אני לא יודע למה כל נסיון לקרוא לשלום עולמי הוא תמיד גם יד ביד עם התעלמות מהמציאות הקיימת. למה אי אפשר לומר משפט כמו "אני בעד שלום עולמי, אבל ברור שצריך לחסל מחבלים בשביל זה." ?
זה כאילו שמישהו מנסה לחטוף את הרעיון האמיתי לשלום (והרבה ישראלים רוצים שלום, אין לי מושג למה.. אבל יש לחלק רב מהם רצון כזה.) והופך אותו לכיוון "בואו נתרפס בפניהם".
הרי מה שבאמת יפתור את הצרות בעולם, זה אם הצד של הטובים יעשה שריר. - זה הוכיח את עצמו שוב ושוב. - כהנא מספר באחד הוידאוים ברשת, שכאשר ערבים התפרעו, ושמעו שהוא הולך להגיע.. הם הפסיקו להתפרע. ואז נהיה שקט. ואף אחד לא נהרג. זה הנה - אין שלום, ובכל זאת יש שקט ואין הרוגים. איך? כמה שהצד של הטובים יפעיל כוח חזק יותר, כך ייהרגו פחות אנשים ל- 2 הצדדים. שמאלני טיפוסי פוחד ש"יום אחד עוד נהפוך לעם כובש". אני לא חושב שזו תהיה בעיה לזהות מצב כזה כשזה יקרה: אם זה יקרה, אז אנחנו נתחיל לכבוש מדינות אחרות סתם ככה, לא בשביל ביטחון, אלא בשביל עוד שטח (שלא באמת צריך) או עוד כסף (שלא באמת צריך). אם בתוך הארץ שלנו מישהו יגיד "היי.. אנחנו מגזימים קצת, לא?" ושאר האנשים יפוצצו אותו במכות על זה, אז אפשר יהיה לומר שאנחנו אגרסיביים יתר על המידה. אבל זה הפוך היום, אז שמאלנים יקרים - שקט שם בצד.
אני חושב ש- 'שלום' זאת מילה ריקה. כמו המלה 'גזענות'. מה זה שלום? אם יש לי שלום עם צרפת, למשל, מה זה אומר בפועל? שאם היא יום אחד תחליט לתקוף אותי, אז היא תהסס לפני כן? שמותר לי לבקר במדינה שלהם בתור תייר?