עמדתי ואתבונן בנושא "המצוות ביהדות" שורשיו וענפיו:
מצוות הן החוקים שעל היהודי לקיים בהתאם להלכה היהודית. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה צו ומשמעותו שמדובר בחוקים שבני אדם מצווים לעשותם, על פי האמור בתורה: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דברים ז, י"א).
בדרך כלל מתכוונים באמירה מצוות לתרי"ג המצוות, שהן 613 המצוות המוגדרות בתורה, אך מלבד אלו קיימות עוד שבע מצוות דרבנן (ברכות - מצווה לברך על הנאות העולם הזה, על מצוות, ועל אירועים שונים בחיי האדם. נטילת ידיים - מצווה ליטול ידיים לפני אכילת פת, בעזרת כלי תקני ומים נקיים.עירובין - אפשרות לטלטל על ידי עירוב חצרות, ומצוות עירובי תחומין.הלל - הוספת מזמורי תהלים לתפילת שחרית בראש חודש ובחלק ממועדי ישראל.נרות שבת - מצווה על כל משפחה להדליק לפחות זוג נרות בערב שבת. מגילה - קריאת מגילת אסתר בחג הפורים - בלילה וביום. חנוכה - והדלקת נרות במשך שמונה ימים מכ"ה בכסלו),מצוות שהוסיפו חכמי המשנה, כך שליהודים יש בסה"כ 620 מצוות. במקביל קיימות גם שבע מצוות בני נח, מצוות כלליות שעל קיומן מצווים כל בני האדם.
לפי המסורת (מסכת מכות כג', ב') מספרן של המצוות שבתורה הוא 613. רבותינו הראשונים כמו הרמב"ם (ב"ספר המצוות"), הרמב"ן (בהערותיו לספר המצוות) ורבי משה מקוצי ("ספר מצוות גדול") היו הראשונים שהותירו רישום ממוספר של המצוות, כאשר כל אחד מהם בחר בדרך שונה ובכללים שונים המגדירים אלו הוראות בתורה נחשבות כמצוות ואלו לא.תרי"ג (613) המצוות, מחולקות לשתי קבוצות עיקריות: רמ"ח (248) מצוות "עשה" - מצוות אקטיביות המורות לאדם מה עליו לעשות, למשל "כבד את אביך ואת אמך". שס"ה (365) מצוות "לא תעשה" - מצוות המורות לאדם מה אסור לו לעשות, למשל "לא תרצח".
חז"ל דרשו שרמ"ח מצוות עשה הם כנגד איבריו של אדם ושס"ה לא תעשה הם כנגד גידיו של האדם או כנגד ימות השנה השמשית.
על הפרתן של מצוות לא תעשה נקבעו עונשים המפורטים בתורה. לעומת זאת, לגבי מרבית מצוות העשה לא נאמר מהו השכר, ועל כך נאמר: "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" פרקי אבות ב, א . מצוות עשה ששכרן נקוב בתורה במפורש הן מצוות כיבוד אב ואם, ומצוות שילוח הקן.
מצוות עשה מחולקות למצוות עשה שהזמן גרמן כמו תפילה או ישיבה בסוכה ולמצוות עשה שהזמן לא גרמן כמו "כבד את אביך ואת אימך". חלוקה נוספת היא למצוות שבין אדם למקום כמו לימוד תורה ולמצוות שבין אדם לחברו לדוגמה השבת אבידה.
על אף שמקורן של המצוות בתורה, הירידה לפרטים ביחס לכל אחת מהן נעשית בתורה שבעל פה. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות הללו. הגדרות המצוות עצמה אינה מובנת מאליה, ויש הוראות בתורה שלדעות מסוימות הן מצוות ולדעות אחרות אינן כאלו.
ביחסנו אל המצוות יש הבחנה בין מצוות המופיעות במפורש במקרא, וקרויות לפיכך מצוות מדאורייתא (בארמית: אורייתא = תורה), ובין מצוות שחז"ל הסיקו אותן מתוך האמור בתורה במסגרת התורה שבעל פה, וקרויות לפיכך מצוות דרבנן. ביהדות מקובלת הקפדה על המצוות בלא תלות במקורן.
חלוקה נוספת מבחינה בין: "מצוות שבין אדם לחברו" - מצוות המסדירות את ההתנהגות החברתית. אחדות מהמצוות שבין אדם לחברו מופיעות בעשרת הדברות:
כבד את אביך ואת אמך: מצווה זו משתייכת לשתי הקבוצות: בין אדם לחברו ובין אדם למקום. לא תרצח: אחד מחוקי היסוד בכל חברה והוא שמירה על ערך החיים. לא תנאף: דיבר שנועד לשמור על טוהר המשפחה, ומבטא את העיקרון של קדושת המשפחה וקדושת הנישואין. לא תגנוב: לפי התלמוד הבבלי במסכת סנהדרין, זהו איסור לחטוף אדם מישראל. לא תענה ברעך עד שקר: הזכות למשפט צודק והוגן. לא תחמוד: לכבוש את היצר החפץ בדבריו של הזולת.
ובין "מצוות שבין אדם למקום" - מצוות המסדירות את התנהגות האדם כלפי בוראו. אחדות מהמצוות שבין אדם למקום מופיעות בעשרת הדברות:
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני: יסוד האמונה היהודית. לא תעשה לך פסל וכל תמונה: ה' שולל כל עצם דומם שנוצר לשבחו, וההסבר לכך שטיפוח פסלים ותמונות נחשב לעבודה זרה. הפירוט שבהמשך הדיבר, הוא בשביל שלא יהיה ספק בכוונתו של ה'. לא תשא שם ה' לשווא: דיבר זה אומר שאין להישבע בה' או להעלות על השפתיים את שמו לשווא. זכור את יום השבת לקדשו: דיבר שתפקידו להזכיר את היום השביעי יום המנוחה של ה' בבריאת העולם, הדיבר מצווה לנוח ולשבות מכל עבודה.כבד את אביך ואת אמך: דיבר שאומר לכבד את ההורים והגמול על כך הוא הארכת ימים על האדמה. (דיבר זה משתייך גם אל קבוצת המצוות שבין אדם לחברו).מצוות אלה הן המסדירות את התנהגות האדם כלפי בוראו, כגון "שמור את יום השבת".
הבחנה בין שתי מחלקות אלה של מצוות נעשית במשנה, במסכת יומא (ח, ז), שבה נאמר: "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו".
אחת ממחלקות המצוות, שהשתמרה בשנות הגלות באופן תיאורטי בלבד, היא זו של המצוות התלויות בארץ, שהן מצוות הקשורות בעבודת האדמה והן מחייבות רק בתוך תחומי ארץ ישראל.מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע בארץ ישראל, ורובן קשורות לתמיכה חברתית הן כלפי העניים והן כלפי אנשי הרוח של העם המנועים מעבודה.מקורן של המצוות במקרא בספרים: דברים (פרקים כד, יד), שמות (פרק כג' ), ויקרא (פרק יט'). כך למשל בספר דברים פרק כד: (יט') כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: (כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה: (כא') כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
אפשר לעשות חלוקה גסה בין שתי סוגי מצוות התלויות בארץ:
מצוות חברתיות: לקט – עזיבת שתי שיבולים הנופלות בשעת הקציר לעניים. שכחה – עזיבת עומר שנשכח בשדה ועזיבת קמה שנשכחה מלהיקצר לעניים. פאה – אי קצירת אלומות השיבולים בקצה השדה ועזיבתן לעניים. פרט – עזיבת ענבים בודדים הנושרים בשעת הבציר לעניים. עוללות – עזיבת אשכולות קטנים של ענבים על העץ. שביעית – איסור על עיבוד אדמה וקצירת פירותיה שנה תמימה פעם בשבע שנים במטרה להשאירם לעניים ולחלשים בחברה. מעשר עני – הפרשת עשירית מהתוצרת החקלאית בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה לעניים.כפי שנראה מצוות אלו הן חברתיות במהותן, ומטרתן המוצהרת היא פריסת רשת ביטחון כלכלית לשכבות החלשות, בלי לגרום לעניים לחזר על הפתחים ולהתבזות בבקשת צדקה. כפי המסופר במגילת רות על רות המואבייה (שהייתה גם גרה וגם אלמנה): "וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ:" (פרק ב' ג').
ויש גם מצוות המבטאות קדושה של הארץ: ביכורים – את ראשית הפירות והתבואה יש להביא לבית המקדש לכוהנים. נטע רבעי – אכילת הפירות של השנה הרביעית בירושלים. הפרשת חלה – תרומה של 1/24 מהבצק של הלחם ונתינתו לכוהנים. תרומה גדולה – הפרשת חלק ראשוני מהתוצרת לכוהנים. מעשר ראשון – הפרשת עשרה אחוז מהנותר לאחר תרומה גדולה ללויים. תרומת מעשר – הפרשת אחוז אחד מהמעשר ראשון שוב לכוהנים. מעשר שני – הפרשת עשירית מכל היתר שייעודו לאכילה בירושלים או לקניה בירושלים, בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה. מטרתה של מצווה זו לקשר את העם למרכז הרוחני שלו בירושלים. כלאיים – איסור להכליא שני זנים שונים, ואף לשתול שני מינים שונים באותו מקום. עורלה – איסור ליהנות מפירות העצים בשלושת השנים הראשונות לנטיעתם.
מצוות אלו נועדו לקשר בין המון העם לירושלים (נטע רבעי ומעשר שני), כמו גם לתמוך במנהיגות הרוחנית בירושלים ובשאר הארץ (תרומות ומעשרות). אותה מנהיגות רוחנית של שבט לוי שלא קיבלה חלק ונחלה בארץ ולכן מנועה מעבודה חקלאית. מצוות אלו גם מבטאות קדושה שיש לארץ שעוברת לפירות ולכן יש להביאם אל מקום מקודש ולתת אותו לאנשים המתאימים לכך או לאכול את הפירות עצמם במקום מקודש. יש בהן גם הודיה לה' על כך שהאדמה נתנה פריה וישנה הצלחה כלכלית לאדם.וכאמור המצוות התלויות בארץ ככלל אינן נוהגות בחו"ל, וכן לדעת רוב הפוסקים אינם נוהגות בימינו מכיוון שדרוש רוב ישראל היושב על אדמתו. מדרבנן נוהגים לקיים אותן. במשנה, סדר שלם ששמו סדר זרעים מוקדש למצוות הללו. על סדר זה אין תלמוד בבלי אלא רק תלמוד ירושלמי.
בין רבותינו הראשונים הייתה נפוצה אבחנה נוספת בין שני סוגי מצוות. מצוות שכליות שכל אדם מבין את חשיבותן ונחיצותן כמו האיסור על גניבה ורצח מצוות מסוג זה נקראות משפטים לבין מצוות שמעיות, שאינן מובנות מאליהן, וצריכים לקיים אותם רק בגלל שה' ציווה עליהן והן הושמעו על ידו , כמו הימנעות מאכילת בעלי חיים מסוימים, שעטנז ומצוות שקשורות לטהרה וטומאה ומצוות מסוג זה נקראות חוקים.נמצאת התייחסות לסוג מצוות נוסף והוא: מצוות אשר לא הינו מבינים שצריך לקיימם ללא הציווי האלוקי אך לאחר שנצתוונו עליהם אנו מבינים את סיבתם, כמו שבת ותפילין ומצוות אלו נקראות עדות.
בראש המצוות עומדים עשרת הדיברות, אלו המצוות שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני. פרשנים רבים רואים בעשרת הדיברות כללי-על, וביתר המצוות פרשנות ופירוט שלהן.ערך שמירת החיים ("פיקוח נפש") גובר על כל המצוות, מלבד שלוש מצוות שלהן נקבעה עדיפות מיוחדת - "ייהרג ובל יעבור" - כלומר, גם אם קיום מצוות אלה מסכן את חייו של היהודי, אל לו להפר אותן (תוספתא שבת טז', יד). שלוש מצוות אלה (הנכללות גם בשבע מצוות בני נח, כלומר כל בני האדם מצווים על קיומן) הן: איסור עבודה זרה. מי שמקריב נפשו כדי שלא לעבור על איסור זה, הרי הוא מת על קידוש השם. איסור שפיכות דמים (רצח) איסור גילוי עריות.
ההלכה מבחינה בין חובתם של גברים לקיים את המצוות ובין חובתן של נשים. בעקרון פטורות הנשים מכל "מצוות עשה שהזמן גרמן", למרות שלכלל זה ישנם מספר יוצאים מן הכלל. הבחנה זו מופיעה לראשונה במשנה (מסכת קידושין, א, ז): "כל מצוות הבן על האב - האנשים חייבין, והנשים פטורות; וכל מצוות האב על הבן - אחד אנשים ואחד נשים, חייבין. וכל מצות עשה שהזמן גרמה - האנשים חייבין, והנשים פטורות; וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה - אחד אנשים ואחד נשים, חייבין. וכל מצוה בלא תעשה, בין שהזמן גרמה ובין שלא הזמן גרמה - אחד אנשים ואחד נשים, חייבין: חוץ מבל תקיף, ומבל תשחית, ומבל תיטמא למתים."
רבים מרבותינו ניסו למצוא פשר לקיום המצוות, במיוחד המצוות השמעיות שפשרן לא ברור כמו שעטנז, בשר וחלב ופרה אדומה. אמנם כבר במקרא כתוב טעמם של מצוות מסוימות כמו כיבוד אב ואם ואיסור רמאות במסחר, אבל אין בו הסבר כללי לכל המצוות. אחד המקורות הקדומים לנתינת טעם כללי למצוות הוא במדרש תנחומא, (תנחומא שמיני פיסקה ח'), שבו נאמר, שהמצוות ניתנו על מנת לצרף (=לזכך) בהן את הבריות, על פי הפסוק בתהילים "אמרת ה' צרופה".
בכיוון דומה דגל הרמב"ם שטען שמטרת כל המצוות היא, לסלק עוול, להקנות מידות נעלות המביאות ליחסים טובים בין בני אדם, להביא לידי השקפה נכונה, ולהרחיק את האדם מעבודה זרה, (מורה נבוכים, חלק ג' פרק כ"ו,).המהר"ל טען שמטרתן של המצוות לקבל את מלכותו של ה' ואילו הרמח"ל טען שמטרתן להטיב לאדם. ספר החינוך באופן מקיף ופרטני, במסגרת הסברתן של כל תרי"ג מצוות, נתן טעם לכל מצווה.
בברכת אהבת ישראל - ערן.
