בפעם המי יודע כמה ממשלות ישראל (הן הימין המזוייף והן המשאל המוצהר) משחררים מחבלים מרצחים מוסלמים.
הפעם זה היה "כמחווה" למכחיש השואה הנאלח ומגייס הכספים מסעודיה לטבח מינכן אבו אדולף מאזן יש"ו, רק בשביל הזכות לדבר
עמו ועם שאר רבי-המרצחים מאש"ף ופת"ח. ע"פ הפן השטחי אנשים יאמרו: הם שוחררו כי ביבי חלש. הם שחוררו כי ברק חוסיין אובמה
לחץ. כל זה נכון לחלוטין במאת האחוזים, אך יש לשחרור הבלתי שפוי הזה צד אחר וכאן אנו מגיעים לפן העמוק.
בשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו הידועים לשימצה בן ראש ממשלת ישראל יצחק רבין שר"י לבין ראש אש"ף ופת"ח יאסר עראפת יש"ו.
כלומר בהסכם זה לראשונה ממשלת ישראל הכירה באש"ף שיעודו הוא שחרור "פלסטין" (כולה) מהיהודים (כולם).
בעצם בהסכם זה הכרת "בעם פלסטיני" ובארגון השחרור הרצחני שלו אש"ף שמשמש כמטרייה לארגוני טרור ורצח כגון: פת"ח, החזית העממית לשחרור פלסטין וכו'.
אם הכרת באש"ף משמע הכרת גם במחבלים שלו. הפכת את עראפת ומחבליו ללגיטימיים. מאנשי טרור רצחנים לאנשי שחרור שרק נלחמים על "מולדתם".
עשית הקבלה בין מנחם בגין ויצחק שמיר שעמדו בתנועות שחרור יהודיות לבין עראפת שעמד בתנועות שחרור "פלסטיניות". כלומר מנחם בגין ויאסר עראפת חד הם.
לכן אם המחבלים הם לגיטימיים אין שום סיבה שהם ישארו להירקב בכלא. הם "לוחמי חופש", ולכן מקומם הוא אך ורק בביתם.
אינך יכול לבוא בטענה שהוא לוחץ עליך לשחרר מחבלים, הרי אתה הכרת באבי אבות המחבלים שלהם עראפת.
לכן עד שלא יהיה ראש ממשלה שאינו מכיר "בעם פלסטיני" ובאש"ף ופת"ח ימשיכו להשתחרר מחבלים מרצחים על ימין ועל משאל.
נ.ב מקום המדינה ועד היום שוחררו למלה מ10,000 מחבלים משלל הארגונים השונים.
