יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי

שלום לכולם רציתי לשתף אתכם במשהו

(1/2) > >>

בנישראל:
לפני 4-5 שנים הייתי בהרצאות , ישיבות והתחלתי ללמוד. במשך לימודי שמתי לב שיש דברים שונים ומשונים למה שכתוב בתורה שבכתב ובכלל ובתנ"ך למה שמספרים בהרצאות בישיבות שלקוחות מהתורה שבעל פה, מאותו רגע החלטתי לפתוח את ספר התנ"ך ולהתחיל לקרוא לאט
את הספר הראשון , בראשית, ולהתקדם הלאה לשאר הספרים. בזמן קריאת התורה הופתעתי לגלות שיש סתירות ותוספות בתורה שבעל פה (מה שלמדתי בישיבות ובהרצאות) לתורה שבכתב, לא הכל  סותר כמובן אבל ישנו חלק נכבד שסותר ומוסף לתורה שבכתב.
מאותו רגע אמרתי לעצמי שיש פה דבר לא הגיוני:
במעמד הר סיני קיבל משה תורה אחת כתובה – תמימה ,
תורה כתובה זו נמסרה מדור לדור עד לימינו אנו. לעומת עכשיו אני רואה שיש תורה שבעל פה
שיש בתוכה סתירות לתורה שבכתב. זה לא יתכן שהקדוש ברוך הוא יתן 2 תורות אחת סותרת את השניה בחלקה.
וגם אני רואה שכל הנביאים שבאו אחרי משה רבנו ע"ה לא ראו ולא סתרו את תורת משה.
וגם אחרון הנביאים כתב: מלאכי ע"ה, אמר: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל
חקים ומשפטים" (מלאכי ג', כ"ב).
 
"וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד–לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר-מִמֶּנּוּ, יָמִין וּשְׂמֹאול" (יהושוע, פרק כג', פסוק ו')
 
התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי כוללים כמות עצומה של אגדות, פרושי מקרא, דרשות,דברי מוסר ומליצה, חומר היסטורי, חוכמת הטבע והבריאה וכן תוספות למצוות שנכתבו בתורה, דבר הנוגד הוראה מפורשת בתורה "לא תוספו על-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את-מצות ה' אלוהיכם אשר אנכי מצוה אתכם" (דברים ד', ב').
 
אין המשנה והתלמוד תורה משמים, אלא דברי רבנים ויש לבדוק את דבריהם כל דבר בפני עצמו, אם הוא מסכים עם התורה או סותר אותה וזה כולל מצוות ופסיקות מן המשנה, התלמוד ומקורות אחרים.
לכן ישנם בתורה שבעל פה סתירות ותוספות לתורה שבכתב שזה אסור בהחלט!!!!!!!!
החלק שסותר ומוסף לתורה שבכתב צריך להשמיט ולמחוק והחלק שחופף לתורה שבכתב זה בסדר.

כל עוד התורה שבעל פה לא סותרת את התורה שבכתב זה בסדר. אך למעשה היום התורה שבעל פה שכולם מדברים עליה יש לה תוספות וסתירות לתורה שבכתב בחלקה. הרי כתוב וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד--לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר-מִמֶּנּוּ, יָמִין וּשְׂמֹאול. (יהושוע, פרק כג', פסוק ו')
 
"לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם" (דברים ד' פסוק ב')
 
אז אם נשים לב התורה שבעל הפה נוספו לה דברים שסותרים ומוספים לתורה שבכתב ולא מוזכרים כלל וכלל בתורת משה כמו:
*חג חנוכה (חג מוסף שעוד מכפיש את שם האלוהים שציווה אותנו לחוג אותו ולהדליק נרות - תפתחו את ספר ויקרא כג' ותראו את החגים שציווה אותנו לחוג אותם).
*נרות שבת - אנשים מכפישים את שמו לשווא של אלוהים בכך שהם אומרים שהוא ציוונו להדליק נרות שבת.
*תפילין (שאינו קיים דבר כזה בכלל).שהפכו את זה לדבר מוחשי שצריך לשים על הגוף וזה בכלל לא כוונה , אם תקראו את ספר דברים פרק ו' תבינו שזה צורה מטאפורית שבאה להסביר שהכוונה האמיתית היא ללמוד היטב את התורה, ולשנן אותה יום יום על מנת שתהיה שגורה בפינו, כי תכלית היא לימוד התורה ומצוותיה על מנת לקיימן. אם נלמד את התורה כי אז כל מצוות התורה יהיו בפינו ובלבנו, וכמו קשורות על ידינו ונמצאות לזיכרון בין עינינו, רק אז נגיע לתכלית הנדרשת, אשר היא לקיים את מצוות התורה ולנהוג על פיה.
אך למעשה התפילין ששמים האנשים נחשב ע"י "תורת ישראל" כ"פסל" ו/או "תמונה" . לעומת זאת על פי ההלכה היהודית , הם נחשבים לקמע .היהודים החלו להשתמש בתפילין לאחר חורבן בית שני . במצדה נמצאו רק 2 זוגות תפילין השונות מאלו שמשתמשים בהם היום. התפילין נמצאים בשימוש אצל היהודים רק מהמאות הראשונות אחרי הספירה .
חכמי ההלכה חיפשו את המילה "תפילין" בתורה ולא מצאו, לכן הם החליטו שהמילה "לטוטפות". משמעותה היא "תפילין" דבר שהוא שקר במודע. הם השרישו זאת בקרב היהודים עד היום. בעוד שפרוש המילה "לטוטפות" הוא ל"זיכרון"  .
 
שמות יג,ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ .
 
שמות יג,טז וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם .
 
 
בנוסף, תסתכלו מה קורה בימינו אנשים הפכו את קברי "צדיקים" כעבודה זרה מתחילים לעלות לקברים מחלקים קמעות ומבקשים בקשות, ריפוי ממחלות וכיוצא בזה. ה"חכמים" אחרי שהם מתים האנשים מכתירים אותם כצדיקים ועושים עלייה לרגל אחרי שהם מתים בידיוק מה שקורה בל"ג בעומר. זו עבודת אלילים עבודה זרה.
לא סתם בני ישראל אינם יודעים את מקום קבורתו של משה וטוב שכך.
 
בספר דברים פרק יח פסוקים י'-יא'
"(י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף:(יא) וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים:"
אלוהים ציוונו לא לעשות את מעשי הגויים שהם דורשים מהמתים דברים וזה מה שקורה בימינו!!!
 
בספר ישעיהו פרק ט פסוקים יא-יב
"(יא) אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה:(יב) וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ וְאֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ:"
בפס' אלו מזהיר אלוהים דרך הנביא ישעיהו שיבואו ימים ואנשים ילכו לבקש מהמתים בעד האנשים החיים. וזה מה שקורה בימינו!!!
לא מספיק שאנשים עושים את עבודת האלילים הזו ועולים לקברי צדיקים הם גם נהיים טמאים.
 
ישעיהו פרק ח פסוקים טז-כ
"(טז) צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי:(יז) וְחִכִּיתִי לַיהֹוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ:(יח) הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהֹוָה לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יְהֹוָה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן:(יט) וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים:(כ) לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר:  "
 
אנשים הולכים לקברי אנשים("חכמים") שכאילו צדיקים ומבקשים מהם שיעזרו לאלה החיים? ועל זה אומר הנביא בפס' כ' שזהו דבר אשר אין לו שחר.
 
תהילים פרק קמו פסוקים ג-ד
"(ג) אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם, שאין לו תשועה.
(ד)  תצא רוחו, ישוב לאדמתו;    ביום ההוא, אבדו עשתונותיו."
 
בעניין הטהרה החליטו לעשות מנהג וללכת ל"מקווה" שהוא כביכול מטהר, וזה בולשיט.
ה"מקווה" הוא מהתקופה היוונית-רומאית את "בית המרחץ" על מקוואותיו הקרים, פושרים וחמים, המציאו היוונים או יותר נכון ה"מינאים" , עם נכחד שישבו באי סנטוריני ובאיי ייון.
 
הם נכחדו עקב התפרצות הר געש שרק שרידיו נמצאים כיום באזור כרתים.
 
בארץ ישראל נמצא "בית המרחץ" הגדול ביותר בעולם מהתקופה היוונית . ניתן למצוא את השרידים השמורים יחסית יפה בתוך חנות "קקטוס" ליד המעיין בנצרת תחתית , רח' פאולוס (סגור ביום ראשון) . יש לציין שבתרופה היוונית, נצרת הייתה עיר מחוז גדולה שהסוחרים עברו בה ממזרח למערב ומצפון לדרום. ובבית המרחץ ובמקוואותיו מצאו מזור מהדרכים המאובקות.
על פי "תורת ישראל", טהרה נעשית רק במים הזורמים על הגוף. כגון : מעיין, נחל/נהר, ים וגם מי באר שנשאבו ונשפכו על הראש וזרמו על הגוף. בהחלט דומה למה שקורה במקלחת הפרטית שבביתכם.
 
ויקרא פרק טו
"ואיש, כי-תצא ממנו שכבת-זרע--ורחץ במים את-כל-בשרו, וטמא עד-הערב.  יז וכל-בגד וכל-עור, אשר-יהיה עליו שכבת-זרע--וכובס במים, וטמא עד-הערב.  יח ואישה, אשר ישכב איש אותה שכבת-זרע--ורחצו במים, וטמאו עד-הערב. "
 
כל הפרק אומר שכדי לצאת מהטומאה ולהיות טהור צריך להתרחץ.
 
לעומת זאת, המים ב"מקווה", הם מים עומדים !!! ומים שכאלו אינם מטהרים, גם אם הם ירדו בתקופת הגשמים.
 
יש לזכור שכולם טובלים באותם המים גברים או נשים (לפי המקווה) על פצעיהם, חבורותיהם, מוגלותיהם וזיבתם. לכן המים מטמאים את הגוף ואינם מטהרים אותם.
 
הטענה המצחיקה שלאחר הטבילה כולם מתרחצים במקלחת, היא באמת מצחיקה . כי למה צריך ללכת למקווה, אם אפשר ללכת למקלחת שבבית. האם לצורך הפיקוח של הבלן. (פעם לא היו בלניות-רבניות) או הרב שהציץ למתרחצות ?
אז עזבו אתכם משטויות . הרחצה במקווה אינה חוק או מצווה מתורת ישראל !!! אלא מההלכה היהודית בלבד.
כל התשובות נמצאות בתורה הכתובה פשוט צריך לפתוח ולקרוא.

ישנם אנשים שיגידו שהתורה היא כתובה בשפה של קדושה, שיש בה מובנים שונים ונוספים, עומק ורוחב שלא כל אחד מבין, אך לא כך הדבר!!!!
בספר דברים, פרק ל', פסוקים י'-יד' אמר אלוהים לבני ישראל
"י כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. {ס} יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ."
אלוהים אמר לנו לקיים את מצוותיו וחוקותיו שכתובים בספר התורה אשר הם ניתנים להבנה לכל אחד ואחד, בנוסף הוא אומר שהתורה היא לא קשה להבנה ואין לפנות לאנשים מסויימים שיגידו לנו ויפרשו לנו את הכתוב בתורה. לסיכום התורה היא לא ניתנת לקריאה והבנה רק לאנשים "חכמים" כפי שאת מתארת.

ואז אנשים אחרים יגידו שכתוב בתורה "כל אשר יורוך", כשהכוונה לגדולי התורה שבדור שאלוהים נתן להם סמכות, אך לא כך הדבר!!!!!
גם לי אמרו את זה כל אשר יורוך, לא תסור ימין ושמאל.
הבעיה שאנשים לא קראו את כל הפרק בספר דברים יז' פסוק ח'-יב'
"(ח) כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו
(ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט
(י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך
(יא) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
(יב) והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל"
מדובר כאן על משפט שנפלא מאיתנו-אין נתונים מספיקים לגביו."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ"
 
במצב כזה צריכים להעביר את המשפט לכוהני הצדק בבית יהוה. כלומר ,מאחר והשופט האנושי אינו הצליח לקבץ מספיק נתונים. לדוגמא : רצח בסתר..לכוהנים יש את האותות והמופתים והמזבח ואת האורים והתומים- בקיצור הם יכולים לשאול ביהוה.
 
לכוהנים יש את הקשר הישיר ליהוה האלוהים. ואם יש מלך שופט כמו דוד חייבים לשמוע לו כי הוא נקרא השופט בימים ההם."וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם"
 
כיום אין מלך {שופט} בישראל וגם אין כוהנים וגם לא בית מקדש.
 
כך שנכון להיום ! הציווי הזה לא תופש! כאשר יגיע המשיח- ואו- יהיו כוהנים ובית מקדש,הציווי הזה מחייב את כולם.
 
בכל מקרה- מדובר כאן בפירוש על משפט צדק . " כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט"- "עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה"
 
עם ישראל זנה אחרי מנהיגי דרך שהכשילו אותו בעבר- ולא שמעו בקול יהוה האלוהים ובתורתו.
 
וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.
צריך לשמוע בקול יהוה ובתורתו הקדושה. אסור לשמוע לאלו שזונים אחרי אלוהים אחרים- כמו הרבנים!
בקיצור זה רק חלק מהדברים שיש בתורה שבעל פה שסותרת ומוסיפה לתורה שבכתב.
כל חוק או מצווה שניתנו בהלכה היהודית, הינם תוספת אסורה לתורת ישראל ככתוב "אל תוסיפו ואל תגרעו".

חיים בן_פסח:
בס''ד

א. לא תוכל לעשות אפילו מצווה אחת מ-613 מצוות התורה בלי תורה שבעל פה. התורה שבכתב היא ספר סגור בלי התורה שבעל פה. התורה שבכתב בכלל לא מסבירה איך שומרים את השבת והחגים, איך מניחים תפילין, איפה בדיוק שמים את המזוזות, איך אוכלים אוכל כשר, איך לא אוכלים בשר וחלב ביחד, איפה ואיך עושים ברית מילה וכו'.

ב. לא תוכל אפילו לקרוא את התורה שבכתב בלי התורה שבעל פה. התורה שבכתב כתובה בכתיב חסר ויש הרבה מילים שאפשר מאוד לקרוא אותן בכמה וכמה דרכים אחרות עם פירושים אחרים לגמרי. אנו יודעים מה שכתוב בתורה שבכתב ובתנ''ך אך ורק כי יש לנו התורה שבעל פה.

ג. התורה שבעל פה היא יהדות אמיתית. התורה שבכתב היא רק הכותרות הכלליות בלי הסברים ובלי פרטים. זה מגוחך לומר שבורא עולם היה נותן לנו 613 מצוות בלי להסביר לנו איך לקיים אותן. זה כמו לתת תוכנה חדשה למחשב בלי הוראות איך לבצע אותה.

ד. התורה שבעל פה ניתנה למשה רבנו ובני ישראל בהר סיני יחד עם התורה בכתב.

ה. יש המון סתירות גם בתורה שבכתב כי חייבים להיות סתירות. בלי סתירות, הספר לא היה אמיתי כי החיים שלנו והעולם שלנו מלאיי סתירות. ככה הקב''ה ברא את העולם. סתירות נותנות לנו בחירה חופשית. העולם שלנו מסובך מאוד כי זה רצונו של הקב''ה.

ו. במשך כל ההיסטוריה, היהודים שדחו את התורה שבעל פה התבוללו ונעלמו. רק היהודים שנאמנים גם לתורה בכתב וגם לתורה שבעל הפה נשארים יהודים במשך אלפי שנה.

ז. תגלה עולם כל כך נפלא בתורה שבעל פה עם יותר פלאי פלאים אפילו מהתורה שבכתב.

hebraic:
בנישראל - בוא נתחיל מהנושאים העיקריים שאתה מעלה שאתה טוען שיש בהם סתירה כביכול :
 1. אתה מזכיר את חנוכה כדוגמא, חנוכה נקבעה לזכור נס שנעשה לנו שהצלחנו להתגבר על האויבים והיה לנו את נס פח השמן וכדומה , במה זה שונה ממה שמוזכר בתנ"ך עצמו שקבעו את פורים כיום חג (אסתר ט:כו-כח) ? או בזה שקבעו תעניות שלא מוזכרות בתורה (זכריה פרק ח:יט, שהקב"ה מבטיחם דרך הנביא ,שם, שיהפכו לימי שמחה בעתיד)

בקיצור - אם אתה מתייחס לתנ"ך כמכלול כמשהו שמייצג את התורה ולא סותר אותה - אז אתה לא יכול לטעון שאסור לקבוע מועדי חג(כמו חנוכה) ומועדי תענית ציבור,כי הרי בתנ"ך עצמו אנחנו לומדים שעשו את זה.



2.נרות שבת ,  מכיוון שהקב"ה אסר עלינו להדליק אש בשבת עצמה, וזה היה מקור האור היחיד האפשרי בלילה - ודאי שאנחנו אמורים אם כן להדליק מראש , אחרת מה נעשה , נאכל בחושך? לא נלמד תורה (כי אין אור)? לא נתפלל (כי אין אור)?  זה הגיוני מבחינתך שהשבת תבוזה שמה שאדם עושה ביום יום,יום פשוט ופחות חשוב מהשבת, לכבוד בוראו , לא יעשה בליל שבת משום שאסור להדליק אש?  לכן ודאי שהכוונה שנדליק מראש כדי שיהיה בשבת עצמה ונראה מה שאנחנו עושים ולא נלך כסומים באפילה ... מי שחושב ששבת הקדושה צריכה להיות פחותה מכל יום אחר (אלא אדרבה,צריך להרבות בה בדברים טובים) - הוא זה שמבזה.

3. תפילין - פסוקים מפורשים הם " וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.  " דברים ו:ח וכן בדברים יא:יח " וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם.  " , אתה מביא פסוקים שכביכול נוחים לשיטתך ומתעלם מאלו, הטענה שלך שמדובר במטאפורה היא דעתך , השגויה בוודאי, ותו לא, ואינה מחייבת בשום צורה התעלמות מהטקסט .

כמו כן מצאו המון תפילין בארכיאולוגיה מכל מיני מקומות בימי בית שני, ומוזכרים תפילין במקורות ספרותיים הרבה מלפני, למשל איגרת ארסיטיאס .

4.א.בעניין מה שאתה אומר לגבי הליכה לקברי צדיקים,  בעניין הזה יש מחלוקת אצל החכמים עצמם,אם מותר ללכת לציון או אסור,ויש דעות לכאן ולכאן כולל כאלה שאסרו לבנות מבנה מיוחד ליד קבר של צדיק כדי למנוע דברים כאלה כמו שאתה מתאר, כך שאתה תוקף אותם לשווא... 

אך קודם כל צריך להפריד , מי שבאמת 'מתפלל' לצדיק עצמו,כאילו היה אל, בוודאי שזה לא טוב ואין אף חכם שיסכים לזה ,  אבל , לבקש מהצדיק - שיבקש,משום קרבתו להשם , שיעזור לנו,זה עניין אחר. אתה לא יכול להכחיש שלצדיקים יש כוח וחיות גם במותם, שהרי בבירור שמואל חי לאחר המוות ויודע לנבא לשאול מה יהיה עונשו (שמואל כח עיין כל הפרק ובמיוחד פסוקים טו-יט), ובבירור לפי התנ"ך אפילו לגופת הצדיק יכולה להיות יכולת על טבעית, כמו בסיפור במלכים פרק יג:כ-כא , "וַיָּמָת אֱלִישָׁע(הנביא), וַיִּקְבְּרֻהוּ; וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ, בָּא שָׁנָה.  וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ, וְהִנֵּה רָאוּ אֶת-הַגְּדוּד, וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת-הָאִישׁ, בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע; וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ, בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וַיְחִי, וַיָּקָם עַל-רַגְלָיו.  "

בקיצור, הcase היחיד שיש לך זה רק בנוגע למנהג הלא-הלכתי שיש אנשים שטועים וחושבים שצריך להתפלל לצדיק בעצמו - בלי קשר לקב"ה.  ובזה כולם מסכימים שלא כך צריך לנהוג. אבל אם אתה אומר באופן גורף ש1.לצדיקים אין קיום אחרי המוות,או 2.שאסור לבקש מהצדיק שנפטר לבקש מהשם שיעזור .... אין לך בסיס בת'כלס


ב. אין שום קשר בין הפסוקים שאתה מביא ובין הנושא הזה, שם מדובר על סוגי עבודה זרה שהיה כמו איזה מכשף שטוען שיכול לדבר עם המתים ולהעביר מסרים מהם, והיו באים אליו לדרוש אל המתים,והיה כל מיני סוגים של מכשפים כאלה (מצפצפים,בעלי אוב וכו')  , וזה היה אסור - ללכת לזה . לא כתוב בשום מקום שאסור ללכת לקבר .
ג. מטמא ?  נו גם לקבור מטמא,לשיטתך אסור לקבור מתים?  יש דרכים 'להטהר' מזה , שמוזכרים בתנ"ך בפירוש, בימינו פשוט אין מקדש אז אי אפשר לעשות אותם, כך שכולנו נחשבים טמאים בעניין הזה.
ד. זה שאתה מסרב להכיר בחכמים כחכמים ובצדיקים כצדיקים בגלל הבלבול והעיוות הקראי כנראה שמתחולל לך במוח זה בעייה שלך, רוב העם מבין נכון שצריך להעריך חכמים ושהם דוגמא למופת,בלי קשר עכשיו למחלוקת על העניין של הציונים.

5.מקווה :
א. אין כל בסיס להבנה שלך שרחצה היא בהכרח מים זורמים.
ב. על מה מתבססים דימויים כמו בירמיהו ירמיהו ב:יג יד:ח ירמיהו יז:יג  שהקב"ה הוא 'מקוה ישראל' ,ו' מקור מים חיים' ? (ועיין בקונטקסט הטהרה של מים חיים למשל ב ויקרא יד:ה,נ (ובאופן כללי ) , ובבמדבר יט: יז-כב)
שים לב , אם אתה עקבי, בתנ"ך אין סתירות לשיטתך (אכן אין)...מה שמראה שטעית.
ג.ג. אין הכרח דוקא במקוה, גם נהר או מקור מים כזה יכול להתאים,כמובן, פשוט מקוה גם כשר לטבילה, ובבירור אפשר ללמוד איך טובלים מלמשל מלכים עיין במלכים ב פרק ה שאלישע ע"ה מורה לנעמן "וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע, מַלְאָךְ לֵאמֹר:  הָלוֹךְ, וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע-פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ, וּטְהָר. " , ואח"כ כתוב "וַיֵּרֶד, וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים, כִּדְבַר, אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ, כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן--וַיִּטְהָר"

זה ממש לא בהכרח יועיל לשפוך על עצמך מים,לפי התיאור הזה.

6. בעניין שאתה אומר שצריך כהנים כמורי הלכה דווקא, אז מה עם זרובבל ? הוא לא היה כהן. מה עם הנביאים(כגון משה רבינו ויהושע רבינו עליהם השלום שבבירור העם שאל אותם בענייני הלכה) ? הרבה מהם לא היו כהנים.

נקודה לסיום - גם בתנ"ך עצמו מוזכרים הרבה דברים שהם תורה שבעל פה : למשל :
איך כתוב שאסור לשאת משא בשבת(ירמיהו יז כא-כז,ישעיה נח:יג) דברי הימים ב לה:יא כתוב שהלויים שחטו הפסח והפשיטו את הקרבנות בזמן שהכהנים זרקו את הדם,מאיפה למדו זאת שמותר להם לשחוט , מה זה העניין שלא לאכול מפתבג המלך ויין משתיו בספר דניאל פרק א ,מאיפה מנהגי האבילות שמוזכרים ביחזקאל כד :טז-יז , מאיפה לומדים את הדינים בקנית נכסים ברות ד:ז-ח או קנית שדות בירמיה לב ז-יד .מאיפה נחמיה ע"ה לומד שאסור לתת לרוכלים להתקרב לחומות ירושלים בשבת בפרק יג:טו-כו ,איפה זה מוזכר בתורה? או בכלל איסור מסחר בשבת (שהוא רק שבות, ומוזכר כבר ע"י עמוס הנביא ע"ה (עמוס ח:ה) )

יותר מזה , הרי בחומש עצמו, משה רבינו ע"ה לא יודע מה הדין שצריך לעשות במקושש עצים בשבת  ומבקש מהקב"ה לפרש מה דינו במדבר טו לב-לה  ,  בדברים כה-א-ג כתוב שאסור להוסיף בעונש מלקות יותר מארבעים,אבל בשום מקום לא פורש שיש דין כזה של נתינת מלקות .... בקיצור, תורה שבעל פה במקרא היא עובדה ...

אביר הקרנפים:
ראשית אני רוצה לצטט את הרב יצחק פנגר בעניין מקורות לתורה שבעל פה, שמוזכרים בתורה שבכתב:
הפסוק בספר "ויקרא" מעיד על קיומם של מספר מערכות הלכתיות בעם ישראל:

"אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו מו') על זה מוסיף הספרא בפרשת "בחוקותי": "אלה החוקים והמשפטים והתורות: החוקים אלו המדרשות, המשפטים אלו הדינים והתורות – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, האחת בכתב והשנייה בעל פה. בהר סיני ביד משה – מלמד שניתנו התורה, הלכותיה, דקדוקיה ופירושיה על ידי משה מסיני.

"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים ל"ג י'). ותורתך לישראל – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל: אחת בעל פה ואחת בכתב (ספרי על ספר דברים פרשת זאת הברכה).

"ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם" (שמות כ"ד 12)

"אמר רבי לוי בר חמא, אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב". ו"אתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם": לוחות – אלו עשרת הדיברות, תורה – זה מקרא, והמצווה - זו המשנה. אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד. מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני (מסכת ברכות ה.).

קישור:http://www.olamotn.com/ProdFAQs.asp?File=Beyond&catalogid=35
הנה עוד מקום שדן בנושא. זה נראה ארוך ולא הולך לקרוא את זה.  http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111329
והנה לך התשובה שלי.
התורה שאתה מדבר עליה, נכתבה בידי משה ביום מותו. כאשר משה ירד מהר סיני, הוא לימד את עם ישראל את התורה בעל פה. חייך שלא כל מהותה של התורה היא ספר שבכתב ככתבו וכלשונו.
אז מה ה' הוריד עם משה מהר סיני? את הלוחות כמובן. את התורה שבכתב ובעל פה. והלכה למשה מסיני.

אני רוצה להוסיף על דבריו של הבראיק בנקודות אלה:
2. נכתב בתורה עצמה: והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו. מכאן שמצווה מן התורה להכין הכל מיום שישי. וזה כולל מאכל ומשתה ומאור.

3. משמעות המילה "טוטפת" היא סוג של עטרה לראש. עטרה הוא חפץ גשמי שמעיד על מעמדו של הלובש בפני עצמו ולאחרים. כך התפילין מזכירים לנו את הברית שלנו עם בורא עולם, ומודיעים עליה גם לאחרים.
ואם תאמר שהתפילין הם מטאפורה, תוכל לומר את זה על כל מצווה אחרת בתורה.

האלקשי:
זו הודעת העתק-הדבק של מסיונר קראי בכמה פורומים. כל התייחסות לכלב השוטה הזה היא נצחון בשבילו.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3080887&forum_id=17303
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=5139370&skip=1

תפריט

[0] אינדקס הודעות

[#] עמוד הבא

עבור לתצוגת גירסה מלאה