תשמע, קודם כל לא בטוח אם זה יגיע לעימות.
אם יהיה עימות אם סוריה לדעתי זה יהיה סוף שלטונו של אסד.
אני לא בטוח שנגרש אותם לארצותיהם. יש הרבה ערבים (ונניח לרגע לדיון על האם יש או אין עם פלסטינאי) שגרים פה מאות שנים, ואני חושב שלמרות הבדלי התרבויות ולמרות ההבטחה של הקב"ה, אין סיבה שהם ירצו ללכת ואין סיבה שלא נלמד לחיות איתם.
זו דעתי האישית.
אני חושב שהסכסוך צעיר מדי בשביל לדעת האם דו קיום כן או לא אפשרי. אני בכל אופן חושב שהוא אפשרי.
עכשיו אפשר להתנפל עליי. 
פה אתה טועה - הם לא גרים כאן מאות שנים (הוותיקים ביותר נמצאים כאן 200 שנה לכל היותר, אבל הם מיעוט שבמיעוט והרוב המוחץ שלהם הגיע הנה לאחר תחילת המנדט הבריטי).
הסכסוך הזה הוא לא כ"כ צעיר כמו שמנסים לצייר אותו - הוא לא בן 40 שנה (על גבולות 67'), הוא לא בן 63 שנה (גבולות 48'), והוא לא בן 150 שנה (תחילת העליות).
הסכסוך הזה הוא סכסוך בן 1400 שנה (מאז ייסוד האסלאם) - יהודים חיו בארץ ישראל מאז התנחלות השבטים (תקופתו של יהושוע בן נון ע"ה), וגם בזמן שלטון נוצרי ומוסלמי היו כאן יהודים.
אתה קובע שהם לא ירצו ללכת, אבל זה בעצם לא כ"כ משנה מה הם רוצים, אלא משנה מה אנחנו צריכים לעשות (בתור אומה) כדי לשרוד - מעולם לא נוסתה השיטה של עידוד הגירה ערבית, אלא רק השיטה של השמאל.
עשרות אלפי ערבים עוזבים כל שנה ללא עידוד הגירה מצד המדינה (אז תאר לך כמה יעזבו כאשר המדינה תעודד זאת).
ישנם מספיק דרכים לא אלימות לעודד אותם לעזוב, ואם נשתמש בדרכים מסויימות, הם בהחלט יעזבו.
