חדשות ודיונים > ספריית הימין האמיתי
הגלות והגוים.
eran:
בעקבות הגלות הנוראה, היהודי באירופה הנוצריה, נהפך למטרה עבור אספסוף של בורים צמאי דם, כפרים ועירוניים כאחד.ימי הביינים ראו את ההמונים צמאי הדם הקוראים למסע צלב "לשחרור" ארץ הקודש. בכל מקום שרמסו את רגליהם, הם נחתו על ראשו של היהודים והשאירוהו רצוץ מדמם. בעיירות שפיירא וורמיזא, יהודים עמדו בפני ברירת התנצרות כפויה, או מוות ואונס. מעל ל-1500 נרצחו מתוך דבקותם באמונתם. בקולוניה ועמק הריינוס, מעל ל- 12,000 יהודים נספו בידיהם של חיילי יש"ו.
שינויי זמן ומקום חסרי משמעות עבור היהודי. עם ראשית המאה הבאה, מוות ועינוים היו נחלתם של יהודי בוהמיה, ובעיירת יורק שבאנגליה, נטבחה הקהילה היהודית בשלמותה.
בפריס, הועלה התלמוד על מוקד, ומרטין לותר המתחסד (זה שהקים את הכנסיה הבבטיסטית) קרא ליישום גורל דומה לאומה שייצרה ולמדה אותו.
ימי הביינים העניקו ליהודים "הטבות" נוצריות דוגמת מסע הצלב של הרועים, שטבחו בכל יהודי שבין אזן עד טולוס.
וקדושי חינין. מתוך שהואשמו בהרעלת הבארות, הושלכו 166 יהודים חיים אל תוך הלהבות.
"ומחסלי היהודים" הבאוורים של ארמלדר, שטבחו באלפי יהודים עם קילשונים וגרזנים באזור הריינלנד.
ושואת המגפה השחורה. ההמונים המטונפים ומחוסרי ההיגיינה יחד עם האצולה כאחד, הוכחדו מהמחלה בימי הביינים. והגורם לכך היה - איך לא - היהודי. עשרות אלפים בהערכות המינימלסטיות ביותר, וכנראה הרבה מעבר ל - 200,000 יהודים נתלו, נשרפו, נטבעו, והוכו למוות בידי הגויים של הגלות, כחיסון נגד המגפה השחורה.
"ועלילות הדם" של יהודי נורוויץ שבאנגליה, הואשמו ברציחת ילד נוצרי ושתיית דמו. הם מתו מוות נוראי. וספרד צעדה בעיקבותיה עם פרשת עלילת הדם הידועה לשימצה, "הילד הקדוש של לה-גווארדיה".
האשמה נוספת של "חילול הקורבן", כשהיהודים הואשמו בהכאת ודקירת הפת שהיוותה חלק מהפולחן הנוצרי "היוקריסט". מעל ל-100,000 יהודים נרצחו כתוצאה מאותו טירוף, עם התפשטות האשמה בכל פרנקוניה ובווריה ועד לאוסטריה.
ולא לשכוח את הגירושים של ספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה. קהילות יהודיות שלמות נעקרו וגורשו. התועבות לוו ברצח, אונס והשפלה.
וכן גם גזירות ת"ח ת"ט שזה בעצם כינוי לפרעות אכזריים ורצח המוני של יהודים בשנים 1648-1649 במהלך התקוממות הקוזאקים והחקלאים הפיאודלים של דרום אוקראינה כנגד הממלכה המשעבדת, פולין, בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי, או כפי שכונה בפי היהודים: "חמיל הרשע". הפרעות כללו התעללות ביהודים חיים ובגופות המתים, הרג תינוקות, אונס נשים ונערות, עינוי ורצח הורים למול עיני ילדיהם וילדים למול עיני הוריהם, מכירה של יהודים רבים לעבדות ועוד. בספר "יוון מצולה" מאת נתן נטע בן משה הנובר, המתעד את המאורעות, מסופר על זוועות סאדיסטיות קשות, ובלשון המחבר: "קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן, ותלו הילדים בדדי אימותם וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם, וכל ד' מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק. והרבה לקחו הקדרים בשביה, ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים, והבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות וקצת לנשים ולפילגשים" ("יְוֵן מצולה", פרק ד').
בפרעות נרצחו, על-פי ההערכות, מעל 100,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה. הפרעות נחשבות כאסון שגבה את מספר הקורבנות היהודים הגדול ביותר מאז מרד בר כוכבא, וכאירוע מעצב בתולדות עם ישראל בכלל ובתולדות האנטישמיות בפרט
ופוגרומים הארורים - פוגרום (מרוסית погром, שפירושו השמדה, הרס) היה בעצם התנכלות רחבת היקף ביהודים, על-ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות, על רקע אנטישמי. התנכלות זו פגעה בחייהם וברכושם של היהודים. המלה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום רוסיה בשנים 1881-1884.
ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".
פרעות "הפ-הפ" גרמניה 1819 ,הסופות בנגב רוסיה 1881-1882 פרעות קישינב רוסיה 1903 ,פרעות הטירונים רוסיה 1904-1905 , פרעות "המאות השחורות" רוסיה 1905 ,פרעות פטליורה אוקראינה 1919, ליל הבדולח גרמניה הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, ועוד פוגרומים רבים.
נדבר רק על פרעות קישינב שהתרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב, אז עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 וכיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991.
השלטונות הרוסיים שביקשו לדכא את ניצני המהפכה הפיצו בקרב המוני העם תעמולה אנטישמית. הם טענו כי התנועה המהפכנית זרה לרוחו של העם הרוסי ואין היא אלא מעשה של יהודי רוסיה המבקשים להשתלט על בני העם הרוסי. ההסתה שנוהלה על ידי הממשלה הרוסית הצליחה מעל המשוער ובאפריל 1903 פרצו פרעות בעיר קישינב. 45 יהודים נהרגו בפרעות אלה וכ-600 יהודים נפצעו.
וכמובן - השואה, שאין מה לדבר, כל מילה מיותרת תגמד את האסון.
אבל כן אזכיר מעט מיחסם של אומות העולום כלפי יהודים. סיפורה המפורסם של אוניית סנט לואיס. סנט לואיס היא ספינת קיטור שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", כשעל סיפונה 936 פליטים.
הספינה הפליגה לקובה בתקווה למצוא שם מקלט לפליטים, אך שלטונות קובה הודיעו על ביטול אשרות הכניסה שניתנו ליהודים. הספינה המשיכה לכיוון ארצות הברית, אך גם זו סירבה לקלוט את היהודים, חרף אישורי הכניסה שקיבלו 734 מנוסעיה. בצר להם היו חייבים יהודי האונייה לחזור לאירופה ששם רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים.
ונסיונן העלוב והכושל של 33 מדינות העולם שהתכנסו בצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על-ידי גרמניה הנאצית, הידועה כועידת אוויאן.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם. המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודיים. כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
וכעת נודע בשער בת רבים גם את ידעתם המוחלטת של ממשלת וצבא ארה"ב על קיומן של מחנות ההשמדה כבר בשנת 1941, והם לא נקפו אצבע. הם בקלות יכלו להפציץ את המערכות של מסילות הברזל שהובילו מיליוני יהודים להשמדה במחנות.
המאמר הזה הוא בחלקו ציטוטים מאת הרב כהנא הי"ד מסיפרו "מהפכה או משאל עם" עמ' 25-26, בתוספת נופך מרובה מאוד שלי אני.
באהבת ישראל ערן.
liorso:
תודה רבה לך ערן אחרי קריאה של המאמר קשה שלא להכנס לדיכאון של ממש. אבל אסור לנו לשכוח "תן חיוך הכל לטובה"!!!
כהנא צדק!:
--- ציטוט של: liorso על דצמבר 21, 2006, 16:58:03 ---תודה רבה לך ערן אחרי קריאה של המאמר קשה שלא להכנס לדיכאון של ממש. אבל אסור לנו לשכוח "תן חיוך הכל לטובה"!!!
--- סוף ציטוט ---
צודק,
אפשר להוסיף:
"מצווה גדולה להיות בשמחה"
(רבי נחמן זצ"ל)
zelhar:
אני חשבתי מה היו המניעים של בנות הברית לא לחבל במכונת ההשמדה הנאצית. לדעתי הם פעלו בעיקר משיקולי תועלת. היו לכך שתי סיבות:
א. הנאצים בזבזו משאבים במאמץ לרצוח יהודים, פחות משאבים שיוקצו למלחמה בבנות הברית.
ב. הנאצים 'פתרו' להם חלק גדול מבעית הפליטים היהודיים. הבריטים חפצו בברית עם הערבים הנאצים ולכן לא רצו פליטים מתדפקים על שערי הארץ. מצד שני אף אחת מהמדינות הללו לא רצתה לקלוט את הפליטים היהודים העניים בתחומה, כדי שלא יצרו בעיות פנים כמו תפיסת מקומות עבודה במקום חיילים משוחררים.
DJ Luminus:
--- ציטוט של: eran על דצמבר 21, 2006, 16:53:51 ---בעקבות הגלות הנוראה, היהודי באירופה הנוצריה, נהפך למטרה עבור אספסוף של בורים צמאי דם, כפרים ועירוניים כאחד.ימי הביינים ראו את ההמונים צמאי הדם הקוראים למסע צלב "לשחרור" ארץ הקודש. בכל מקום שרמסו את רגליהם, הם נחתו על ראשו של היהודים והשאירוהו רצוץ מדמם. בעיירות שפיירא וורמיזא, יהודים עמדו בפני ברירת התנצרות כפויה, או מוות ואונס. מעל ל-1500 נרצחו מתוך דבקותם באמונתם. בקולוניה ועמק הריינוס, מעל ל- 12,000 יהודים נספו בידיהם של חיילי יש"ו.
שינויי זמן ומקום חסרי משמעות עבור היהודי. עם ראשית המאה הבאה, מוות ועינוים היו נחלתם של יהודי בוהמיה, ובעיירת יורק שבאנגליה, נטבחה הקהילה היהודית בשלמותה.
בפריס, הועלה התלמוד על מוקד, ומרטין לותר המתחסד (זה שהקים את הכנסיה הבבטיסטית) קרא ליישום גורל דומה לאומה שייצרה ולמדה אותו.
ימי הביינים העניקו ליהודים "הטבות" נוצריות דוגמת מסע הצלב של הרועים, שטבחו בכל יהודי שבין אזן עד טולוס.
וקדושי חינין. מתוך שהואשמו בהרעלת הבארות, הושלכו 166 יהודים חיים אל תוך הלהבות.
"ומחסלי היהודים" הבאוורים של ארמלדר, שטבחו באלפי יהודים עם קילשונים וגרזנים באזור הריינלנד.
ושואת המגפה השחורה. ההמונים המטונפים ומחוסרי ההיגיינה יחד עם האצולה כאחד, הוכחדו מהמחלה בימי הביינים. והגורם לכך היה - איך לא - היהודי. עשרות אלפים בהערכות המינימלסטיות ביותר, וכנראה הרבה מעבר ל - 200,000 יהודים נתלו, נשרפו, נטבעו, והוכו למוות בידי הגויים של הגלות, כחיסון נגד המגפה השחורה.
"ועלילות הדם" של יהודי נורוויץ שבאנגליה, הואשמו ברציחת ילד נוצרי ושתיית דמו. הם מתו מוות נוראי. וספרד צעדה בעיקבותיה עם פרשת עלילת הדם הידועה לשימצה, "הילד הקדוש של לה-גווארדיה".
האשמה נוספת של "חילול הקורבן", כשהיהודים הואשמו בהכאת ודקירת הפת שהיוותה חלק מהפולחן הנוצרי "היוקריסט". מעל ל-100,000 יהודים נרצחו כתוצאה מאותו טירוף, עם התפשטות האשמה בכל פרנקוניה ובווריה ועד לאוסטריה.
ולא לשכוח את הגירושים של ספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה. קהילות יהודיות שלמות נעקרו וגורשו. התועבות לוו ברצח, אונס והשפלה.
וכן גם גזירות ת"ח ת"ט שזה בעצם כינוי לפרעות אכזריים ורצח המוני של יהודים בשנים 1648-1649 במהלך התקוממות הקוזאקים והחקלאים הפיאודלים של דרום אוקראינה כנגד הממלכה המשעבדת, פולין, בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי, או כפי שכונה בפי היהודים: "חמיל הרשע". הפרעות כללו התעללות ביהודים חיים ובגופות המתים, הרג תינוקות, אונס נשים ונערות, עינוי ורצח הורים למול עיני ילדיהם וילדים למול עיני הוריהם, מכירה של יהודים רבים לעבדות ועוד. בספר "יוון מצולה" מאת נתן נטע בן משה הנובר, המתעד את המאורעות, מסופר על זוועות סאדיסטיות קשות, ובלשון המחבר: "קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן, ותלו הילדים בדדי אימותם וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם, וכל ד' מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק. והרבה לקחו הקדרים בשביה, ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים, והבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות וקצת לנשים ולפילגשים" ("יְוֵן מצולה", פרק ד').
בפרעות נרצחו, על-פי ההערכות, מעל 100,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה. הפרעות נחשבות כאסון שגבה את מספר הקורבנות היהודים הגדול ביותר מאז מרד בר כוכבא, וכאירוע מעצב בתולדות עם ישראל בכלל ובתולדות האנטישמיות בפרט
ופוגרומים הארורים - פוגרום (מרוסית погром, שפירושו השמדה, הרס) היה בעצם התנכלות רחבת היקף ביהודים, על-ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות, על רקע אנטישמי. התנכלות זו פגעה בחייהם וברכושם של היהודים. המלה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום רוסיה בשנים 1881-1884.
ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".
פרעות "הפ-הפ" גרמניה 1819 ,הסופות בנגב רוסיה 1881-1882 פרעות קישינב רוסיה 1903 ,פרעות הטירונים רוסיה 1904-1905 , פרעות "המאות השחורות" רוסיה 1905 ,פרעות פטליורה אוקראינה 1919, ליל הבדולח גרמניה הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, ועוד פוגרומים רבים.
נדבר רק על פרעות קישינב שהתרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב, אז עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 וכיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991.
השלטונות הרוסיים שביקשו לדכא את ניצני המהפכה הפיצו בקרב המוני העם תעמולה אנטישמית. הם טענו כי התנועה המהפכנית זרה לרוחו של העם הרוסי ואין היא אלא מעשה של יהודי רוסיה המבקשים להשתלט על בני העם הרוסי. ההסתה שנוהלה על ידי הממשלה הרוסית הצליחה מעל המשוער ובאפריל 1903 פרצו פרעות בעיר קישינב. 45 יהודים נהרגו בפרעות אלה וכ-600 יהודים נפצעו.
וכמובן - השואה, שאין מה לדבר, כל מילה מיותרת תגמד את האסון.
אבל כן אזכיר מעט מיחסם של אומות העולום כלפי יהודים. סיפורה המפורסם של אוניית סנט לואיס. סנט לואיס היא ספינת קיטור שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", כשעל סיפונה 936 פליטים.
הספינה הפליגה לקובה בתקווה למצוא שם מקלט לפליטים, אך שלטונות קובה הודיעו על ביטול אשרות הכניסה שניתנו ליהודים. הספינה המשיכה לכיוון ארצות הברית, אך גם זו סירבה לקלוט את היהודים, חרף אישורי הכניסה שקיבלו 734 מנוסעיה. בצר להם היו חייבים יהודי האונייה לחזור לאירופה ששם רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים.
ונסיונן העלוב והכושל של 33 מדינות העולם שהתכנסו בצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על-ידי גרמניה הנאצית, הידועה כועידת אוויאן.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם. המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודיים. כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
וכעת נודע בשער בת רבים גם את ידעתם המוחלטת של ממשלת וצבא ארה"ב על קיומן של מחנות ההשמדה כבר בשנת 1941, והם לא נקפו אצבע. הם בקלות יכלו להפציץ את המערכות של מסילות הברזל שהובילו מיליוני יהודים להשמדה במחנות.
המאמר הזה הוא בחלקו ציטוטים מאת הרב כהנא הי"ד מסיפרו "מהפכה או משאל עם" עמ' 25-26, בתוספת נופך מרובה מאוד שלי אני.
באהבת ישראל ערן.
--- סוף ציטוט ---
התאורים שהבאת כאן מזעזעים במיוחד. שכחת לציין את האכזריות שבה עונו יהודים במרתפי העינויים של האינקויזיציה. הבהמות האלו ריטשו וריסקו את עצמותיהם של יהודים (וגם של נוצרים ש"כפרו" בדת) בעזרת פטישים, קרעו את בשרם בעזרת צבטוט וקרסים, ריטשו את איבריהם הפנימיים ועקרו את שדיהן של נשים יהודיות בעזרת מלקחיים אדומות לוהטות ועוד הרבה דבים מזעזעים.
הסיבה היחידה לכל המעשים הללו היא הנטיה הטבעית, שלצערי קיימת כמעט אצל כל בן אדם, לאכזריות ושנאת האחר רק בגלל היותו טוב יותר, חכם יותר, מוסרי יותר ומוכשר יותר, והיהודים תמיד היו טובים יותר, חכמים יותר ומוכשרים יותר. הגויים לא יכלו לסבול את היהודים בגלל זה.
באף אחד מכתבי הקודש הנוצריים לא כתוב כי יש להשמיד, לרצוח ולענות את היהודים, אך בכתבי "הקודש" האסלאמיים כל זה מצויין במפורש.
אני בעצמי נוצרי, ומעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה אנטישמי (חס וחלילה, שהקב"ה יהרוג אותי אם אהיה), ובדיוק כפי שאני שונא ערבים ומוסלמים בכלל, אני שונא גם נוצרים אנטישמים. שנאת יהודים היא שנאת חינם לשמה. היהודים תרמו רבות לציויליזציה האנושית ותרומתם מורגשת כמעט בכל התחומים, אם זה ביום-יום, אם זה בספרות ובאמנות ואם זה בתחומי המדע והטכנולוגיה. וזאת התודה שהגויים עדיין מכירים ליהודים, שנאה ורצח? אני מקווה בכל לבי שהקב"ה יעשה צדק ויחסל את כל הנוצרים האנטישמיים וישאיר רק את הצדיקים מביניהם.
את תוצאות רדיפת היהודים לאורך ההיסטוריה ניתן לראות גם היום במדינת ישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם. היהודים התרגלו לחיות בפחד ולהתנצל על כל צעד שהם עושים. גם היום כשיש ליהודים מדינה משלהם הם ממשיכים להתרפס בפני הגויים. תראו איזה בוגדים מנהיגים אותה. הרב מאיר כהנא זצ"ל ותנועתו החזירו ליהודים את מה שהגויים האנטישמים ימח שמם וזכרם והממסד הבולשביקי לקחו מהם - את הגאווה הלאומית, הגאווה להיות יהודי, להיות חלק מהעם הנבחר. גאווה זו חשובה לא רק לעם ישראל, אלא לכל עם, כי ללא גאווה ואהבת הלאום והמולדת העם לא יוכל לשרוד.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
עבור לתצוגת גירסה מלאה