זה ההבדל ביננו.אני רואה את טובת המדינה כערך עליון ואתה רואה בחופש הגורם לאמדרלמוסיה כערך העליון שלך.החיים שווים לאפס בלי מטרה.
שהיא? רק לשרת את המדינה?
אני חושב שהדבר הנכון הוא לחסל אנשים כאלה, פשוט מאוד. למה? דבר ראשון עניין הצדק, אני חושב שזה צודק לחסל רוצחים, שלא לדבר על רוצחי ילדים, שלא לדבר על רוצחי ילדים פדופילים. וכן, אני חושב שאם כבר לחסל אותם, לתת לאב את האופציה, אם יראה לנכון, לחסל אותם בעצמו. אני חושב שאם אני הייתי האב של אותם ילדים הייתי שמח לאופציה כזו.
זאת אומרת לתת לאב זועם(שהייתי מבין אותו אם היה רוצח אותם) מלא אמוציות ורגשות, לפוצץ מכות 2 אנשים שסביר להניח(אך לא בטוח ב-100 אחוז) רצחו את בנו?
יש משהוא יותר ברברי מזה? מערכת חוק לא יכולה להתנהל כמו מערכת בוררות של העולם התחתון.
כרגע נתת גושפנקא לכל אחד לעשות כל עולה על רוחו, כל עוד יש לו תירוץ מספיק טוב.
זה תקדים מסוכן.
מחר יבוא אדם שירצח את אשתו כי היא בגדה בו, וגיד אותו דבר. אחריו יבוא אדם שירצח את אביו של אדם אחר, כי האדם האחר נסע שיכור ופגע באביו של הראשון.
זה לא צדק, זה מענה לרגשות הנקמנות האנושיות, הדבר הראשון שמערכת החוק חייבת להתנתק מהם.
שוב, לא תמיד יש לתת לאב לנקום את נקמתו, אבל אתן לך עוד דוגמא. לפני שנה בערך מחבל ערבי רצח ילד באחת ההתנחלויות עם גרזן, אין יותר מדי מה לנתח פה. לדעתי אם ירצה האב, זכותו לחסל את המחבל הזה בעצמו.
סוג של סגירת מעגל תקרא לזה.
לא הבנתי, באותו רגע שהמחבל היה בהתנחלות? מין הסתם, הוא קוטע אנשים עם גרזן, מצידי שחתול הרחוב יחסל אותו.
או שהמחבל בורח לעזה? לא עדיף אז שחיילי צה''ל, שקצת יותר מנוסים מהאב, לחסל אותו?
או אם הוא נתפס? ואז ראה סעיף קודם.
הלאה לעניין של בית המשפט, אין מערכת שפיטה מושלמת, כמו שלא בריא למערכת המשפט לערב רגשות ואמוציות, אני מסכים,נראה לך הגיוני שעל טעות של שוטר, לדוגמא איבוד ראיות או משהו כזה האחים ישתחררו? אחד השוטרים איבד את המזרון או בגדי הילד שעליהם נמצאים תביעות האצבעות של האחים ועכשיו (נגיד) אין איך להוכיח מעבר לספק סביר שהם רצחו אותו, אין מערכת מושלמת אבל פדופילים ואנשים דומים צריכים להשחט. גם אם תסרס אותם מה הלאה, הם לא יאנסו, חיים בריאים הם בטח לא ינהלו, ואת עוגמת הנפש והפצעים שהם יצרו אצל הקורבנות שלהם, בטח לא ירפאו.
1. לשאלתך, ברור שאי אפשר להרשיע אותם, אתה מרשיע אותם על בסיס מה? זה כי בתוך הלב שלך אתה יודע שהם עשו את זה?
מה אם יסתבר שהכל היה מזימה נגד 2 האחים על ידי האב עצמו, ובכלל האב עצמו רצח את בנו, אנס אותו והאשים את התאומים(מין הסתם זה לא)?
הרי אתה זה שבראשית הודעתך דיברת על צדק. צדק זה לכולם ותמיד, לא רק מתי שנוח.
2. בנוגע "לפצעים שלא ירפאו"- ידידי דבר ראשון גם אם תחסל את התאומים הפצעים של המשפחה לא ירפאו.
זה לא יבוא דבר מלבד 2 דקות של סיפוק(וגם זה לא תמיד) לבני המשפחה.
וחוץ מזה, זה לא רלוונטי, אתה חייב לנתק את הקורבן, את הצדק, את האמוציות וכן הלאה, בחוק ומטרת העל.
זה לא יעיל למדינה, שמטרתה היא שימור החברה התקינה, וחבל שאתה לא מבין את הקונספט הבסיסי הזה.
שלא תבין לא נכון, אין לי בעיה שימותו רוצחים, אנסים, פדופילים וכו', במוות הכי כואב, אני אחרון שיזיל דמעה. אבל אני אישית לא מרגיש נוח שהמדינה היא גם תליין לאומי, ובמיוחד שאין לה את הכלים לדעת במאה אחוז
שהעבריין אשם. ואתם, במיוחד אלו שטוענים שמדובר במדינה בעלת אופי שמאלני, אתם הראשונים שחייבים להתנגד לזה.
היום זה פדופיל, מחר זה נועם פדרמן או איש ימין אחר, שחשוד בביצוע מעשה.
