א. יש הצדקה להרג שלהם , וזאת עפ"י הרמבם :
יח כיצד: אחד העובד עבודה זרה, או שבירך את השם, או ששפך דם, או שבעל אחת משש עריות שלהם, או שגזל אפילו פחות משווה פרוטה, או שאכל כל שהוא מאבר מן החי או בשר מן החי, או שראה אחד שעבר על אחת מאלו ולא דנו והרגו--הרי זה ייהרג בסיף.
יט ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה--שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו. ובן נוח נהרג בעד אחד, ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים; אבל לא בעדות אישה, ולא תדון אישה להם.
ב. עפ"י הסעיף הקודם ,ניתן להבין שלא מדובר בשתי ערסים שמתעצבנים , אלא במקיימי מצווה , ומצווה הכרחית .
ג. לפי כל הדעות , כבודה של בת ישראל אינו הפקר .
אם כך , השאלה עניין נותרת , מדוע כעס עליהם יעקב ?