" . . למינים ולמלשינים אל תהי תקווה וכל הזדים כרגע יאבדו .. "
מה פשר המשפט ?
למה כולם משתמשים בו ?
אז ככה ,
כולם יודעים שהיהודים היו הרבה זמן בגלות בבל ובכל מיני גלויות אחרות ,
על היהודים נגזר הרבה מאוד על איסור לימוד התורה ,
כמו כן ,
היהודים כמובן שלא יכולים בלי תשמישי קדושתם ( תפילין , סידור וכיוצא בזה )
אז הם היו כמובן כמו שכולנו הינו עושים - מתפללים ולומדי תורה בסתר ,
הבבלים הרומאים וכל אלה שגזרו גזרות על היהודים ,
תמיד הציעו כסף לבני עמם ' שילשינו ' על היהודים ,
הרבה מאוד גוים עשו את זה ויצאו לחפש יהודים מתפללים בשל השלל הרב שהציעו להם .
היהודים הגיעו למצבים כלכלים מאוד קשים ובעקבות זה ,
הם גם החליטו להתחיל להלשין על אחיהם וחבריהם לדת על היהודים כמובן כמו שאתם חושבים עכשיו בראשכם דבר שלא ניתן לקבל על הדעת ואיך בכלל מגיעים למצב שיהודים מלשינים על יהודים שלומדים תורה !!!
קם צדיק ורב גדול וכינס את העם ,
והתחיל לדבר אל העם זה חלק ממשפטו : " .. למינים ומלשינים אל תהי תקווה וזדים כרגע יאבדו .. " כלומר - כל יהודי שהולך לשלטונות העם שגוזר הגזרות ומלשין על יהודי אחר שלומד תורה ומניח תפילין תרתי משמע ! ימות ולא תיהיה לו סיבה לחיים ארוכים , הוא לא יהנה משארית חייו בקיצור סבל גדול . ואכן יהודים אחדים ממש לא הרבה עשו את זה ובאמת " זכו " לחיים קשים מאוד וסבל רב .
אז למה היום משתמשים בזה ?!
אני באמת שלא מבין .
אנשים אימצו משפט זה להגיד לחבריהם ו / או לכל מישהו אחר וכך זה הופץ לחברה כולה .
מסקנה :
לא אומרים משפט זה לשווא משפט זה הוא נגד אנשים שמחשיבים את הכסף יותר מהתורה ותשמישי הקדושה וכל מה שקשור לקב"ה .