האם שבי הוא מה שצריך כדי להבין ששמאל=אוייב?

[Rafoe]

יום הכיפורים תשע"ד:

לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים פירסם העיתון "ישראל היום" בגליון החג שלו עשרות ראיונות עם לוחמים שהשתתפו במלחמה ההיא ושרדו (וחלקם אף נלקחו בשבי).


הראיון שתפס את תשומת לבי יותר מכל הוא הראיון שנערך עם יצחק נגרקר - חייל מחיל השריון שנשבה על ידי סוריה ושהה בשבי 8 חודשים.

נגרקר מגולל את סיפורו בהרחבה אך הדבר המעניין ביותר היה סיפורו על החוקר הסורי ששאל אותו מהם עמדותיו הפוליטיות.

וכך הוא מספר (ציטוט מדבריו של נגרקר):

השאלה הבאה שלו הפתיעה אותי: "אם איזו מפלגה אתה מזדהה?"

באותה תקופה הזדהיתי עם מפלגת ר"צ, בעיקר בגלל נושא זכויות האדם שהם קידמו, והדאגה לשכבות החלשות ולעולים, שני סקטורים אליהם אני ומשפחתי השתייכנו. אפילו כתבתי פעם מכתב תמיכה לשולמית  אלוני, שעמדה בראש המפלגה.

"יפה", ענה לי החוקר. "ומה אתה חושב על רק"ח?"

הבנתי שאם אני אגלה חיבה למפלגה הקומוניסטית, שיש בה רוב ערבי, אולי אזכה בנקודות זכות אצל החוקר. "גם הם טובים", עניתי. "יש להם אותן עמדות מדיניות, אני אוהב גם אותם".

"יפה". אמר החוקר. "כל הכבוד, אז אתה אחד משלנו"

את הרגע הזה אני מגדיר כיום כיפור השני שלי – הבנתי שיש לנו במדינה גיס חמישי, מפלגה שמזדהה יותר עם אויבינו מאשר איתנו. אחרי שחזרתי לארץ שיניתי את נטיותיי הפוליטיות מקצה לקצה: ההערה הזו של החוקר הסורי גרמה לי להאמין שאדם שנותן את קולו למפלגות השמאל הקיצוני, למעשה תומך בעקיפין באויבי המדינה. הדבר היה נכון כפליים בתקופת המלחמה הקרה, כשאויבנו הזדהו עם הגוש הקומוניסטי.

לסיפור המלא של יצחק נגרקר עיינו כאן (מומלץ ביותר):
http://www.kippurim.co.il/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A7%D7%A8.html


פרסום שלנו בפייסבוק:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=601171413267855&set=a.174468925938108.54041.164378053613862&type=1&relevant_count=1

[hermitage]

לצערנו הרב יש אנשים שערבושים שחטו את הקרובי משפחה שלהם מול העיניים בפיגועים ועדיין תומכים בערבושים...

[אביר הקרנפים]

כי שמאלנות זו מחלה. מחלה סופנית...

[jewlover and arabhater]

לא צריך להיות היום בשבי הסורי כדי להבין זאת.

ברוך השם שיש לנו פורום נהדר שחושף את האמת.

אין ספק מאז שנות ה-50 וה-60 הממסד השמאלני נחלש.