מתי בדיוק הם לא התחרו? קניה משתתפת במשחקים האולימפים משנות ה 50. זה עניין של אקלים תרבותי, כמו יהודים בשחמט, שום קשר לגנטיקה. רוב הזוכים הקנייתים משתייכים לשבט אחד - הקלמג'ין. הנה קצת על תרבות הריצה המפותחת של רניה (מתוך מאמר):
יוסף איזאצ'ו, בעבר אלוף ישראל בריצה לעשרת אלפים ומאמן אתלטיקה, התאמן במשך השנים כמה פעמים עם בני הקלנג'ין באלדורט. "תרבות הריצה מפותחת שם מאוד", הוא אומר. "מאמנים מהשבט אוספים ילדים עם פוטנציאל ומחפשים מתוכם אלופים. הילדים המקומיים חולמים להיות אלופי ריצה. רצנו בכפרים וילדים חובבי ריצה הצטרפו אלינו. הם רואים איך החיים של הספורטאים השתנו וגם הם רוצים להיות כמוהם. "הספורטאים הידועים מסתובבים בעיר עם מכוניות מפוארות, רוב בתי העסק באלדורט ובעיר הסמוכה, איטן, שייכים לספורטאים. יש להם נדל"ן ובתי מלון ועסקים קטנים. אני נפגשתי עם כמה אלופי עולם וראיתי את ההערצה אליהם. כמו שאנחנו מעריצים שחקני כדורגל הם מעריצים את הרצים שלהם". איזאצ'ו סבור שהכישרון לא מספיק. האימונים האינטנסיביים מסייעים לבני השבט להגיע להישגים הנדירים שלהם. "הספורטאים לא עושים כלום, רק מתאמנים", הוא אומר. "הם קמים בבוקר, רצים, אוכלים, נחים ואז שוב רצים. היום, בניגוד לעבר, מרכזי האימונים שלהם מפוארים, הם אוכלים טוב, שלוש ארוחות ביום ושתי ארוחות ביניים". חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן עקבו במשך שבועיים אחרי 12 אתלטים בעיר מרקווט ומצאו שרובם צמחונים. הספורטאים אכלו מעט, בעיקר ירקות, וגם אלה שלא היו צמחונים הסתפקו במנת בשר אחת בשבוע. מחקר של בויט בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת גלזגו שנערך ב-2004 הגיע לממצאים דומים. תזונת הספורטאים מורכבת בעיקר מאוגאלי, מאכל תירס קנייתי מסורתי, סוכר, אורז וחלב. הם מתאמנים פעמיים ביום ורצים כמאה קילומטרים בשבוע. מנרס סבור שהצלחתם של הקלנג'ין נובעת מסיבות תרבותיות. "הקלנג'ין הם שבט של לוחמים שביצעו פשיטות על עדרי בקר. בעוד אנשי המסאי היו יוצאים לפשיטות בחבורה גדולה, לאור יום, הקלנג'ין ביצעו פשיטות על עדרי בקר של שבטים יריבים בלילה, בחבורות קטנות. "הגברים שהשתתפו בפשיטות היו צריכים להיות מהירים מאוד, נחושים, אמיצים, בעלי כוח סבל, יודעים לתפקד תחת לחץ - כל אותן תכונות שאלופים נזקקים להן בתחרויות גדולות. גיבורי השבט היו אלה שהצליחו להביא כמה שיותר ראשי בקר.
לזה אני מתכוון כשאני אומר אקלים תרבותי. התרבות היהודית מעריכה מאד למדנות שקדנות (בתחומי מדע מאד ספיציפים), אבל לא מעריכה כ"כ ריקוד למשל, וספורט באופן כללי. למשל, נגני כינור יהודים היו המון, אבל מתופפים יהודים כמעט לא היו. אז יש ליהודים גנים טובים לכינור אבל לא לתופים? פתטי. זה עניין של הסללה תרבותית.