מאיפה המסקנה? מדובר כאן על פרסי נובל, לא? הרוב הגדול של אותם זוכי פרס נובל היהודיים כולל האייקונים הגדולים כמו איינשטיין, פרויד וכו' מעולם לא ראו ישיבה מבפנים ולא נחשפו לתלמוד עד גיל מאוחר, אז מה גורם לקוראנים לחשוב שהסוד הוא דווקא בתלמוד?
אם אני לא טועה, הקוראנים הסבירו את זה בכתבה.
לדעתם זו היתה התפתחות שבאה עם דורות שלמים שלמדו תלמוד.
ז"א, אינשטיין, פרויד ואחרים קוטפים את הפירות של אבותם (וכמובן שחוץ מזה יש את המאמץ שהם עצמם עשו).
אבל שוב, לפי מה שהבנתי, הקוראנים טוענים שנקודת הזינוק שלהם היתה טובה יותר.
