שיחה ארוכה מאוד שניהלתי בשעות הקטנות של ליל שישי העלתה בי את התובנה הזו.
נאמר לי כי בלי מפלגה של הרב אמנון יצחק, דרעי היה מוסיף לש"ס הרבה מנדטים. שללתי את הטענה הזו והסברתי את הנדידה הפוליטית ב15 השנים האחרונות.
לדעתי, העניין הוא כזה.
לש"ס יש גרעין סקטוריאלי די יציב של 8 מנדטים בערך. ציבור ספרדי שקשור לדת ברמות מסויימת, רואה את הרבובדיה כמנהיג וכגדול הדור ומצביע לש"ס כי הרבובדיה אומר וכי ש"ס היא המפלגה שלו (של הרבובדיה ושל הציבור), מפלגה שדואגת ליהדות, להחזיר עטרה ליושנה וכו'.
בבחירות 99, קיבלה ש"ס 17 מנדטים. עלייה חדה ודראסטית. הגישה הנפוצה היא לייחס את העליה הזו לקמפיין "הוא זכאי" של ש"ס ולאריה דרעי.
אבל אז פתאום תהיתי: דרעי היה בש"ס כבר לפני כן ולא הגיע ל17 מנדטים. אז למה דווקא אז? שירת הברבור?
ואז הבנתי.
כמובן שהעובדה שהרבה ספרדים חשבו שיש הפליה שבגללה דרעי הלך לכלא, התלהמות עדתית ממושכת שמככבת ברוב המסרים שמעבירה ש"ס לעם, הלהיטה את היצרים ותרמה לעליה החד פעמית הזו בכוחה של ש"ס. אבל היה גורם מכריע נוסף, שניתן לעמוד עליו רק לאחר 13 שנים נוספות.
את העליה בכוחה ביצעה ש"ס על חשבון הליכוד. אולם לאחר קדנציה אחת איבדה את הכל.
למה?
אני יכול להוסיף ולנתח את התמורות הפוליטיות שחלו בפוליטיקה הישראלית מאז 92. אבל אתמקד כרגע בנדידה מובהקת של עשרה מנדטים בערך.
ש"ס קיבלה תוספת נכבדה של מנדטים כי הליכוד נחלש. מצביעי ימין מובהקים התאכזבו ממדיניותו של נתניהו שחתם על הסכמי וואי ולא טיפל מספיק בערבושים, וחיפשו מפלגה להצביע לה. הנטיה של אותם קולות נודדים היא לא להצביע למפלגות קטנות כי כולם חוששים שהן לא תעבורנה את אחוז החסימה. הנטיה היא להצטרף למפלגה קיימת ויחסית יציבה, ולחזק אותה באופן משמעותי.
לכן מאוכזבי הליכוד פנו לש"ס. הם לתומם חשבו שש"ס תדאג לעם, תשמור על ארץ ישראל וכו'.
כמו כן נגסו בכוחו של הליכוד מפלגות כמו האיחוד הלאומי וישראל ביתנו. כל אחת לקחה מהליכוד לפחות שני מנדטים.
לאחר קדנציה אחת בלבד, התאכזבו כל אותם מצביעים מש"ס. אותה ש"ס שישבה בממשלת ברק בשביל תקציבים והייתה שותפה לכל הפאשלות שלה. הישיבה של דרעי בכלא הפכה לעובדה מוגמרת, למציאות, דבר ששכנע כמה ספקנים בקשר לאשמתו. ההתנהלות של ש"ס הסירה עוד כמה ספקות ועוררה תרעומת מסויימת.
אז רץ שרון לראשות הממשלה. כולם חשבו: וואו! שרון! הוא הימני האמיתי! הוא ישמור על ארץ ישראל! הוא ילמד את הערבושים לקח!
הציבור נהר בהמוניו להצביע לליכוד שהכפילה את כוחה. ש"ס איבדה את כל אלה שרצו אליה בבחירות הקודמות ועלתה מנדט נוסף בכוחה המקורי עקב ריבוי דמוגרפי וחזרה בתשובה.
שרון קיבל תמיכה עצומה בציבור אפילו אחרי שאכל אותה.
אבל כבר אחרי ששרון ביצע את ההתנתקות, ולמרות שלקח הרבה מן הליכוד, המצביעים שחיפשו ימין חזק יותר, לא עברו איתו לקדימה וגם לא נשארו בליכוד. הם עברו להצביע למפלגות ימין כמו המפד"ל וליברמן.
לאחר קדנציה נוספת ואכזבה גורפת מהמפד"ל וממפלגתו של שרון, שובו המחודש של נתניהו עורר את הימין, אבל המצביעים שחיפשו ימין חזק, הצביעו לליברמן ולאיחוד הלאומי.
ציבור הבית של ש"ס הוסיף לגדול בצורה דמוגרפית וגם בגלל חזרה בתשובה, אבל ש"ס איבדה מנדט נוסף בגלל שהאמינות שלה הוסיפה להתערער עם החיזורים אחרי ישיבה בממשלה כמעט בכל מחיר ועם החקירות של בניזרי.
ובבחירות הנוכחיות?
לאחר קדנציה נוספת שבה התאכזבו כל המצביעים שמחפשים ימין חזק, רצים אותם המצביעים להצביע לבנט. הם מפחדים להצביע למפלגה קטנה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה, אבל בנט משדר להם משהו חזק, צעיר, לא מושחת ודתי (רושם שיצרה ש"ס).
אז הנה לכם.
יש בערך עשרה מנדטים שמחפשים נואשות מישהו שיהיה אפשר לסמוך עליו. מישהו שיתן להם מפלגת בית של ימין אמיתי וחזק. כבר יותר מעשר שנים שהם נודדים ממפלגה למפלגה בנסיון למצוא את הימין האמיתי והחזק.
אם הם יצביעו לבנט, הם יתאכזבו גם הפעם.
לכן רבותי, שאף אחד לא יגיד לכם שאין בארץ ציבור שרוצה ימין חזק. יש ביקוש רציני. רק צריך להציב בפניהם את האמת.
