כניסת הצום:
ירושלים: 04:26
תל אביב: 04:27
חיפה: 04:24
באר שבע: 04:29
צאת הצום
ירושלים: 20:23
תל אביב: 20:20
חיפה: 20:21
באר שבע: 20:18
**********************
מה קרה ביז' בתמוז?
מדוע הוא נקרא "צום הרביעי"? אילו אירועים התרחשו בו? הרב חגי גרוס על הצום שפותח את תקופת "ימי בין המצרים"
צום יז' בתמוז הוא חלק ממערכת הצומות המוזכרים כבר בתנ"ך ואשר נקבעו כזכר לחורבן בית-המקדש: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי…" [זכריה ח' יח]
הצום נקרא "הרביעי", מאחר והוא חל בחודש תמוז שהוא הרביעי למניין החודשים מניסן. צומות אלו נקבעו כל אחד על פי ארוע משמעותי אשר אירע בו ואשר תרם תרומה מכרעת לחורבן בית-המקדש ולגלות ישראל מארץ ישראל, כאשר השיא כמובן הוא ט' באב, התאריך בו חרב בית-המקדש ונשרף. צום י"ז בתמוז נקבע לזכר היום בו הובקעה חומת ירושלים לאחר מצור ממושך. ביום זה חיילי האוייב החלו לזרום לעיר, להרוג , לבזוז, לשרוף ולהחריב את ירושלים ובית-המקדש.
מתי הובקעה העיר? על פי המסופר בספר מלכים הובקעה העיר בט' בתמוז: "בתשעה לחודש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותיבקע העיר "[מלכים ב' כה' 3]. מדוע אם כן אנו צמים ביז' בתמוז? המתואר בספר מלכים מתאר את חורבן בית-המקדש הראשון על ידי הכשדים, אולם הגלות השניה וחורבן בית המקדש השני ע"י הרומאים, ארעו גם הם בתאריכים קרובים. הבקעת העיר בתקופת הבית השני הייתה ביז' בתמוז. מאחר וחז"ל לא רצו לתקן שני צומות סמוכים כל-כך האחד לשני, נבחר תאריך יז' בתמוז כתאריך בו יתקיים הצום, בין היתר בגלל דברים נוספים אשר ארעו בו.
לא רק בגלל הבקעת החומה
בתאריך זה אירעו לעם ישראל מאורעות קשים נוספים אשר תרמו לעצב הרב שאופף את יום הצום:
שבירת לוחות הברית – על-פי המסורת, בתאריך זה שבר משה את לוחות הברית אשר הוריד לבני ישראל. החשבון פשוט: בו' סיון ניתנה התורה לעם ישראל ויום למחרת, בז' סיון, עלה משה למשך 40 יום לשמים על מנת לכותבה. ביום ירידתו, יז' תמוז, ראה משה את העגל ואת העם רוקד סביבו ובכעסו השליך את הלוחות ושיברם: "ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר…" [שמות לב' 19]
בוטל קרבן התמיד - קרבן התמיד היה קורבן אשר הקריבו בני ישראל בבית המקדש פעמים ביום, בוקר וערב, כל יום מימות השנה. בתקופת בית-שני בעת המצור, היו בני ישראל משלשלים כל יום קופה עם כסף ליוונים ובתמורה היו מקבלים שני גדיים לקרבן התמיד. פעם אחת, במקום להניח שני גדיים בקופה, הניחו היוונים חזיר. באותה שעה, מספר התלמוד, הזדעזעה הארץ כולה והוחלט על ביטול קורבן התמיד [על פי הירושלמי מסכת תענית]. ביטול הקורבן סימל את סופה של עבודת הקורבנות בבית המקדש וגרם בעקיפין לחורבנו. על פי המסורת, מאורע זה אירע ביז' בתמוז.
נשרף ספר התורה - על פי התלמוד הירושלמי, ביום זה שרף אחד הנציבים הרומיים את ספר התורה היהודי כאות זלזול והתגרות. החוקרים חלוקים בדעתם לגבי זהות השורף. התלמוד הירושלמי קורא לו אפוסטומוס. יש הסוברים שזהו יוליוס סוורוס, אשר נודע באכזריותו ובזלזולו בערכי הקודש היהודיים. משערים כי הדבר אירע כ- 20 שנה לפני חורבן הבית. מאורע זה השפיע קשות על היהודים באותה תקופה.
הועמד צלם [פסל] בהיכל בית המקדש - על פי המסורת, בתאריך זה הועמד צלם בבית המקדש. לא ברור מי העמיד את הצלם - יש הסוברים שמדובר על תקופת החשמונאים, אחרים סוברים שמדובר על תקופת אדריאנוס קיסר אשר צווה להעמיד את צלמו של יופטר, ויש הסוברים על-פי הגמ' במסכת יבמות, כי מנשה מלך ישראל הוא זה שהעמיד את הצלם בהיכל. בכל מקרה, מדובר על מעשה מזעזע, אשר רמס את הקדושה אשר שרתה בבית המקדש וסימל את החורבן.
