HAYAMIN.ORG
שונות => מה שבראש => נושא נשלח על ידי: אלירן על מרץ 02, 2007, 13:29:37
-
תקראו את זה טוב טוב..שקראתי את זה הרגשתי כאילו קיבלתי כדור לבטן..
החינוך לשיוויון
ילד: אמא, היום באו לבקר אותנו ילדים מהשטחים, מאזור רמאללה.
אמא: איזה יופי! שלום והידברות, כמה חינוכי, אני שמחה מאוד לשמוע!
ילד: אמא, את יודעת, הם היו לבושים כמונו-עם ג´ינס וסווטשרט, אבל לא ממש אופנתי.
אמא: לא נורא, אל תשים לב לקטנות. הם חיים בתנאים כלכליים קשים, יש להם הרבה ילדים במשפחה וקשה לקנות להרבה ילדים בגדים יקרים כמו שיש לך. מה עשיתם איתם?
ילד: אכלנו, שיחקנו משחקי חברה, כאלה שמשתפים את כל הילדים, ביחד כולנו.
אמא: יופי! זאת דרך טובה וחכמה לשבור מחיצות.
ילד: מה זה מחיצות?
אמא: זה כאילו שכל השנים הכניסו לכם לראש שיש בינכם לבין הילדים האלה קיר. הסבירו לכם שאתם בצד אחד והם בצד השני. עכשיו יש שלום, אז צריך לשבור את הקיר, לשחק עם הילדים מהשטחים, כאילו הם חברים שלך מהשכונה.
ילד: אמא, חלק אמרו שיש להם רובים בבית.
אמא: אה, זה בגלל שיש להם עכשיו משטרה חדשה וחזקה, ובטח אבא שלהם שוטר.
ילד: הם גם אמרו שהם מתפללים בבית הספר והם צמים בימי הצום.
אמא: טוב! הערבים שומרים על המסורת שלהם, וזה מכובד בעיניי. לא צרי לבוז למנהגים של אחרים,נכון? באמת חשוב מאוד שבית הספר שלכם הביא אותם, שתראו שהם ילדים בדיוק כמוכם.
ילד: אבל אמא, הם בכלל לא דברו ערבית והיו להם כיפות. אני חושב שהם יהודים
דתיים כאלה, מהשטחים.
אמא: מה?? הם לא נורמאלים ההנהלה שלכם!הזמינו חבורת פנאטים משיחיסטיים לבית ספר ברמת אביב? אולי אתה לא מבין, אבל זה דבר מאוד מסוכן, לחשוב שבגלל שהם נראים לך דומים הם כמוך.
הם לא !! הם ממש לא כמונו! הם פשיסטים, מסוכנים לדמוקרטיה, ובגללם אין שלום. איך העזו לארח אותם פה? אני מיד הולכת להתקשר למנהלת, אתקשר לשלי יחמוביץ! אני לא אשתוק!!
----------------------------
בעוד 10 שנים ,האדם יוכל לחיות על הירח ולשחק פלייסטיישן ולהקים ליגות כדורגל על הירח
בעוד 20 שנה ,האדם יוכל לשדרג את עצמו ולעבור למאדים
בעוד 30 שנה אני אמות ואז יבינו כל העולם שאני חרטטן שהמציא משהו כמו המפץ הגדול וכולם מאמינים ,בורות כבר אמרנו?
-סטיבן הוקינג-
-
בס"ד
לצערנו הסיפור הזה קורה בהמון בתים.
השנאה השנאה של השמלאנים כלפי היהודים ממש גועל נפש.
-
זה סיפור אמיתי?
-
זה סיפור אמיתי?
ניראה לי שכן או חומר למחשבה כי יש המון סיפורים עצובים כאלו, אנו רואים את זה כל יום.