שלום לכולם..רציתם לדעת מה עבר עלי באותו יום שבו כתבתי את ההודעה על זה..הבטחתי לכתוב לכם פה במוצ"ש אז הינה אני מקיים..
אני כבר מזהיר שכל מי שיש לו לב חלש..לא להמשיך לקרוא.
טוב אז הכל התחיל ביציאה שלי ושל חבר שלי ..יציאה רגילה לחלוטין..לאיפשהו ואז החלטנו ללכת לקניון הגדול בפ"ת..אבל הסיפור המפחיד התחיל לאחר שחזרנו מהקניון..ופה זה מתחיל להיות מפחיד..!!!
עברנו במקום שקרוב לבית של סבתא שלי..מקום שתמיד אנחנו עוברים בו כל החיים..אם זה לבצפר..או סתם לגן הסמוך..ירדנו בירידה לעבר כביש..שלפתע שמענו בומים..לא התרגשנו..בטח זיקוקים חשבו לעצמנו..
אך לפתע נכבה האור! לא ..אנחנו לא באמת מתרגשים מאור שנכבה...זה ידוע שזה קורה לפעמיים..אך באזור הזה זה אף פעם לא קרה לנו..פחדנו מאוד לרגע..אז התחלנו ללכת מהר..עברנו לכביש,אוראל החבר שלי..החליט שעכשיו זה הזמן שאני יספר לו את הסיפורים המפחידים שלי..תמיד דחינו כי לא רציתי לספר כי לא היה לי כח..ועוד כל מיני סיבות..בכל מקרה..אני זוכר שלא שהחלטנו שאני לא יספר לו..הלכנו למקום הפיזור..שכל אחד הולך לבית שלו...אבל אז..היה החלטה גורלית..שלא ידענו מה התוצאות שלה..אך ככה רצה אלוקים..מה שקרה הוא..עמדנו במקום..עד שלרגע החלטתי שאני רוצה להסתובב עוד קצת..אמרתי לו שאולי נחזור רק בבוקר..הוא אמר "לחזור בבוקר זה לא דבר מטורף"(לפני הוא אמר צריך משהו מטורף וזה מה שהוא אמר לאחר שאמרתי שנחזור בבוקר" ..אך לו רק היה יודע מה יעבור עלינו..היה אומר שזה יותר מטורף ממה שהוא דמיין שיכול להיות..החלטנו להסתובב עוד שעה..התחלנו ללכת..ובדרך סיפרתי לו את כל הסיפורים שלי..(לא נפרט פה עכשיו כי זה לא הסיפור המרכזי) לאחר כל הסיפורים עצרנו לשבת בסמוך לבצפר לשעבר של חבר שלי..לאחר כמה זמן של הליכה התקרבנו למקום הפיזור...לא בכוונה להתפזר כל אחד לבית שלו אלה סתם..הלכנו סמוך למקום שיש כלב שכל הזמן ידענו שהוא קיים שם אבל אף פעם לא באמת ראינו אותו רק לפעמיים..כל פעם היה באזור הזה כלב אחר..זה היה בתוך בית..מפוחדים מהסיפורים שלי עברנו ליד הבית הזה..שלפתע שמענו "ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו" כמו בנאדם בוכה...אבל זה היה הכלב שבבית הפרטי הסמוך למדרכה שבה הלכנו..אמרתי לחבר שלי "משהו רע עומד לקרות" ..המשכנו לעבר תחנה מרכזית של אוטובוסים..שלידה יש מאפייה..השעה היתה 2 בלילה..שמענו רעש מתוך המאפיה "2 בלילה? ויש אנשים ? אולי פורצים?" חשבנו..אך אז לאחר שישבנו במקום ששתינו הסכמנו שהוא נכון והיה טוב להיות שם..הרחנו בריח טוב של קורסונים..הבנו שעובדים שם לקראת יום שישי הקרב ובא..טוב אם אתה לא רוצים לקבל התקף לב..צאו עכשיו מפה..!
ישבנו על הספסל...איש לא עבר באזור..ראיתי טנדר..עליו היה ריבוע כמו עץ...ריבוע מעץ כזה..הסתכלתי לתוך הריבוע..שלפתע..ראיתי 2 רוחות..ממש רוחות...(ראו המשך על תכנסו ללחץ) בהתחלה לא הייתי בטוח ..אמרתי לחבר שלי "שמע אני לא יכול להשבע כי אסור אבל ראיתי עכשיו רוחות" אני חושב שהוא האמין...אך אז ראיתי שוב הפעם רק אחת עוברת עם גלימה..ממש צורה של גלימה..חבר שלי ואני ישר קמנו..הוא התחיל ללכת..ואמר לי לבוא..אך אני לא רציתי שהוא יחשוב שאני משוגע או סתם שדמיינתי..עמדתי על זה שהוא יראה גם! אמרתי לו ..אתה רואה את הטנדר..את הריבוע עליו? תסתכל לבתוך..ואז שוב..כמו שראיתי והוא אמר "כן!,בוא .." משהו כזה..התחלנו ללכת משם..שדופק לנו הלב באופן אדיר..נשמתי במהירות..אמרתי "שמעע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" אמרתי לחבר שלי..תגיד גם!
הוא אמר..התרחקנו מהאזור שכל הדרך אני מסתכל אחורה...בעוד שחבר שלי אומר לי לא להסתכל..כנראה הוא נלחץ מזה..שהלכנו...הבחנתי לפחות עוד פעם אחת שהסתכלתי אחורה בטיפה כזה לא הייתי בטוח ששוב ראיתי את זה.
היינו בשוק ..לא הבנו מאיפה זה נפל עלינו..שמענו שהתורה אומרת שאי אפשר לראות רוחות..אם כך איך ראינו? אמרנו ..אולי ..אולי אלוקים נתן לנו כח ..שנראה..כדי שנתחזק (חבר שלי בקטע ורוצה לחזור בתשובה אבל משהו עוצר אותו,משהו אישי)
בשלב מסויים..אמרתי לו "בו אלי הביתה!" בהתחלה הוא היסס..אך בסוף הסכים לאחר שאמרתי לו ..שהכי טוב שנלך אלי..נרגע,נשתה ...שבאנו אלי ..קראנו פסוק תהילים..רצינו להמשיך אבל משום מה לא יצא שקראנו עוד..כי שתינו עשינו הפסקה..אבל לא המשכנו לקרוא..בשעה רבע לחמש בערך..יצאנו מאצלי..סיכמנו,שיאיר..נתפזר לבתים..שהיינו אצלי בבית דאגנו שההורים שלו לא דואגים לו...הוא אמר שהם בקושי קמים בלילה..אז היינו קצת רגועים..אמרתי לו שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו..
הלכנו למקום הפיזור..המקום שבו רצינו להתפזר בהתחלה..עד שהחלטנו להמשיך ללכת..ישבנו שם על המדרכה לצד הכביש..חיכנו שיאיר..אך זה לא היה נראה קרוב..לפתע הבחנתי שוב רק הפעם לא ממש בצורה אלה רוח עוברת ליד הפלאפל..אמרתי לחבר שלי..תראה למטה אני שוב רואה את זה ! הוא התסכל .."גם אני !" נכנסו שוב להלם מוחלט..אני אמרתי "אני לא מאמין..מה אנחנו רואים רוחות? יוווו" הבחנו בילד עולה עם אופניים את ההעליה לקראתנו..אמרתי לחבר שלי "חייבים להגיד לילד הזה ..שיראה גם הוא!" מרוב הפחד...שאלתי אותו "אחי,זה ישמע לך מטומטם..אבל אנחנו רואים רוחות" הראנו לו היכן והתשובה היתה "מה אתם מטומטמים..זה הממטרות.." אמרנו לו "טוב ביי" התחלנו לרדת למטה שחבר שלי פחד..אמרתי לו ..עדיף שנבדוק שאנחנו לא טועים..אולי זה באמת הממטרות..חשוב לציין שעזבנו את המקום של הרוחות בהתחלה ..אמרתי לו שאולי זה מהממטרות אבל שללנו את האפשרות הזאת מפני שממש ראינו צורה של גלימה..גם בבית ניסנו למצוא פתרונות אמרתי לו "אין אין,אנחנו מנסים למצוא פתרון הגיוני..אבל פשוט אין.." היינו בקטע של הירידה לבדיקה..האם זה הממטרות? התקרבנו לאט לאט..עצרנו לפעמיים וראינו שוב ושוב..את מה שראינו מלמעלה...בעודנו יורדים ועצורים כל כמה זמן..הבחנו..הכן..זה היה הממטרות..ונזכרנו גם שבאותו אזור בהתחלה ראינו ליד גן ..ששם כנראה היו גם ממטרות...ובפעם השניה זה היה ליד מגרש כדורגל...! זה נראה כל כך אמיתי...עד שאם אנחנו עוצרים מישהו שלא מאמין ברוחות ברחוב ואומרים לו לראות את זה..הוא ישר יכנס לפאניקה והיסטריה..בעזרת השם אני יקנה מצלמה ויצלם הכל בוידאו..שתראו עד כמה זה נראה אמיתי..!
בסוף התברר..זה היו הממטרות..אמרתי לחבר שלי.."זה שליח מהקדוש ברוך הוא"(חבר שלי ניסה להגיד אותו דבר קצת אחרת וזה מה שאמרתי לו כתיקון) על הילד עם האופניים שפתר את התעלומה..שזו היתה התאוריה שלי באותו רגע של בהלה שניסיתי למצוא פתרון הגיוני.
אתם בטח אומרים עכשיו "זה היו ממטרות והם חשבו שזה רוחות? נו באמת.." אך אני אומר לכם שהיה בהתחלה כמו גלימה..ישר שללנו את תאורית הממטרות..כי איך היתכן שזה יצור צורה של גלימה?..
אני אומר לכם שאם אני מצלם את זה אתם תיהיו המומים...פשוט לא תאמינו שזה לא אמיתי..שזה לא באמת רוחות..!
זהו..זה הסיפור..שלא נדבר על הסיפורים המפחידים שסיפרתי לו באותו יום וגם לא סיפרתי לו את הכל רק לדוד שלי שישן אצלי איזה לילה ולא חזרנו גם לישון כל הלילה..וישנו רק למחרת ב-11 בבוקר מרוב הפחד..
משה_77.
