סַבְלָנוּת?
שְׁמַע, נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה מְחַשֵּׁב לִזְכוּתִי יוֹתֵר מִדַּי קְרֶדִיט.
הַנִּקּוּד אֵצְלִי הוּא עֵסֶק כְּפִיָּתִי...
הָא, וּמְאֹד יָפָה הַתְּמוּנָה לְמַעְלָה..! אַחְחְחְחְח! סוֹף-סוֹף הִיא חָזְרָה לִמְחוֹזוֹתֵינוּ. אֵיזֶה כֵּיף!
אֵיךְ רוֹאִים שֶׁאֵתָּה פֹּה. . .
אַ-גוּטֶה שַׁעְבֶּס לְכֻלָּם! (הִנֵּה. נִסִּיתִי. וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹדֵעַ אֵיך מְנַקְּדִים מִלִּים בְּיִידִישׁ..!!
)
