ארצנו ישראל שררה תמיד תחת לחץ ומלחמות, אבל אין מלחמה זאת דווקא על אדמה ודעות, כסף או יחס לשכנינו:
השוו שנייה בין התרבויות כאן בארץ, יהודית ובדווית (ערביי הארץ ו"פלטין" הם בדוים ברובם, תרבותם נשארה בהם),
בזמן שאנו בתרבותנו המערבית והאינטלקטואלית מנסים להביא וללמד שלום מכל מובן (שירים, חינוך, הסכמים וכו'),
הם רודפי חרב, שרים שירי מלחמה ושנאה, ואינם ששים להצעות שלום. אנו נתקלים בתופעות שנמצאות מאז הגעת חוקי המדבר,
גניבה, נקמת דם, וסחיטה. כל מאבק ישראל-"פלסטין" אינו מאבק של כיבוש כביכול, אלא מאבק שלצערנו לא ייגמר,
מאבק תרבותי, בין תרבות שרודפת שלום ובין תרבות שרודפת חרב, בין תרבות שמזכה שוויון ותרבות שרואה את עצמה כעליונה.
מקוה שנהנתם.