אינני חסיד גדול של ש"ס, אבל התיפקוּד שלהם בַּנושא ה"כספי" דווקא אינו מפריע לי. מנעמי-השלטון לא חשוּבים להם. הרב עובדיה לא טובל רגליו בג'אקוּזי כל בוקר ושותה מרטיני, וגם אריה דרעי לא חי בארמון מִזהב. להיפך. הכסף הולך בעִקרון ללימוּד תורה, וזה דבר מבורך.
כפי שאמר קודמי, "תפוח רקוב" יש בכל מפלגה וּבכל מערכת. כך שכמו בכל מערכת, גם בש"ס ישנן למשל ישיבות פיקטיביות, אנשים פחוֹת ישרים וּשאר מרעין בישין. אני בטוח שזה לא מהאינטרס האישי של ש"ס שיתגלוּ תעודות בלתי-מחמיאות שכאלוּ תחת חסוּתהּ.
הנושא היחיד שמרגיז אותי באמת אצל ש"ס הוא פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף שליט"א בנושאים ישראליים-מדיניים ופוליטיים.
או שהמפלגה לא-ציונית, או שהיא כּן-ציונית. שיחליטוּ. אם היא ציוֹנית, זה דבר אחד. אבל אם לא– אין למרן שוּם סיבה או זכוּת לפסוק וּלהחליט בנושאים שקשוּרים לארץ-ישראל הריבּונית שהוקמה בידיים "חוטאות". אפילוּ לא להשׂיא עצה. כְּלוּם.
בנוסף, ציבור הבוחרים של ש"ס ימני מאד. הם מהווים קהל אידיאלי עבוּרנוּ, וּלדעתי האישית, הם, כמוני, מסתייגים גם-כּן מהחלטותיו וּמִפסיקותיו של רבּם בנושאי ארץ-ישראל. וּלדעתי הם יתמכוּ בלב חפץ בממשלה שתַתווה את הדרך – אם זה בחינוּך, אם זה באמצעים אחרים – אל יעד של "מדינה יהוּדית כְּהִלכתהּ" (=כְּהִלכתם) בִּטווח רחוק. נכון שהם היוּ רוצים שתהייה מדינת-הלכה כבר אתמול, אבל הם מאד ריאליסטיים. את זה כּן אפשר להגיד עליהם.
אילוּ רק הציבּוּר הזה היה מאמין שיש אלטרנטיבה ריאלית, שאפשר לנצח את האליטות, שאפשר להחליף את המִמסד... כּאן אנחנוּ נִכנסים לַתמוּנה. זו המשׂימה שלנוּ – לעורר אותם ואת כל עם ישראל. כמו בייקר.
ואני כּן מאמין שאפשר ב"ה !
