בס"ד
בספר בראשית סופר על שמעון ולוי שהרגו את כל תושבי העיר שכם לאחר שלשה ימים שמלו עצמם. ענשם היה בסוף ספר שמות: שלא קיבלו נחלה בישראל, ובמקום לברך אותם יעקב אביהם בעצם קילל אותם.
בתחילת ספר שמות יש סיפור אחד על משה שהרג איש מצרי שהתעלל באיש עברי. למחרת ניסה להפריד בין שני יהודים ניצים והרשע אמר למשה "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" משה הבין שהתגלה סודו וברח לארץ מדיין ל 40 שנה. 40 שנה התעכבה גאולת ישראל ממצרים בגלל מלשינות.
מקרה שלישי היה סיפור המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה ולכן לא זכו להיכנס לארץ ישראל ומתו במדבר.
היחס הקיצוני למלשינים ובוגדים התחדד בזמן המצור על ירושלים, ולאחר מכן בזמן הגלות שהרבה עניינים יהודיים היו תלויים על חוט השערה וכל הלשנה או בגידה משמעותם היתה הרת אסון לקהילות שלמות.
GY
