מעשי טרור ורצח של מתפללים ערבים ביהודים במערת המכפלה
נוח למבקרים להיתלות בטענת 'מתפללים מוסלמים חפים מפשע'. בדמיונם הם רואים קתדרלה גוטית הדורת מימדים אפופת שקט ורוגע, בתוכה מאוושים קלות בצעדים מדודים וממלמלים בלחישה מתמשכת שירי תפילה שקטים עדת נזירים נינוחה, אפופי ניחוח קטורת מסתלסלת ופניהם מפיקים נהרה ושלווה עילאית של רוך וחסד. מה לעשות 'החלומות שוא ידברון'.
הכי לחינם נערכים כוחות הבטחון בכוחות מתוגברים באלפיהם מידי יום שישי של חודש הרמאדאן בעת צאת ה'מתפללים המוסלמים' מתוך מסגדיהם? ערימות האבנים שנערמו ברחבת הכותל אחרי שנזרקו לעבר היהודים, לא מהר הבית נזרקו בידי 'מתפללים מוסלמים חפים מפשע'? ולמה הרגו כוחות הבטחון 81 (!) 'מתפללים מוסלמים חפים מפשע' על הר הבית? אין ברירה חייבים לצאת מהאופוריה. הזיות 'המזרח התיכון החדש' מביאים אל ביתנו אך מוות ושכול. מילא, בעלי החלומות מתפרנסים מזה יפה, אך מדוע, שאנו הסובלים, ניגרר אחריהם?
להלן קטעים מדו"ח נשיא בימ"ש עליון מאיר שמגר (דו"ח שמגר, ע' 135 ואילך):
"הערבים ראו עצמם, אחרי מלחמת ששת הימים, מנושלים מאחיזתם הבלעדית בכל המערה כולה, אשר אליה היתה אסורה עד אז לחלוטין כניסתם של מי שאינם מוסלמים, בין כמתפללים בין כמבקרים. יהודים הורשו לעלות רק עד למדרגה השביעית החיצונית של המדרגות הדרום-מזרחיות. המוסלמים חששו מפני כל כרסום נוסף במה שנראה בעיניהם כמובן מאליו על-פי ההלכה המוסלמית. ביטא זאת בגלוי העד רפעת פהמי אל קרקי שאמר (בעמ' 4421): 'לפי האמונה שלנו לפי הדת שלנו החארם הוא רק של המוסלמים ולא של היהודים'. "על כל אלה יש להוסיף פיגועים במתחם המערה ובסביבתה הקרובה, שבוצעו על ידי ערבים במסגרת הסכסוך הערבי-יהודי ה'כללי', והעלו אף הם את המתיחות במערה פנימה.
"ארועים אלה, בין 9.10.68 ל-49.1.61, כללו פיגועי טרור, דקירות, תקיפות וזריקת 41 בקבוקי תבערה, חלקם לעבר שער המערה ולעמדות צה"ל במתחם. כתוצאה מהם נהרגו במשך השנים שבעה אזרחים יהודים וחייל אחד, ונפצעו 67 אזרחים יהודים וחייל אחד. בין הארועים החמורים נזכיר מקרה של:
זריקת רימון-יד אל תוך ההמון שהיה על מדרגות השער המזרחי של המערה, פיגוע שגרם לפציעת 45 יהודים.
התפוצצות מטען חומר נפץ סמוך לבית השימוש שליד המערה, כתוצאה מכך נפצעו שני יהודים וארבעה ערבים.
הותקפו יהודים בדרכם חזרה ממערת המכפלה. ששה מהם נהרגו ועשרים נפצעו.
נדקר חייל בשער המערה.
התפוצץ מטען חבלה בידיו של ערבי סמוך למערה.
נורו יריות על 'עמדת הגנרטור' שבמתחם המערה, חייל אחד נהרג וחייל אחר נפצע.
נדקר למוות תלמיד ישיבת ההסדר בדרכו ב'ציר המתפללים' לעבר המערה.
נדקר יהודי בדרכו למערה.
הותקף יהודי בגרזן בדרכו למערה.
בערב יום הכפורים תשל"ו פרצו עשרות צעירים ערבים למערת המכפלה, קרעו לגזרים שמונה ספרי תורה, חיללו תשמישי קדושה יהודיים, וגרמו נזקים לריהוט".
במהלך תפילות של יום השישי במערת המכפלה, נשא השייך תייסיר תמימי, דרשות שהוקלטו על ידי המינהל האזרחי. בין היתר אמר: 'ואלו אשר הניפו את דגל וסיסמת המאבק המזויין ואשר הרגו, נרשמים להם הדברים באותיות של זהב וכמעשים נשגבים במערכה שבין המאמינים והכופרים... במערכה מתמשכת זו שתמשך עד ליום הדין... והכופרים בעולם יוסיפו לחיות בסכסוך מתמשך מול המאמינים אשר יהרגו בהם בכופרים...'.
בעקבות דברים אלו הוגשה תלונה במשטרה על-ידי קצין המינהל האזרחי בחברון נגד השייח' תייסיר [87]".
"המערה שימשה בבואה למתיחות ששררה בעיר, בעיקר בתקופת האינטיפאדה. אם בשל עצם התיישבות
היהודים בעיר, אם בשל התנכלויות של יהודים (כגון הפיכת דוכנים), ואם בשל מעשי פיגוע מצד ערבים,
שהסתכמו בתקופה שבין 21.12.90 ל39.11.03- ב163- ארועים בחברון בלבד."
"בשנת 1993 בלבד היו 10 מקרי ירי, 6 מטענים, 2 זריקות רימון, 7 תקיפות, 3 דקירות, 111 בקבוקי-תבערה, סה"כ 139 מקרים.
גם מספר הנפגעים היהודים בחברון עלה מ-421 בשנת 1991 ל-461 בשנת 1993, מהם ששה הרוגים".
נושא: מוצרים לכבוד ד"ר ברוך גולדשטיין זצ"ל הי"ד (נקרא 12737 פעמים)