לענייננו...
בנוגע לטענה שהצגת, שמע את תגובתי.
סרבנות היא דבר נורא. לטענתי, אסור בתכלית האיסור לסרב פקודה צבאית, אלא אם כן איננה חוקית בעליל.
כפי שאתה אומר, הסרבנות פועלת משני צידי המתרס. מצד אחד, ימנים לא יגרשו יהודים, מצד שני נניח, שמאלנים לא יפנו ערבים.
המקרה הזה הוא מקרה יחסית קל, ולא עוסק ממש, במישרין, בחיי אדם.
אך מה יקרה במלחמה?
או, מה יקרה כשכל חייל פשוט יסרב למלא את צו מפקדו. תהיה אנרכיה, וכך בלתי אפשרי לנהל צבא.
לכן, לטענתי, יש לבצע כל צו (כל עוד הוא בתחום הצווים החוקיים, היינו צו שאינו בלתי חוקי בעליל) צבאי, גם פינוי/גרוש יהודים.
כמובן שלא צריך להסכים עם כל צו. אך לשם כך יש דרכים דמוקרטיות לפעולה, במיוחד כשמדובר בביצוע מדיניות ממשלתית, שכרוכה בדיונים רבים.
הפגנות המוניות, מחאה ציבורית גדולה, עצומות וכיוצא באלה.
האם הדרך הזאת, הדרך הדמוקרטית, בטוח תעבוד?
כנראה שלא. אך עניין זה כבר קשור למספר האזרחים המוחים, וליחס שלהם מהחברה.
האם הדרך השנייה, סרבנות, תעבוד?
גם, כנראה שלא. ושוב, עניין זה תלוי במספר הסרבנים ויחסם מכלל החיילים.
אך כאן יש מערכת ענישה.