים האלה בהלכה שנועדו למנוע מיהודים להתבולל
לכן הכניסו שנאה לגויים כאמצעי למניעת התבוללות. בגלל זה הכניסו כל מיני דברים שהם לא מהתורה והם גם חטא במצבים מסויימים.
בס"ד
את הטיעונים האלה שמעתי מפי מינים שהשפיעו עלי בדעותיהם וגם אני פעם חשבתי כך. זה לא נכון. הגויים שנאו אותנו הרבה לפני שר' יהודה הנשיא חבר את המשנה. הגויים שונאים אותנו מפני הסיבות הבאות:
א. הם גם רוצים להיות "עם נבחר" אך הרבנים שלנו דחו אותם ואת אמונותיהם הנפסדות בכל הדורות
ב. הם מאמינים שאנחנו רצחנו את יש"ו
ג. הם מאמינים בכל מיני עלילות שקריות שכביכול אנחנו זוממים להשתלט על העולם
ד. הם מאמינים שהתנ"ך שלנו התבטל והוחלף כביכול בברית ה"חדשה", ואנחנו עקשנים ומורדים שמסרבים לקבל את רצון ה'
ישנן גם סיבות אובייקטיביות ומוצדקות מדוע ישנם גוים ואפילו יהודים מסויימים ששונאים יהודים בכלל, ו"דוסים" בפרט, ואני לא רוצה להכנס אליהן כרגע (נובע מחילול השם בשגגה), ואחת המטרות של הרב היתה להפסיק את זה, ובגלל זה שנאו את הרב (שנאת חינם) מגזרים מסויימים בקהילה החרדית. אבל בקשר לסיבות א' - ד' אין לנו מה לעשות, ודחיית ההלכה והפיכה לקראים עדיין לא תזכה אותנו באהבתם של הגוים. כפי שלימדונו חז"ל, "עשו שונא את יעקב". כמובן שיש יוצאים מהכלל, אבל בגדול, זה נכון.
במיוחד אצל המינים, יש מצב כזה של דיסוננס קוגניטיבי, מכיוון שמצד אחד הם מאמינים בכל הטמטום הקראי (הרבנים ביבנה המציאו את ההלכה כחלק ממזימה להחליף את מלכות ויראת ה' בשררה שלהם כביכול), ומצד שני כשאני התווכחתי אתם ואמרתי להם, "אבל מה זה משנה לכם, הרי עבורכם אפילו התנ"ך לא רלוונטי, שהרי בברית ה'חדשה' שלכם כתוב שהברית ה'ישנה' בטלה ומוחלפת בברית ה'חדשה'!" כמובן שהם הסכימו, שהרי זה כתוב שחור על גבי לבן. אז יוצא שהם קוראים בתנ"ך כדי לדעת מה קרה בעבר, אבל האמונה היסודית שלהם היא ביש"ו ובברית ה"חדשה", והלחץ שהם מפעילים על יהודים מבולבלים כמוך (וכמו שהייתי פעם) לא לקבל את ההלכה הוא בסך הכל טקטיקה שנועדה להכין אותך לקבל את יש"ו כאליל, מכיוון שבתנ"ך אין כל דיונים בנושא יש"ו ואילו בתלמוד ועוד איך יש, ונאמרים דברים חריפים שאינם משתמעים על שתי פנים על יש"ו ומאמיניו.
-
זה לא קשור זה שהגויים שונאים אותנו והיו כאלה שתמיד שנאו וכל הזמן יש אנשים ששונאים מהם ומאיתנו זה לא חדש
אני אשתמש במשפט שזה בגלל שדור הולך ודור בא והארץ לעולם נשארת
ונולדים דור חדש שלא יודעים להתנהג והחדשים תמיד יגנבו או יחמדו כי צריך ללמד אותם להתנהג והם גם ישנאו...
כל אלה הם התנהגויות שצריך לעבוד עליהם.
מה אכפת לי מה הסיבה להתהגויות כאלה שלהם או שלנו כולנו בני אדם ואם הסיבה היא חמדנות או קמצנות.
זה שהגויים:
א. רוצים להיות "עם נבחר" שיהיו אבל לא על חשבוננו ובנחלתם ולא בנחלתנו.
ב. מאמינים שאנחנו רצחנו את ישו ומאמינים בדבר שקר עלינו ושונאים דבר שקר - זה חטא שלהם
הם לא מודעים שזה אסור ואצלנו זה אמור להחשב גם מעשה אסור שאנחנו לא עושים וגוים כן עושים.
ג. זה שהם מאמינים בעלילות שקריות שזה חטא שלהם ובעיה שלהם ולא שלנו
ד. זה שהם מאמינים בביטול התורה והמציאו דבר משלהם בחטא הוספה על פי תורת הברית וגריעה...
כל אלה זה חטא שלהם ובעיה שלהם
אבל מחטאים מתים
איש בחטאו יומת
אז זה שהם חוטאים זה לא אמור לתת לנו לגיטימציה לחטוא
זה שמוחמד וישו דפקטים זה לא אומר שגם אנחנו צריכים להיות דפקטים
לחטוא כמוהם ולהביא על עצמנו קללה ולא ברכה לפי הברית.
האינטרס שלנו אמור להיות המזער את כמות החטאים ולא להגדיל אותם.
לא צריך לעשות דברים כדי לזכות ב"אהבת הגויים"
צריך לעשות דברים כדי לזכות ב"אהבת ה'"
ואם יצא שנמצא חן בעניהם וה' יתן את חיננו בעיניהם זה לא בגללם זה בזכות ה' ובזכות שמירת הברית...
לאוהביו ולשומרי מצוותיו
וגם השלום לאוהביו ולשומרי מצוותיו.
-
זה לא קשור זה שהגויים שונאים אותנו והיו כאלה שתמיד שנאו וכל הזמן יש אנשים ששונאים מהם ומאיתנו זה לא חדש
אני אשתמש במשפט שזה בגלל שדור הולך ודור בא והארץ לעולם נשארת
ונולדים דור חדש שלא יודעים להתנהג והחדשים תמיד יגנבו או יחמדו כי צריך ללמד אותם להתנהג והם גם ישנאו...
כל אלה הם התנהגויות שצריך לעבוד עליהם.
מה אכפת לי מה הסיבה להתהגויות כאלה שלהם או שלנו כולנו בני אדם ואם הסיבה היא חמדנות או קמצנות.
זה שהגויים:
א. רוצים להיות "עם נבחר" שיהיו אבל לא על חשבוננו ובנחלתם ולא בנחלתנו.
ב. מאמינים שאנחנו רצחנו את ישו ומאמינים בדבר שקר עלינו ושונאים דבר שקר - זה חטא שלהם
הם לא מודעים שזה אסור ואצלנו זה אמור להחשב גם מעשה אסור שאנחנו לא עושים וגוים כן עושים.
ג. זה שהם מאמינים בעלילות שקריות שזה חטא שלהם ובעיה שלהם ולא שלנו
ד. זה שהם מאמינים בביטול התורה והמציאו דבר משלהם בחטא הוספה על פי תורת הברית וגריעה...
כל אלה זה חטא שלהם ובעיה שלהם
אבל מחטאים מתים
איש בחטאו יומת
אז זה שהם חוטאים זה לא אמור לתת לנו לגיטימציה לחטוא
זה שמוחמד וישו דפקטים זה לא אומר שגם אנחנו צריכים להיות דפקטים
לחטוא כמוהם ולהביא על עצמנו קללה ולא ברכה לפי הברית.
האינטרס שלנו אמור להיות המזער את כמות החטאים ולא להגדיל אותם.
לא צריך לעשות דברים כדי לזכות ב"אהבת הגויים"
צריך לעשות דברים כדי לזכות ב"אהבת ה'"
ואם יצא שנמצא חן בעניהם וה' יתן את חיננו בעיניהם זה לא בגללם זה בזכות ה' ובזכות שמירת הברית...
לאוהביו ולשומרי מצוותיו
וגם השלום לאוהביו ולשומרי מצוותיו.
בס"ד
אוקיי, אז כדי "למזער" את ה"חטאים" את קוראת לדו-קיום עם ערבים ולתת להם את האפשרות להתגייר. ומה יקרה אם הם יסרבו?
-
תשמעו סיפור דוגמא
ערבי תושב השטחים (לא היחיד) עזר לכוחות הביטחון להשיג מודיעין בדבר פיגוע ובכך תרם למניעת מוות ואסון לנו.
בגלל שגילו שהוא "מלשין" הוא ומשפחתו באו לישראל וביקשו לגור איתנו...
הם חתכו לעצמם כדי שיקבלו אותם להיות יהודים...
הסכימו לעבור את כל הייסורים כדי להיות משלנו
לא קיבלו אותם
את רחב הזונה לא רצחו כשהיא עזרה לנו ולשני מרגלים בלבד...
כאן ערבי תרם להצלת יותר יהודים
הוא התחנן להתגייר ולגייר את משפחתו ולא לגור בכפר ששם מאיימים על המשפחה שלו
לא גיירו אותו
הרבניישן הצדיקיישן בשם תורת "הבעל" דחו את הבקשה שלו
אז תגידו שאני "אוהבת ערבים"?
תאשימו בהאשמות שוא?
וזה היה מקרה כזה לא אחד ולא שניים
אז תגידו דם ערבי הפקר...
אבותינו עם כל החטאים שלהם בחיים לא היו מתנהגים בצורה כזו.
-
בס"ד
גיור זה לא סתם פורמליות, איזה פולחן או טקס או תעודה. גיור הוא קבלה של האמת, קבלת עול מלכות שמיים. איך הוא יכול לקבל את האמת אם הוא בכלל לא יודע אותה?! אני לא יודע את פרטי המקרה, כך שאני מעדיף לא להביע דעה. אולי הרבנים באמת טעו ובגללם איבדנו את אונקלוס או את רבי עקיבא הבא. אבל יכול להיות שהם לא טעו, וכשהם נפגשו איתו ובחנו את עמקי נשמתו, הם ראו שרצונו האמיתי אכן היה להיות "יהודי"---כמו היהודים החילוניים שפגש עד עכשיו. אנחנו לא צריכים עוד "יהודים" כאלה. יש לנו כבר מספיק משלנו. לא צריך לרחם על גוים ולזלזל בתלמידי חכמים. האכזרים האמיתיים הם לא הרבנים שדחו את בקשתו אלא רודני מדינות ערב שמסרבים להעניק אזרחות או כל סטטוס חוקי אחר לתושבים הערבים של יו"ש והרשות ה"פלסטינית". אילו ה"פלסטינים" היו יכולים לקבל אזרחות במדינות ערב, הם מזמן כבר היו עוזבים את הארץ. רודני מדינות ערב יודעים זאת ודוחים אותם. הם עושים בהם שימוש ציני לצורכי תעמולה נגד מדינת ישראל.
-
אם זה גיור ביהדות כמו שאתה מכיר את היהדות אז היהדות מנוגדת לכל התורה שבכתב.
היהדות - אומרים שהיא מבוססת על התורה שבכתב אם מה שאתה אומר נכון אז לפי התורה שבכתב היהדות עושה כאן חטא חמור ביותר.
לך תדע אם מה שקורה היום זה לא בגלל החטאים של היהדות.
באמת לא בא לי להתוכח.
אני כבר הרבה שנים לומדת את התורה שבכתב.
אני רוצה להוכיח כאן את הטעויות של היהדות כפי שאני רואה אותן כדי שלא יגידו שלא אמרו
כדי שאם באים כל מיני דברים שידעו למה זה בא לפי תורת הברית.
זה לא משנה אם הוא רצה להיות יהודי חילוני או יהודי לא חילוני. הוא הסכים לעשות הכל כדי להיות משלנו
כדי לקבל את החוקים שלנו וכולל את חוקי הברית והמורשת שהוא מתחייב להם כשהוא בא להיות יהודי.
אחרי זה העסק שלו עם ריבונו של עולם כמו כל היהודים
לברכה ולקללה
אז אם הוא אוהב את אלוהי ישראל מי הם שימנעו ממנו שמירה של חוקי הברית והשלום?
יש מצוה להביא בברית את כל מי שאפשר בברית אברהם.
היום המוסד הרבני מביא בברית דרך היהדות.
כמוסד בלעדי שלקח לעצמו את האחריות על דבר כזה בחברה זה חטא לא לגייר
גובל בשנאת הגר.
זה שרודני מדינות ערב רשעים לא אומר או נותן לגיטימציה ליהודי ועוד יהודי הוא רב עם סמכות להיות גם כן רשע...
ואם הערבי הזה היה יתום?
גם חטאו בעינוי נפש יתום עני בשטח אדמות הקודש והמורשת שבהם חלים חוקי הברית וחוקי ה' לדין של מעלה.
זו דעתי
שזה עוון בשם היהדות זה הכל
בני אדם עושים טעויות בגלל זה צריך להוכיח אותם. זה לא משנה אם זה רופא או פרופסור או רב.
כולם חוטאים ולא בהכרח בזדון
זה גם יכול להיות משוגג או טעות או שכחה או חוסר צומת לב.
אולי טעו כאן מחוסר צומת לב לחוקי המורשת לעשות כישר בעיניהם ולא על פי חוקי הברית?
לי נראה שלשנוא ערבים זה הישר בעיניהם יהיה אשר יהיה
אולי הנפש הזאת של הגוי הנבל הזה הוא היה מלאך בוחן אם שומרים את תורתו אם לאו... אם כבר נכנסים לפילוסופיות בסגנון תלמודי קבליסטי
-
מי אלה בני עשו האדומים של ימינו כי בנבואות אחרית הימים כתוב שזה מלכות רומי משהו כזה ...?
-
בני עשו הם אדומים ויושבים או אמורים לשבת בנחלת הר שעיר אותה הוריש להם ה' לפי חוקי הברית והמורשת.
אסור לנו לקחת מנחלתם לפי חוקי תורת משה. כי כשם שלנו הורישו את שטחי נחלות השבטים ככה הורישו לבני עשו
את האזור ההוא.
אם הם באים וגרים בארצנו אסור לשנוא אותם בגלל שהם אחים שלנו.
דור שלישי שלהם שיושב איתנו נחשב לחלק מעם ישראל.
בפרשת השבוע הקודמת נאמר שאם הם יהיו יושבי הארץ יצחק מברך את עשו שזרעו ירש את האזור של מטעי הזתים וכאשר הם ירידו
אז הם יסירו את העול של שלטון ישראל מעליהם (אם יש סיבה שהם ירידו).
לפי הפרוש שלי הם יהיו בתפקיד "גוי נבל" שנלחם בנו ופוגע בנו כאשר בני ישראל לא ישמרו את הברית כמו שצריך וזה בכל דור.
וזה כתוב בשירת העדות שקוראים לה שירת האזינו שהייתה למשמרת בארון הברית שאותו היו נושאים הלויים ואבד במשך הדורות.
שירת האזינו היא השירה בסוף ספר דברים היא שירת העדות שמוכיחה את בני ישראל בכל דור ואני אעתיק אותה לפה.
היא מופיעה בדברים פרק לב:
א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; {ס} וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. {ר}
ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, {ס} תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, {ר}
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא, {ס} וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב. {ר}
ג כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא: {ס} הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. {ר}
ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, {ס} כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: {ר}
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, {ס} צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. {ר}
ה שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם: {ס} דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. {ר}
ו הַ לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ-זֹאת-- {ס} עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: {ר}
הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, {ס} הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. {ר}
ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; {ס} שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. {ר}
ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, {ס} בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; {ר}
יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, {ס} לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ר}
ט כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ: {ס} יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. {ר}
י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, {ס} וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; {ר}
יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ-- {ס} יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. {ר}
יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; {ס} יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. {ר}
יב יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ; {ס} וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר. {ר}
יג יַרְכִּבֵהוּ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ, {ס} וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי; {ר}
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, {ס} וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. {ר}
יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, {ס} עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים {ר}
בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים, {ס} עִם-חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה; {ר}
וְדַם-עֵנָב, תִּשְׁתֶּה-חָמֶר. {ס} טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, {ר}
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; {ס} וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, {ר}
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. {ס} טז יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; {ר}
בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ. {ס} יז יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- {ר}
אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; {ס} חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, {ר}
לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. {ס} יח צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי; {ר}
וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ. {ס} יט וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ, {ר}
מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו. {ס} כ וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם-- {ר}
אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: {ס} כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, {ר}
בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. {ס} כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, {ר}
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; {ס} וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, {ר}
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. {ס} כב כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, {ר}
וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; {ס} וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, {ר}
וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. {ס} כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ, רָעוֹת; {ר}
חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם. {ס} כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, {ר}
וְקֶטֶב מְרִירִי; {ס} וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, {ר}
עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר. {ס} כה מִחוּץ, תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים, אֵימָה; גַּם-בָּחוּר, {ר}
גַּם-בְּתוּלָה--יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה. {ס} כו אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם; {ר}
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם. {ס} כז לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- {ר}
פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: {ס} פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, {ר}
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת. {ס} כח כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה; {ר}
וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה. {ס} כט לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת; {ר}
יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם. {ס} ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף, {ר}
וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה: {ס} אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם, {ר}
וַיהוָה הִסְגִּירָם. {ס} לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ, צוּרָם; {ר}
וְאֹיְבֵינוּ, פְּלִילִים. {ס} לב כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, {ר}
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה: {ס} עֲנָבֵמוֹ, עִנְּבֵי-רוֹשׁ-- {ר}
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת, לָמוֹ. {ס} לג חֲמַת תַּנִּינִם, יֵינָם; {ר}
וְרֹאשׁ פְּתָנִים, אַכְזָר. {ס} לד הֲלֹא-הוּא, כָּמֻס עִמָּדִי; {ר}
חָתוּם, בְּאוֹצְרֹתָי. {ס} לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, {ר}
לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם: {ס} כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, {ר}
וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. {ס} לו כִּי-יָדִין יְהוָה עַמּוֹ, {ר}
וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם: {ס} כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד, {ר}
וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. {ס} לז וְאָמַר, אֵי אֱלֹהֵימוֹ-- {ר}
צוּר, חָסָיוּ בוֹ. {ס} לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, {ר}
יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם; {ס} יָקוּמוּ, וְיַעְזְרֻכֶם-- {ר}
יְהִי עֲלֵיכֶם, סִתְרָה. {ס} לט רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, {ר}
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, {ר}
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, {ס} וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל. {ר}
מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; {ס} וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. {ר}
מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, {ס} וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; {ר}
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, {ס} וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. {ר}
מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, {ס} וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר; {ר}
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, {ס} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. {ר}
מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, {ס} כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; {ר}
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, {ס} וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. {ר}
{ש}
הפסוק שאומר שבני אדום הם יושבי הארץ ואפשר לזהות אותם על פי הברכה שאצל יצחק לעשו אחרי שיעקוב לקח לו את ברכת הבכורה.
וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.
לפי דעתי שמני הארץ זה היכן שמטעי הזתים כי מזתים מכינים שמן בכתישה. ולכן יושבי הארץ ששם עלולים להיות אחינו בני אדום
שאולי קמים עלינו בגלל שאנחנו לא שומרים את חוקי הברית והמורשת כמו שצריך...
מילה השמאל לא שומר אין מה לצפות מהם בכלל... אבל מימין דוקא כן יש לי איזה שהיא פסיק של צפיה.