הנה הסיפור האמיתי על מה שקרה בעכו. הבאתי את זה מפורום "אקטואליה" בתפוז.
בתור תלמיד בישיבת ההסדר בעכו, אני מרגיש שאני חייב לחשוף את מה שבאמת קרה שם.
ברשותכם, אני אקדים הקדמה קצרה.
סיר אייזיק וולפסון היה פילנטרופ ידוע, וככזה, הוא תרם לפיתוחה של העיר עכו, ואף הקים שכונה במרכז העיר שנקראה על שמו, ובמרכזה בית כנסת. השכונה התקיימה כיהודית לחלוטין, עד שלאט לאט החלו הערבים משתלטים על השכונה. ישיבת ההסדר כמה רגע לפני שהפכו את בית הכנסת למסגד. כמובן שבחרנו בבית הכנסת כמקום משכנה של הישיבה, וברחבי השכונה שכרו בתים שישמשו למגורי התלמידים. כיום השכונה מונה כ95 אחוז ערבים, ו5 אחוז תלמידי ישיבה. אנחנו אף פעם לא מתגרים בערבים. ההפך. אני אישית נהגתי להתנדב במועדונית של משרד הרווחה, ששם יש גם ערבים, כמובן (הפרובלמטים ביותר, אגב). תמיד טפטפו לנו להתנהג במדיניות הבלגה. התרגלתי לקללות וליריקות. אפילו כבר פחות נרעשתי בכל פעם ששמעתי על שליפת סכין, סטירה סתם כך, או על גניבה. אבל הפעם אסור היה לנו לשתוק.
במשך כל חודש הרמדאן, הערבים השמיעו מואזין. העירייה לא הרשתה, אבל להם לא אכפת. הם תלו שלטים, והתנכלו אלינו יותר מתמיד. אבל לא נשברנו. מספיק לראות חיוך על הפנים של אישה יהודיה זקנה, שלא היה לה כסף לעזוב את השכונה בזמן, בשביל לתת לנו כוח להמשיך ולחיות שם.
הגיע שמחת תורה. פעם אחת בשנה, פעם אחת בשנה שאנחנו רוצים לרקוד עם התורה. פעם אחת. לשמח את התושבים, להאיר את העיר. אנחנו רק שרנו ורקדנו, אבל הם? כולירות.
הכל התחיל עוד בערב החג, ערב שבת. אנחנו יוצאנו להקפות, הזקנות זרקו עלינו סוכריות, אבל הערבים? זרקו עלינו נפצים ואבנים! לא אכפת היה להם שיש בקהל נשים, ילדים ורבנים. חטפנו אבנים, והמשכנו לרקוד. לא ישברו אותנו. קראנו למשטרה (בשבת!). ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן הלך לדבר בינתיים עם קבוצת הנערים שזרקו את הנפצים, והם דחפו אותו! תלמיד ניגש אליהם, ודחף אותם כתגובה, ואז המשטרה הגיעה (כמובן שהם לא עצרו אף ערבי), ואמרה לנו להמשיך הלאה. המשכנו ללכת ולרקוד. עד כאן אירועי הערב.
למחרת, בשעת אחה"צ, תכננו ללכת לבית כנסת הפסיפס, שנמצא כמה רחובות מהישיבה, ולשמח גם אותם. בדרך אפילו ראינו ג'יפ, ובתוכו טלי מורנו-אפריאט מערוץ 10, שסימנה לנו עם האגודלים שאנחנו עושים עבודה טובה (היו עוד רכבים שצפרו לנו כשראו שאנחנו רוקדים, וצעקו דרך החלון "כל הכבוד!" "טוב שאתם פה!" "תמשיכו ככה" וכד'). בכל מקרה, בדרך לבית כנסת הפסיפס, זרקו אבן על אחד הרבנים שלנו, והוא אמר את זה לשוטר שהיה בסביבה, אבל הלה התעלם. בדרך חזרה מבית הכנסת, בעודנו רוקדים, שרים ושמחים, הרב יוסי אמר לאחד החיילים שלנו, שבא לביקור (תזכורת: ישיבת הסדר= שנה וחצי ישיבה, שנה וחצי צבא, שנתיים ישיבה), שילך מקדימה, ולאחד אחר שילך מאחורה, כמאסף. הם הלכו עם הנשקים, כלקח מאתמול. הקדמי נעמד ליד חבורה פורבלמטית שתמיד עושה לנו צרות, וחיכה שהשיירה תעבור. איך שהשיירה עברה, מטר אבנים כמו שבחיים לא ראיתי. אבן אחת אפילו פגעה בעגלה של תינוק של אחד התלמידים. הנשים רצו קדימה, עם עוד שני תלמידים שחייגו למשטרה שתבוא מהר. בינתיים עוד חטפנו אבנים בראש, ושרנו "עם ישראל חי". הבנו שאסור לנו להבליג יותר. החזרנו אבנים. אבן אחת פגעה באחד מהם, ולא יודע למה, אבל כנראה שזה היה מישהו מיוחד, כי הם התעצבנו מאוד, לקחו פיגום של בניין (מוט ברזל כזה ארוך) והעיפו אותו על הראש של אחד התלמידים, שנפצע קל, וכל החולצה שלו התמלאה בדם. ראש הישיבה ניגש למנהיגי ההסלמה (בינתיים הגיעו ערבים מכל האזור), ואמר לו שירגיע. הערבי דחף את הרב לרצפה, העיף לו את המשקפיים, והתחיל להרביץ לו. אוטומטית כמה תלמידים התנפלו על הערבי שדחף ועל חבריו, וגם הם קיבלו מכות (וגם נתנו). הרב השתחל החוצה איכשהו, וצעק "כולם עליהם!!". סוף סוף הוא הבין מה שהבנו מזמן. הם לא מעוניינים בשלום, ולא מעוניינים בדו קיום, ואפילו לא אכפת להם מרבנים. רצנו עליהם, וכבר הרחתי את הרצח באוויר. והמשטרה עדיין לא הגיעה! תלמידים חטפו כיסאות בראש, אבנים, מה לא. החייל שלנו לא ידע מה לעשות. הוא היה עם מחסנית בהכנס, אבל לא ידע מה הוא יכול לעשות. ניגשו אליו קבוצת ערבים, אחד מהם תפס לו את הקנה וצעק "תירה בי! תירה בי אם יש לך אומץ יא מניאק!" נראה לי שהוא רצה שיפלט כדור, כדי שיאשימו אותנו שהרגנו בהם. החייל הרים את הנשק לשמים, ירה יריה, וצעק "תלך!!". זה לא עזר, והערבים רצו לחטוף לו את האמ16 שלו! הוא ירה עוד שתי יריות באוויר על מנת שיתרחקו, ואז בדיוק המשטרה הגיעה, ואמרה לנו לרוץ לישיבה. מזל שהוא ירה, כמו שאמרתי, כבר הרחתי את הרצח באוויר. לדעתי, אם הוא לא היה יורה, הייתה כותרת בעיתון "רב ותלמידים נהרגו בקטטה עם ערבים". וכבר נשלפו סכינים. זה היה 30 מטר מהישיבה. בשכונה. אפילו יש דירה של תלמידים באותו הבלוק. נכנסנו לישיבה, נעלנו את הדלתות. הייתה שיחה קצרה, התפללנו ערבית, הייתה שיחת תדרוך (שמענו את הערבים צועקים בחוץ) עם הרבנים והמשטרה שהגיעה, ועוד יהודי תושב השכונה שכמעט בכה לנו, ואמר לנו שסופסוף הרגשנו באמת את הגיהנום שהם חווים כבר עשרות שנים, ואמר לנו להיזהר, כי יש להם מצבורי נשק ועכשיו הם גם יתחילו להשתמש בו. השוטרים אישרו את זה. חיכינו שעתיים בערך, וכשהצצנו החוצה ראינו שהרב הראשי של עכו והמחוז הספיק להגיע, כמו גם ראש העיר, ואנשי קהילה. וזה לא הכל- כ500 ערבים (כנראה הם קראו לחברים שלהם מהעיר העתיקה) זועמים בחוץ, מקיפים את הישיבה. פלאשים של מצלמות גם היו. כשהיס"מ הגיע, אמרו לנו להסתדר לפי דירות, והם יפנו אותנו. אני הייתי בדירה בבבלוק הבעייתי, איפה שהכל קרה, אז אותנו פינו אחרונים. כמובן שצילמו אותנו ללא הרף. נכנסנו לדירה, 20 שניות, ויצאנו לרכב (באנו במיוחד לשמחת תורה. בסוכות לא לומדים בישיבות).
זה מה שהיה, אחד לאחד.
נושא: ערבים חלאות- תגרה המונית בין יהודים לערבים בעכו (נקרא 7170 פעמים)