בין השנים 623 ל-627, בעקבות התפשטות האסלאם, החלו סכסוכים בין מוחמד ליהודים, שכבר גורשו מהעיר מדינה והתרכזו באזור ח'ייבר, חצי האי ערב. בעקבות הסכם שלום בינו לבין תושבי מכה, התערערה מנהיגותו של מוחמד, והוא היה צריך להציג למאמיניו הישג צבאי, ולכן בחר בתקיפת השבטים היהודיים של ח'ייבר. כשראה שהיהודים מעוניינים להיפגש איתו למשא ומתן, הזמין 30 מנהיגים יהודים. כשהם בדרך וללא נשק, פשט עליהם כוח של מאמיני מוחמד והרג את כולם מלבד אחד שהצליח לברוח. כך נחלש מאוד כוחם של השבטים.
בשנת 626 יצא אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, אבו סופיאן, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. יהודי קרייט'ה היו ככל הנראה נייטרלים, אבל מוחמד האשים אותם שהם מסייעים לאנשי מכה. המצור נמשך 25 יום, כשבסופו יהודי קרייט'ה מבקשים להיכנע בתנאים מסויימים. מוחמד סירב וביקש כניעה ללא תנאי. וכשנכנעו טבחו אנשי מוחמד 600 גברים מבני קורייט'ה, ושבו את הנשים והילדים. מוחמד הורה לאסלם את השבויים.
קרב זה נקרא קרב ח'ייבר. ערבים אוהבים להסכיר את הקרב. הם אומרים: "ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור." או "ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, אנו עוד נשוב אל פלסטין". ארגון חזבאללה קורא הרבה פעמים לרקטה פג'ר 5 (פג'ר = שחר) רקטה ח'ייבר
