כתב נושא: צירופי אותיות  (נקרא 8063 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק jf

  • משתמש(ת) חדש(ה)
  • *
  • הודעות: 3
צירופי אותיות
« ב- : ינואר 02, 2007, 17:07:10 »
שלום לכולם

שיטת הדילוג של אליהו ריפס, נועדה למציאת צפנים חבויים בתנ"כ

ראיתי מחקר אמפירי שבו הפריכו את השיטה ע"י זה שמצאו דילוגים בספר מובי דיק...

יש מישהוא שיכול להרחיב בנושא?

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #1 ב- : ינואר 02, 2007, 22:17:51 »
כן בשמחה רבה, אם אתה מעוניין לראות קצת על הסתברויות מנרודת מבט מתמטית פה יש ראיון עם פרופ` איליה ריפס מהמחלקה למתמתיקה באונ` העברית בנושא "הצופן התנכ``י במדע ובקבלה:
http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=890&CategoryID=9&SubID=9120

והנה עוד הסתברות בשבילך - בדיוק השבוע בפרשת "וירא" המספרת לנו על פרשת הפיכת סדום ועמורה, התרחש ארוע הגאווה בירושלים.
לא מקרה הוא כי הרמזים לכך נמצאים בצופן בדיוק באותה פרשה !
המחשב מקבל את ההוראה לחפש אחר המפגש הקרוב ביותר בין הביטוי:
"הארוע" לביטוי: "בירושלים". לפניכם הטבלה המתארת את המפגש. מבחינה טכנית המפגש הקרוב ביותר מורכב מהדילוג המינימלי בתורה של
"בירושלים" ומהביטוי ה 5 מינימלי בספר בראשית של "הארוע".
המפגש מגלה לנו את הפסוק בטקסט התורה:"זעקת סדום ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד".
אנו מחפשים ממצאים נוספים:
ראשית תאריך קיום הארוע: "יט חשון" - ביטוי זה מתגלה בדיוק בטבלה שלפנינו - בהופעתו המינימלית בכל התורה !! (עקרון חשוב הממחיש לנו את המיוחדות בצופן התורה - שבו כל הביטויים הרלוונטיים לנושא מתגלים בדילוגים מינימליים דוקא באותו איזור - להבדיל מטקסטים אחרים - שאין את הריכוזיות הנל)
עוד מתגלים הביטויים: "גאווה" - (שביעי מינימלי בספר בראשית)
ו"תיעב" - (שני מינימלי בספר בראשית).

לכתובת:
http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=9319


בברכת אהבת ישראל -ערן.


מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #2 ב- : ינואר 02, 2007, 23:05:32 »
ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק סב
"וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב, והמאמר שיקבצו אי זה אותיות שירצו ויאמר שזה הוא שם יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תאר כך, ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאום הפתאים הראשונים, ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר, והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר פתי יאמין לכל דבר, וכבר יצאנו מענינו הנכבד ועיוננו הדק אל העיון בבטול שגעון, יראה בטולו לכל משכיל בעיון, אלא שהביא לזה הכרח זכרנו השמות ועניניהם ומה שהתפרסם אצל ההמון מענינם, ואשוב אל ענינים, כבר העירונו שכל שם שיש לו יתעלה הוא נגזר אלא שם המפורש, וצריך שנדבר בזה השם והוא אהיה אשר אהיה בפרק נפרד, למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו, ר"ל הרחקת התארים:"

וכתב הרמב"ן:
"אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריה"

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #3 ב- : ינואר 02, 2007, 23:13:38 »
ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק סב
"וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב, והמאמר שיקבצו אי זה אותיות שירצו ויאמר שזה הוא שם יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תאר כך, ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאום הפתאים הראשונים, ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר, והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר פתי יאמין לכל דבר, וכבר יצאנו מענינו הנכבד ועיוננו הדק אל העיון בבטול שגעון, יראה בטולו לכל משכיל בעיון, אלא שהביא לזה הכרח זכרנו השמות ועניניהם ומה שהתפרסם אצל ההמון מענינם, ואשוב אל ענינים, כבר העירונו שכל שם שיש לו יתעלה הוא נגזר אלא שם המפורש, וצריך שנדבר בזה השם והוא אהיה אשר אהיה בפרק נפרד, למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו, ר"ל הרחקת התארים:"

וכתב הרמב"ן:
"אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריה"


אני לא יודע מה אתה מדבר זה משנה במסכת אבות מפורשת: "תקופות וגימטריאיות פרפראות לחכמה".
וגם הגאון מוילנה עסק בזה רבות , ויצאו ספרים מרובים של גדולי הת"ח בנושא הגימטריאות, וגם רש"י בפירושו על התורה מתעסק בזה רבות : "וה' ברך את אברהם בכל" - רש"י על המקום "בכל" גימטריה "בן".

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #4 ב- : ינואר 03, 2007, 15:24:02 »
רש"י מביא על דבריו משלים וכו' אבל הוא מעולם לא טען שאפשר למצוא עם זה את העתיד והוא כמובן לא פסק הלכה לפי זה. ועיין בפירוש קהתי הראשון על המילים פרפראות לחכמה.
ורק לידעתכם בכל ספר גדול אפשר למצוא גימטריות ועוד מהדברים האלה (אם אני לא טועה בספר מלחמה ושלום או ספר אחר יש תאריך הולדת ופטירה של 20 רבנים) מה עוד שישנם גם צירופים בנביאים וכתובים שנכתבו בידי אדם.
ובקשר למשנה (אבות, פרק ג' משנה י"ח)
כך כותב קהתי
תקופות-חשבון ארבע תקופות השנה, היינו חכמת התכונה (אסטרונומיה).
וגמטריאות-חכמת החשבונות והנדסה.
פרפראות לחכמה- כמו הפרפראות שבאות לפני הסעודה כדי לגרות את התיאבון, או לאחריה - לקינוח סעודה, ואינן עיקר הסעודה, כך החכמות הללו אינן עיקר החכמה אלא טפלות לה, ומסייעות הן אמנת להבנת חכמת התורה. - לפי "המאירי": "נתכוון רבי אלעזר להדריך את האדם בלימודו... ורמז לו בקצרה, שאין ראוי לו להיכנס בחכמות הטבעיות והאלהיות עד שימלא כרסו בשר ויין, רוצה לומר: חכמת התורה והתלמוד (תורה שבכתב ובעל פה). והוא תפס "קינין ופתחי נידה" שהם בסדרים האחרונים: קינין - בסוף סדר קדשים, ונדה - בסוף ספר טהרות, לומר: שראוי לו שילמד תחילה כל התלמוד מתחילה ועד הסוף... ואחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת אחרות. והמבוא לחכמות האחרות הן החוכמות הלימודיות: חכמת התכונה והמספר והתשבורת והשיעור, ומהן יבוא לחכמות הטבעיות והאלהיות, כמו שנודע למבינים.

מה עוד שגם לנוצרים ישנם דילוגים וא"כ אילו דילוגים נכונים ואילו הם שקר?

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #5 ב- : ינואר 03, 2007, 18:04:03 »
רש"י מביא על דבריו משלים וכו' אבל הוא מעולם לא טען שאפשר למצוא עם זה את העתיד והוא כמובן לא פסק הלכה לפי זה. ועיין בפירוש קהתי הראשון על המילים פרפראות לחכמה.
ורק לידעתכם בכל ספר גדול אפשר למצוא גימטריות ועוד מהדברים האלה (אם אני לא טועה בספר מלחמה ושלום או ספר אחר יש תאריך הולדת ופטירה של 20 רבנים) מה עוד שישנם גם צירופים בנביאים וכתובים שנכתבו בידי אדם.
ובקשר למשנה (אבות, פרק ג' משנה י"ח)
כך כותב קהתי
תקופות-חשבון ארבע תקופות השנה, היינו חכמת התכונה (אסטרונומיה).
וגמטריאות-חכמת החשבונות והנדסה.
פרפראות לחכמה- כמו הפרפראות שבאות לפני הסעודה כדי לגרות את התיאבון, או לאחריה - לקינוח סעודה, ואינן עיקר הסעודה, כך החכמות הללו אינן עיקר החכמה אלא טפלות לה, ומסייעות הן אמנת להבנת חכמת התורה. - לפי "המאירי": "נתכוון רבי אלעזר להדריך את האדם בלימודו... ורמז לו בקצרה, שאין ראוי לו להיכנס בחכמות הטבעיות והאלהיות עד שימלא כרסו בשר ויין, רוצה לומר: חכמת התורה והתלמוד (תורה שבכתב ובעל פה). והוא תפס "קינין ופתחי נידה" שהם בסדרים האחרונים: קינין - בסוף סדר קדשים, ונדה - בסוף ספר טהרות, לומר: שראוי לו שילמד תחילה כל התלמוד מתחילה ועד הסוף... ואחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת אחרות. והמבוא לחכמות האחרות הן החוכמות הלימודיות: חכמת התכונה והמספר והתשבורת והשיעור, ומהן יבוא לחכמות הטבעיות והאלהיות, כמו שנודע למבינים.

מה עוד שגם לנוצרים ישנם דילוגים וא"כ אילו דילוגים נכונים ואילו הם שקר?

אני הייתי מציא לך לחזור על כללי הפסיקה של מרן החיד"א: רש"י הוא מפרש ולא פוסק. עיין בספר במדבר פרק יב' פס' א': "ותדבר מרים ואהרון במשה, על-אודות האישה הכושית אשר לקח: כי-אישה כושית, לקח". רש"י מפרש על המקום את פשט המילה כושית: "בגימטריה יפת מראה". וכן הגימטריה מצויה הרבה בדברי רבותינו.

בישיבות רציניות אין מביאים ראיה מהקהתי! תשמע פירוש קצת יותר רציני:
תקופות וגימטריאיות פרפראות לחכמה - פירש רבינו עובדיה היינו חשבון האותיות. וכתב הרב תוס' יו"ט, כגון שאמר יעקב לבניו "רדו" , ורמז לרד"ו שנים שעמדו ישראל במצרים (גילה להם את העתיד בגימטריה). וכן "בזאת" יבוא אהרון אל הקודש, גימטריה ת"י רמז לבית המקדש הראשון שיעמוד ת"י שנים - שוב רמז לעתיד בגימטריה. ועיין בדעת זקנים מבעלי התוספות (סוף פרשת ויחי) "פקוד" יפקוד אלוקים אתכם, כמניין "פקוד" דהיינו ק"ץ שנים, יחסרו מהגזרה של ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וישארו רד"ו - שוב ע"י גימטריה גילו את העתיד. ועיין רש"י (במנחות מג' עמ' ב') שכתב, רמז למה שאמרו בגמרא שם ששקולה מצוות ציצית כנגד כל המצוות כולן. כי ציצית בגימטריה ת"ר, ושמונה חוטים שבציצית וחמישה קשרים בסך הכל עולה תרי"ג - רש"י מסביר פשט גמרא ע"י גימטריה.
ועיין במסכת מועד קטן (דף יט' עמ' ב') סתם נזירות 30 יום שנאמר קדוש "יהיה" בגימטריה 30 - מבין ע"י גמטריה מוצא התלמוד מניין המצווה, ועל פיו פוסק להלכה!
ועיין בספר ענף עץ אבות של הגר"ע יוסף שליט"א על המשנה הזאת - הוא מסביר כן בדרך הזאת שהבאתי לעיל.
« עריכה אחרונה: ינואר 03, 2007, 18:05:52 על ידי eran »

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #6 ב- : ינואר 03, 2007, 21:05:07 »
כתוב בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג ד"ה קמד:
...והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה את המועדות, כי אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.
קח זאת לתשומת לבך.
רש"י לא פוסק? בוא נמנה את כתביו של רש"י הידועים לי:
א)איסור והיתר לרש"י
ב)ליקוטי הפרדס לרש"י
ג)ספר האורה
ד)שו"ת רש"י
ה)פירוש לתלמוד
ו)פירוש לתנ"ך
נראה לי שמי שכתב שו"ת ספר הלכות (ספר האורה וספר איסור והיתר) הוא פוסק ואף פוסק גדול. ואף פסיקתו של רש"י לתלמוד פסיקה היא.
מה עוד שבשו"ע לבדו (דברי מרן והרמ"א) ישנם כ217 אזכורים ישירים של רש"י (לא בדקתי את כל האזכורים, אבל במה שבדקתי מוזכרות הלכות שרש"י פסק) ולהלן דומגאות מארבעת חלקי השו"ע שבו מוזכר רש"י בדברי המחבר או ברמ"א:
או"ח ג,ז
או"ח יא,יא
או"ח יב,ג
יו"ד יח,יד
יו"ד לה,ז
יו"ד לו,ט
אב"ע כב,ה
אב"ע כט,ז
אב"ע מה,א
חו"מ צב,ב
חו"מ קנה,יט
חו"מ קעא,ו
הבה נראה את פירוש רש"י במדבר
האשה הכשית - מגיד שהכל מודים ביפיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי:
כושית - בגימטריא יפת מראה:
אנו רואים שלמרות שרש"י כתב את הגימטריה של כושית-יפת מראה, הקדים לכתוב פירוש לפני זה על אותם מילים שמסביר למה היא יפה.
מכאן רואים אנו שלגימטריה יש רק ערך של "לטבל את הסעודה".

קהתי מבסס את כל דבריו על פרשנים אחרים ועיין בתחילת התגובה.
המקורות שאותם הבאת לא משנים כמובן דבר להלכה והפרשנים גם פה משתמשים בהם "לטבל את הסעודה" - פירושים נחמדים.
בנוגע לציצית-וכי בגלל זה לובשים אנו ציצית? לא, אלא מכיוון שזו מצווה למשה לסיני. ורש"י גם פה מביא דרוש זה כדי "לטבל את הסעודה"
בתלמוד כל הדברים הללו שנלמדים מפסוקים אחרים הם אסמכתא להלכה למשה לסיני וכך גם דבר זה.
את הספר ענף עץ אבות אין ברשותי כך שלא אוכל להתייחס אליו.
ואשמח אם תתייחס גם לשאר הטענות שכתבתי בתגובתי הקודמת (נמצא בכל ספר, גם בתנ"ך יש דילוגים של אותו האיש).

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #7 ב- : ינואר 04, 2007, 04:31:06 »
יפה שאתה יודע כמה חיבורים שרש"י ז"ל כתב, אבל אני חושב שהחיד"א ידע קצת יותר ממך ולכן אני אצטט אותו: "רש"י ז"ל הוא מפרש ולא פוסק, ובפרט בפירושו על התורה לא נחית (התכוון) לפסוק הלכה כלל, רק לפרש המקרא על פי הפשט". (עיין גם בסדר הדורות הקצר עמ' 117 להגר"ש בניזרי).
ומה שראית את מרן או הרמ"א פסוקים - הם בעצם הביאו את פירושו של רש"י להלכה, אבל בטח שלא את "פסקיו" כי כפי שהסברתי לעיל רש"י הוא מפרש ולא פוסק!!
אתה מזכיר את העיניין הזה של "לטבל את הסעודה" - תגיד כשרבותינו פסקו הלכה למעשה במסכת מועד קטן (דף יט' עמ' ב') שסתם נזירות 30 יום, מזה שנאמר קדוש "יהיה" בגימטריה 30 - הם התכוונו לפסוק הלכה למעשה ע"י גימטריה או רק  "לטבל את הסעודה"?
התשובה פשוטה ואתה יודע זאת.

לגבי הטענה שלך שגם הנוצרים משתמשים בדילוגים - ובכן פרופ' איליה ריפס התייחס גם לזה (אילו היית רואה את הסרט שהבאתי לעיל לא היית שואל זאת), בתורה שלנו מכיוון שיש היתייחסות מאוד גדולה לגבי כל אירוע גדול שהיה במהלך ההיסטוריה - החל מהתאומים, היטלר, אפילו מצעד התועבה - ההיסתברות מבחינה מתמטית היא לא הגיונות כמו שמסביר פרופ' איליה ריפס שהרי זה התחום שהוא מתמחה בו - לכן יש פה יותר מן ההיגיון יש פה מעין "חוכמת התורה" אם תירצה. וחוץ מזה רבותינו כבר גילו לנו של דבר בכל הבריאה הזאת שהיה הווה ועתיד להיות רמוז בתורה בדרך זאת או אחרת.

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #8 ב- : ינואר 04, 2007, 08:54:41 »
הוויכוח כאן הוא לא על רש"י ואין מקומו כאן. למרות שלפי מיטב ידעתי רש"י היה פוסק (ברור הוא שפירושו לתנ"ך אינו פסיקה מכיוון שרובו הם הסברי הדברים, והחלק שבו כותב רש"י הלכה באמת לא לומדים זאת משם אלא לומדים מפסיקותיו בתלמוד)
בקשר לגימטריה באנציקלופדיה התלמודית נכתב כך:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, גימטריא [טור לב]

ב. בחשבון האותיות. כמה דיני תורה יש שלמדים מגימטריא, כמו: סתם נזירות שלשים יום, שנאמר: קדש יהיה9, יהיה בגימטריא שלשים10; מלאכות שבת ארבעים חסר אחת, שנאמר אלה הדברים11, א' אחד ל' שלשים ה' חמש דבר אחד דברים שתים, מכאן לשלשים ותשע12, או שדברים שתים וה' של הדברים מרבה עוד אחד13, או שמ"אלה" למדו כל הל"ט, שלא נמנעו חכמים לדרוש בין ה' לח', וא' ל' וח' הרי כאן ל"ט14; מידת ההין שבתורה היא שנים עשר לוג, שנאמר: ושמן זית הין15, ונאמר: ושמן משחת קדש יהיה זה16, זה בגימטריא שתים עשרה17; שעור מקוה ארבעים סאה, שנאמר: מי השלח ההולכים לאט18, לאט בגימטריא ארבעים19; שעור חלה מ"ג ביצים וחומש, כמנין חלה20, וכיוצא21.

כתבו ראשונים שהדרשה בגמטריא אינה אלא אסמכתא וסימן, ועיקר הדבר הוא מקבלה22, שגימטריא אינה משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן23. ויש שכתבו שמטעם זה אמרו גימטריאות פרפראות לחכמה24, מפני שדרשה זו אינה העיקר אלא פרפרת25.

9. במדבר ו ה.
10. רב מתנא נזיר ה א, ועי"ש גם לימוד אחר. וע"ע גדול פרע עמ' קסג וע' נזירות.
11. שמות לה א.
12. ר' חנינא בצפורי בשם ר' אבהו בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, ור"ל שאפשר היה לכתוב דבר או דברי וכ' דברים.
13. רש"י שבת ע א ד"ה דברים.
14. רבנן דקסרין בירושלמי שם. וע"ע אבות מלאכות ושם גם לימודים אחרים.
15. שמות ל כד.
16. שם לא.
17. מנחות פט א. וע"ע הין.
18. ישעיה ח ו.
19. במדבר רבה פי"ח ועי' פסיקתא דר"כ פט"ז. וע"ע מקוה לימודים אחרים.
20. במדבר רבה שם, ועי' ש"ך יו"ד סי' שכד ס"ק ב.
21. ועי' במדבר רבה שם כמה דרשות בגימטריא באגדה.
22. פהמ"ש נזיר פ"א; שמ"ק שם בשם הרא"ש. ועי' רמב"ם נזירות פ"ג ה"ב ובכ"מ שם.
23. רא"ש בשמ"ק שם, ועי' סי' הכריתות נתיבות עולם במידה כט של ל"ב המידות שכ' שר' ישמעאל שמונה י"ג מידות אינו דורש הגימטריאות של יהיה ודרש מלימודים אחרים. וע"ע מדות שי"א של"ב המידות הן ג"כ מקובלות, ועי' ס' מדרש תנאים בהקדמה ובמידה כט.
24. אבות פ"ג מכ"ו.
25. תשב"ץ במגן אבות שם. ועי' מאירי שם שמפרש הגימטריאות שם שר"ל חכמת החשבון, ועי' התוי"ט שם.

במהלך חיפוש בגוגל הגעתי למאמרים באתר "חופש" יש להדגיש לפני שאני נותן את הקישורים האתר הוא של כופרים גמורים וכל מי שחושש שזה יערער לו את האמונה שלא יכנס. אולם מצאתי שם מספר מאמרים על גימטריה ודילוגי אותיות שלי כמובן לא משנים כלום אבל לך בתור אדם שמאמין בדברים אלו אתה צריך להתחיל לדאוג
http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/diloogim/funskips/funskips.html
http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/diloogim/ron.html

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #9 ב- : ינואר 04, 2007, 09:11:19 »
ועוד משהוא ששכחתי
אבן עזרא בראשית פרק יד פסוק יד

(יד) וירק שנתן להם כלי מלחמה, כטעם והרק חנית (תה' לה, ג). וי"א להוציא החרב מתערה, כטעם אל הארץ יריקו (קהלת יא, ג), מריקים שקיהם (ברא' מב, לה), גם יש לחנית כן. חניכיו שחנכם פעמים רבות במלחמה, ואם לא נזכר, וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו:

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #10 ב- : ינואר 04, 2007, 15:10:33 »
לפי מיטב ידעתי - דעתך היא לא רלוונטית, כללי הפסיקה של מרן החיד"א אומרים מפורשות שרש"י הוא מפרש ולא פוסק! אני לא מבין מה אתה מתווכח, זה וויכוח סרק, וכי אתה ברמה לחלוק על כללי הפסיקה של מרן החיד"א? בוודאי שלא.

עכשיו לגבי פירוש הקהתי - מה הקשר "מזלזל בכבוד ת"ח" ? אתה יודע שהפוסקים אומרים לדוגמא שאם אדם יעשה סיום מסכת משניות עם פירוש הברטנורא הוא יהיה פטור מתענית בכורות, אבל אם הוא יעשה עם פירוש הקהתי הוא לא יצא ידי חובת סיום מסכת והוא עדיין חייב לצום (עיין בחזון עובדיה "פסח" הלכות תענית בכורות). מה וכי הרבנים שפוסקים שסיום מסכת בפירוש של הקהתי, זה בעצם לא נקרא סיום, הם מזלזלים בכבודו?
חס ושלום!

אתה כתבת:"כתבו ראשונים שהדרשה בגמטריא אינה אלא אסמכתא וסימן, ועיקר הדבר הוא מקבלה".

גם כאן לעיניין הדילוגים - זה אסמכתא וסימן, וגם קבלה מדברי רבותינו שכל דבר בכל הבריאה הזאת שהיה הווה ועתיד להיות רמוז בתורה בדרך זאת או אחרת.

תגיד לי מה נסגר איתך, אתה מבייא לי ראיות מאתר של כופרים? זה קשר של רשעים ארורים התנועה הזאת, וכבר רבותינו אומרים במסכת סנהדרין (דף כו') קשר של רשעים אינו מן המניין!

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #11 ב- : ינואר 04, 2007, 17:14:01 »
על רש"י אני יותר לא דן אתה אומר שהוא לא פוסק? נו ניחא. אני מצאתי מעל 50 מקורות (בעיקר בשות"ים) שבהם נאמרו בפרוש רש"י פוסק. אתה לא מקבל את זה, טוב. ד"א אשמח מאוד אם תביא לי את הספר בו כתובים הכללים האלה של החיד"א.


בקשר לאתר של חופש אז מה אם הוא אתר של כופרים אנחנו חייבים להיכנס לשם ולהתמודד עם הטענות בשקריות שהם מעלים.
אולם הם מעלים טענה (שיש גם צירופים שסותרים את תורתנו הקדושה) ואני עדיין מחכה לתשובה בנושא.

נראה לי שלא הבנת את כוונת הכתוב, אסמכתא היא הלכה למשה מסיני אלא שיש לה איזה שהוא רמז בתורה, כי הרי לא הגיוני שנלמד הלכות מרמיזות/גזירה שווה וכו'. כנ"ל לגבי הגימטריה שהבאת בנוגע לנזיר ההלכה שנזירות היא שלושים יום איננה נלמדת מהגימטריה אלא זה רק רמז לדבר. (בשונה מהלכה למשה בסיני שלה אין שום רמז לא גימטריה לא גזרה שווה וכו'). ומזה אתה לא יכול ללמוד שגימטריה קיימת, ואפשר לפי זה לנחש את העתיד וכו'.

קבלה מדברי רבותינו? הבאתי שלושה מקורות שאין לעשות גימטריה.

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #12 ב- : ינואר 04, 2007, 17:32:50 »
הבאתי כבר לעיל, אבל אביא שוב - עיין בסדר הדורות הקצר עמ' 117 להגר"ש בניזרי.

תשמע אחי - אתה תעשה לעצמך הרבה טובה אם תקדיש שעה אחת לצפות בקלטת של הרב זמיר כהן בנושא "הצופן התנכ"י".
אפילו טרחתי למצוא בשבילך את הכתובת של הסרט:
http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=890&CategoryID=9&SubID=9120

ועד אז בוא תשמע עוד תגלית של הצופן התנכ"י:
המושל סאדאם - משפט מות בתליה ! סופו של הרודן נמצא מרומז בצופן התורה - המפגש מתגלה בספר דברים, כאשר הדילוג "סאדאם" הוא הדילוג המינימלי בספר, והדילוג "בתליה" הוא המינימלי 7 בספר.
זהו המפגש המינימלי השלישי בתורה - והראשון בספר דברים.
כעת מתגלים ביטויים נוספים הקשורים לארוע:
הביטוי: "המושל" בדילוג מקביל לביטוי "סאדאם" !
זה לכשעצמו ממצא נדיר !
בנוסף מתגלה הביטוי: "משפט מות" בטקסט הדילוג.

לכתובת הגילוי:
http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=9418

בברכת אהבת ישראל - ערן.

מנותק mr.z

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 219
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #13 ב- : ינואר 05, 2007, 15:34:04 »
ובכן, בדקתי עוד קצת בעניין רש"י ומצאתי תשובה של הרב עובדיה יוסף שליט"א. הערה(כל ההדגשות בהודעות שלי, אני הדגשתי אותן ולא המחבר).
וכך הוא כותב: בשו"ת יביע אומר חלק ג - חו"מ סימן ד ד"ה (ד) ואנכי :

ואע"פ שמצינו למרן הב"י בא"ח (סי' י) שכ', דרש"י מפרש הוא ולא פוסק, היינו היכא דבפירושו מסביר את פשט הגמ', דלא נחת לפסק הלכה, אבל כשהדבר אינו בפשט הגמ' אלא דרך פסק, והקדמה מיוסדת על יסוד איזה דין, יתד היא שלא תמוט. וכמו שכן מתבאר בשו"ת הלק"ט (ח"א סי' קפב, וח"ב סי' קיז). ובברכ"י ח"מ (סי' כה ס"ק לא). ובחשק שלמה (שם כללי הקי"ל אות א' יו"ד). ובשו"ת יהודה יעלה קובו (חחו"מ ר"ס ב). ובשד"ח כללי הפו' (סי' ח אות ט). ובשו"ת כפי אהרן (חאה"ע סי' יא דפ"ב סע"ב). ובשו"ת תעלומות לב ח"ג (דף קטו ע"א). ע"ש.

בתשובה זו עושה הרב עובדיה יוסף שליט"א הבחנה בין פירוש לכשלעצמו (כמו הפירושים לתורה שאינם נפסקים להלכה), לבין מקרים שבהם רש"י פוסק הלכה. וכותב הרב עובדיה יוסף שליט"א שפסיקתו של רש"י היא יתד שלא תמוט.

eran אין לי שעתיים כדי לראות את הסרט אתה יכול לכתוב לי סיכום של הסרט או אילו טענות חדשות יש בסרט שלא העלית בפורום. (שעד עכשיו כל הטענות ההלכתיות שטענת (משנה+גמרא) לא שיכנעו אותי כלל)
ומה לגבי דילוגים שסותרים את תורתנו הקדושה?
ואיפה מופיע כל העניין של דילוגים (לגימטריה יש מקורות שכמובן כולם אומרים שזה מקסימום פרפראות) אבל על דילוגים לא מצאתי שום אזכור.

מנותק eran

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 662
בעניין: צירופי אותיות
« להגיב #14 ב- : ינואר 06, 2007, 20:40:42 »
מרן הגר"ע יוסף שליט"א עושה חילוק בין פירוש שרש"י פירש את הגמ' שאז פשוט שאין הוא התכוון לפסוק, לבין מצב שהמקור לפירושו של רש"י הוא בעצם הלכה שרש"י הביא כפירוש לגמרא, אבל היא לא פסיקתו שלו, כלשון הגר"ע שליט"א: "והקדמה מיוסדת על יסוד איזה דין" - יסוד דין הכוונה להלכה שכבר הייתה מיוסדת ורש"י לא ייסד אותה, אלא הביא אותה כפירושו.

הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרש - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אליעזר בן חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה".
דוגמאות לגימטריה:
על הפסוק (בראשית יד, יד): וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן, נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".
מהפסוק (במדבר, ו, ה): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז.
הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד.
שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות:
על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן.
על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (מסכת מגילה יג/ב): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר הכסף = 165 = העץ).
הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו".
בספר "בעל הטורים" של רבי יעקב בן אשר נעשה שימוש נרחב בגימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה.
גם המהר"ל מפראג ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה.
השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח בהמאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה.
גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין:
"בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא" (האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 686).
יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.
למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך שמרים מדברת אודות ציפורה, אשת משה, ואומרת שהיא "אישה כושית". רש"י מפרש "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה". בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת.


תשמע אחי - בכל זאת אני לא יכול לקצר את דבריו של הגר"ז כהן שליט"א - כל מילה היא יהלום, ודבריו הם מופת, עדיף שתיראה את הסרט.
« עריכה אחרונה: ינואר 07, 2007, 06:33:15 על ידי eran »