חדשות ודיונים > ספריית הימין האמיתי

פרוייקט פרשת השבוע - פרשת "עקב"

(1/1)

Rafoe:
בס"ד שהשם ישמרנו ויעזרנו


                                                        פרשת עקב


כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ:  לְאַהֲבָה אֶת-השם אלקיכם  לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בו וְהוֹרִיש השם אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם


בצופה ומנהיג במטרות היהודי והישיבה / עול מלכות שמים הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד כותב:

"בלי הרעיון, הדרך והמידות של ה', היהדות הופכת לפולחן. ביהדות העיקר הוא הרעיון, והפולחן הוא הסמל החיצוני של הרעיון הפנימי. כשאין רעיון פנימי, עשיית המצווה לא מועילה לאדם כלום. וחמור יותר אם יש לאדם רעיון מעוות, כי אז, כשהוא עושה מצווה בכוונה, הוא מדגיש את הרעיון המזויף. משום כך קמה ישיבת הרעיון היהודי - כדי להדגיש שיש רעיון יהודי מקורי אותנטי. את זה אפשר להשיג על ידי לימוד תנ"ך ומדרש. גם ש"ס צריך ללמוד בדרך רעיונית - איפה משתבצת ההלכה המסוימת הזאת במבנה של הרעיון של אמונה וביטחון וכדומה. כל סוגיא היא לבנה, וצריך להבין איפה מקומה במבנה הכללי. אדם חייב ללמוד את הרעיון.
הרעיון העיקרי הוא העניין של עול מלכות שמים. אדם ששומר את כל המצוות כי הן מוצאות חן בעיניו או כי כך הוא נולד, אינו עובד על עצמו, על נפשו. כל מצווה - תפקידה לקחת את ה"אני" של האדם ולהקטין אותו ולמעט אותו ולכופפו תחת עול בוראו, וכך לגדל את האדם. חשוב שכל אחד ילמד בעל פה את האבן עזרא בפרשת עקב (דברים יא:כב) ואת ה"אבי עזר" שנגע באמת כשאמר שכל העניין של דבקות בה' הוא סוד, שצריך להידבק במידותיו של ה' ולקבל על עצמנו את המידות הללו בדיוק כמו שהן: "ומועטים הם בני עלייה אשר יאחזו במידות על דרך אמת ואין כושל בם. הלא המה הגדולים אשר בארץ". אדם חייב להבין ולדעת מתי להיות איש רחמים ומתי להיות איש נקמה. והוא ידע זאת רק כשיהיה מוכן לקבל על עצמו עול מלכות שמים. זה קשה מאוד, כי לשם כך חייבים להשתחרר מכל התרבות הזרה שנכנסה לתוכנו - "זה לא יפה", "זה לא מקובל". עול מלכות שמים! כמו שפרה אדומה היא תמימה רק אם לא עלה עליה עול, כך אסור שיהיה עלינו שום עול מלבד עול מלכות שמים, עול ה'. וזה קשה, כי הולכים נגד ציבור שלם. צריך לשבת ארבעים יום בתענית כדי לשכוח את התורה המסולפת. מדוע ר' זירא צם מאה תעניות כדי לשכוח את תלמודה של בבל (בבא מציעא פה.)? כי ידע שיש בבבל "גוישקייט" (תפיסה גויית של היהדות), והחליט שבארץ ישראל הוא מתחיל דף חדש.
חותמו של הקב"ה אמת! למה לא צדק, רחמים? כי אם אין אמת, גם הצדק והרחמים לא יהיו צדק ורחמים. אדם יהיה רשע כשאסור להיות רשע, ויהיה צדיק כשאסור להיות צדיק. הגמרא אומרת: "בכל לבבך - בשני יצריך" (ברכות נד.), ופירש רבנו יונה שם: "עוד נוכל לומר, שיצר טוב הוא מידת הרחמנות וכיוצא בזה, ויצר הרע נברא לאכזריות, וכשאדם אינו מרחם על הרשעים והוא אכזרי להם, נמצא שהוא עושה מצווה גדולה ועבודת השם עם יצר הרע". דבר כזה "לא מקובל" בימינו, אבל זו קבלה - רבנו יונה הוא מה"ראשונים". וזה הקו שאפשר לראות בכל ה"ראשונים". ח"ו שאדם יהיה רע במקום שצריך להיות טוב, וח"ו גם שיהיה ההפך".

ועיין שם עוד.
ודברי האבן עזרא והאבי עזר עליו מובאים באור הרעיון (פרק ה קבלת עול מלכות שמים) ונביאם כאן עם דברי הרב:

"דרכי ה', מדותיו ומצוותיו, חייבים להתקבל על ידי היהודי ממש כמו ציווי המלך לעבדיו, ללא שום סייג וסיבה זרה, ללא שום ענין של "הסכמה" שכלית או רגשית. כי הרי ברגע שהאדם מקיים את המצוה מתוך הסכמה או קבלה עצמית ואישית, הרי אינו מקיים מצוה, אינו סר לציווי ה' יתברך, אלא הולך אחרי דעתו ולבבו. והעושה כך לא רק שאינו מקיים את תפקידו בעולם לכוף את יצרו ולשעבד את האנוכיות וה"יש" אשר בו, אלא אדרבה, ונהפוך הוא! מכיון שהוא מקיים את המעשה מתוך "הסכמה" שכלית או רגשית, אינו אלא מחזק את גאוותו ואנוכיותו וסותר הוא את סיבת קיומו בעולם וסיבת קיום העולם עצמו.
וכך ציווה משה רבינו ע"ה את בני ישראל: "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (דברים יא:כב). ועל פסוק זה כתב בקיצור ובסתם האבן עזרא, וז"ל: "והוא סוד גדול". עד כאן לשון המפרש הגדול, כאשר הוא משאיר גם את דבריו כסוד גדול. אך בעל ה"אבי עזר", בפירוש נפלא לפירושו של האב"ע, אומר דברים שעומדים ברומו של עולם, וחובה על כל אחד ואחד מישראל לחורתם על לוח לבו, וז"ל (שם):
"נכונים דברי הרב כי סוד ה' ליראיו הדבקים במדותיו... ובדבקות עצמו יש סוד עצום, שלא להחליף עבודת איש באחיו [כלומר, שלא להחליף את המידות השונות והמנוגדות], ולאחוז ברחמנות במקום שצריך לכעס, כגון תלמיד או על עבריין, או שלא להחזיק בענוה במקום שצריך להלביש גאות או נקמה, כמעשה פנחס. ומועטים הם בני עלייה אשר יאחזו במדות על דרך אמת ואין כושל בם, הלא המה הגדולים אשר בארץ". כמה נכונים ועמוקים הם דברי ה"אבי עזר", הנוגעים בשורש הרע המשחית את היהודי והמפריד בינו לבין אביו שבשמים. כי הקב"ה נתן לעמו ישראל תורת אמת ואמונה, שלימה וזכה, כמו שנאמר (תהלים יח:לא): "אמרת ה' צרופה", וכן (שם יב:ז): "אִמֲרות ה' אֲמָרות טהֹרות כסף צרוף בעליל לארץ מזֻקק שבעָתָיִם". וכן (שם קיט:קמ): "צרופה אמרתך מאוד", וכן (שם יט:ח): "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ותורה שלמה זו, מורכבת משני דברים. האחד - המושג, הרעיון, הערך, המדה, והשני - המצוות המעשיות שמהוות את הפולחן היהודי.
והמדות, המושגים, הערכים, הרעיונות של התורה הם הם לב לבה של תורה, המשמשים נר לרגלינו, המאירים והמגדירים את דרכי ה' ואת הדרכים שנלך בהן, ולהם מתכוונת התורה כל פעם שנאמר "דרך", כגון (דברים כו:יז): "וללכת בדרכיו". וז"ל הרמב"ן: "שתעשו הטוב והישר ותגמלו חסד". הן הן המראות לנו איך להידמות לה' יתברך, כי הרי זה תפקידו של האדם ללמוד את דרכי ה' ולהידמות לבוראו, כמו שאמרו חז"ל (ספרי, עקב מט): "רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם - למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומידבק בדרכיו. ואם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי". וכן (שם): "'ללכת בכל דרכיו' (דברים יא:כב) - אלו דרכי הקב"ה, שנאמר (שמות לד:ו): 'ה' ה' א-ל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת' וכו'. ואומר [[כט]] (יואל ג:ה): 'והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט'. וכי היאך אפשר לו לאדם לקרוא בשמו של הקב"ה? אלא מה המקום נקרא רחום וחנון, אף אתה הוי רחום וחנון... מה הקב"ה נקרא צדיק... אף אתה הוי צדיק... לכך נאמר 'כל אשר יקרא בשם ה' ימלט'. ואומר (ישעיהו מג:ז): 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו', ואומר (משלי טז:ד): 'כל פעל ה' למענהו'".

ובכן העיקר בתורה ללמוד, ולדעת, ולהכיר את מדותיו ואת מושגיו ואת רעיונותיו של הקב"ה וללכת בדרכיו - להידבק בו. והמצוות, הפולחן, אינם אלא הביטוי החיצוני לרעיון הפנימי, כאשר הרעיון מהווה לב לבה של תורת ה', הדרך בה חייב האדם ללכת. וכאשר האדם אינו מבין את המצוה ואת הרעיון, או - יותר גרוע מזה - למד ואימץ ח"ו רעיונות ומדות זרות, מסולפות ומעוותות, הרי כאשר הוא מקיים את המצוה, הפולחן החיצוני, אינו אלא מדגיש ומבטא רעיון מוטעה או ח"ו המנוגד לאמת הנצחית של השם יתברך. וזה כעין "אין זה מברך אלא מנאץ". ואם כן, זאת כונת ואזהרת התורה בציווי "ודבקת בו", כפי שנתפרש ע"י האבן עזרא והאבי עזר, שלא להחליף את המדות ולאחוז באחת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון ובודאי ובודאי שלא להתעלם ח"ו מהמדות או לעוות ולזייף אותם בגלל נגוד שכלי או רגש אישי.
הדבקות בה', קבלת עול מלכותו, דורשת הכנעה מלאה, ונכונות מצד היהודי לקבל על עצמו את כל פרטי המצוות, ובמיוחד את המושגים והערכים והמדות, בדיוק כפי שציווה הקב"ה, על אף שיתכן שחלק מהם נוגדים את השקפת עולמו או את חושו הטבעי. הקב"ה, ולא האדם, קובע את המושגים ואת הרעיונות ואת המצוות. הוא מגדיר בדיוק מהו החסד, והצדק, והיושר, והרחמים. ומאד יתכן שהאדם ימחה נגד ציווי מסויים או ערך ומושג אלקי. ומאד יתכן שציווי או ערך או מושג אלקי נוגד את "החסד והרחמנות" כפי שהאדם רואה אותם. ויתכן שלפי דעותיו הנפסדות דרכי ה' גובלות ב"אכזריות". אך מי שדוחה את מדות ורעיונות הקב"ה כפי שקבע אותם אבינו שבשמים, על אף שהוא ממשיך לקיים את הפולחן - לא שומר מצוות הוא, ולא ייקרא מקיים ציווי הקב"ה. אדם כזה הולך אחר שרירות לבו; עבד הוא לעצמו; הוא קובע שהוא האלהים; הוא כופר בעיקר!"

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

דברי הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד על פרשת עקב בפירוש המכבי דברים (פרשת עקב היא מפסוק ז:יב עד יא:כה)

http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=420
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=421
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=422
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=423
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=424

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תודה ל-hebraic על העבודה  :old_afro:

Rafoe:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,21612.0.html

תפריט

[0] אינדקס הודעות

עבור לתצוגת גירסה מלאה