הסיפור הכי בולט הוא אולי רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס בן אסוירוס. מסופר שהם היו חברים בלב ובנפש וכי רבי הבטיח לאנטונינוס שהוא יזכה לעולם הבא. יש גם סיפור על אחד מעשרת הרוגי מלכות רבי חנניה בן תרדיון שכהועלה על המוקד, הרומאים רצו לצלות אותו לאט כדי להמיתו בייסורים, אבל התליין הרומי שלו התאבד יחד אתו בשרפה גדולה כי הוא הבטיח לו שיזכה לעולם הבא.
ואני לא מתיימר להיות מבין גדול ביהדות. אבל עובדה היא שאני לא מכיר אף רב רציני שמזכיר בכלל את המושג גזע.
איפה אתה רואה מפה ראיה שאין הבדלי גזע? אתה מספר שהבטיחו להם עולם הבא. אז? אתה רוצה להסביר למה?
אנטונינוס היה חסיד אומות העולם. וכל ימי חייו עזר ליהודים וכיבד את רבי יהודה הנשיא. לכן זכה לעולם הבא. וזכה לעולם הבא כחסיד אומות העולם ולא כיהודי שלומד תורה. כי הוא לא יכול. הוא גוי. אופסי... עוד פעם גזע...
רבי חנניא בן תרדיון עלה על המוקד והרומאים קשרו אליו ספוגי צמר ספוגי מים כדי להחזיק אותו בחיים שיסבול יותר. שאל אותו התליין: אם אסיר את הספוגים כדי להקל על יסוריך שתמות מהר, תבטיח לי עולם הבא? אמר לו: הן.
לקח התליין את הספוגים ומת מיד רבי חנניא בן תרדיון. מיד קפץ הצליין לאש ויצאה בת קול ואמרה שהוא מזומן לחיי העולם הבא. בזכות מה שעשה.
איפה זה מבטל את הגזענות? לא יודע...
