(המילה "כיבוש" היא במרכאות מכיוון שאיני מאמין בה,אלא בעובדה שזו אדמה יהודית ששוחררה,אז אל תעירו לי כי אני מנסה להתייחס אל התופעה בצורה שהשמאלנים יבינו)
לא חשבתי על זה קודם,אבל פתאום זה הכה בי...
כולנו עדים לטוקבקים באינטרנט,לשלטי חוצות של ארגוני שמאל,להתבטאויות של אנשים בתקשורת וכדומה בנוגע ל"סוף הכיבוש הישראלי".
זה נורמאלי עד פה,שמאלנים מאמינים שהערבים צריכים לחיות בלי שנהיה אחראים עליהם וכדומה.
אבל רגע,שנייה אחת,זה לא קצת מוזר?
אולמרט מנסה להגיע לפשרה עם ה"פלסטינים",מנסה להגיע לשלום,אבל במקום לעודד אותו ממשיכים להגיד "הקץ לכיבוש".
זה די מוזר,במקום לעודד את תהליך השלום הדו צדדי השמאלנים מעודדים תהליך נסיגה חד צדדי.
וזה אפילו יותר מוזר,כשחושבים על הנזק שיכול להגרם אם נפסיק את ה"כיבוש" עכשיו.
כל שמאלני,גם הקיצוני ביותר,יודע שבזכות ה"כיבוש" הזה נמנעים מלא פיגועים,ולכל אחד מהם יש סיבה משלו ללמה כדאי לנו להסיר את המחסומים בכל זאת,למרות הסיכון.
אז בעצם,למה עכשיו? למה שנפסיק את ה"כיבוש" לפני שנגיע להסדר?
זה כמו לרצות לרוץ לפני שלומדים ללכת,זה מיועד לכשלון.
אם תקום ח"ו מדינה "פלסטינאית" צריך לחכות קצת זמן עד שהיא תתייצב ותוכל למנוע פיגועים בעצמה (וזה באופטימיות שהם באמת ינסו לדכא את הפיגועים)
אפילו ראש ממשלת הרשות,סלאם פיאד,הודה שאין בכוחו ושל כוחות הביטחון המסכל לעצור את הפיגועים.
כרגע,מחסומי צה"ל עוזרים לשני הצדדים.
לפי איך שהמוח השמאלני עובד,אם תהיה להם מדינה=הם לא יילחמו בנו=אין צורך לדכא אותם.
לפיכך,השלום הוא זה שאמור להביא את סוף ה"כיבוש" ולא להיפך,אז שוב נשאלת השאלה-למה השמאל מתלונן על לסיים את הכיבוש ולא קורא לשלום?
יש רק פתרון אחד,וזו תובנה די מזעזעת במקצת-השמאל יודע שלא ניתן להגיע לשלום עם ה"פלסטינאים",שאי אפשר להגיע איתם להסדר.
אמר את זה ברק השבוע ואמרו את זה אנשי ימין בעבר,ולדעתי עכשיו מסתבר שגם השמאלנים יודעים ומסתירים את זה.
למה בכל זאת הם קוראים להפסיק את ה"כיבוש" אם הם יודעים שלא נגיע לשלום?
זו שאלה שלא מצאתי לה הסבר.
