איך היא לא מתביישת לעשות את ההשוואה הזו דווקא ביום השואה. זה באמת עצוב.
שולמית אלוני מזועזעת מהסרת המניפסט "השמאל הלאומי" מחנויות "צומת ספרים" בלחץ גורמי ימין: "גם בשואה שרפו ספרים".
אלדד יניב, ממחברי הספר, מבטיח בתגובה להגביר את הפצת המניפסט - בחינם, ומאמין שמעז ייצא מתוקhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3874431,00.htmlמה שמצחיק/עצוב פה, זה שהחרמת הספרים האלו דווקא נועדה למנוע מהעם להיחשף לצעד שעלול לקרב אותו לשואה נוספת
והיא דווקא משווה את הצעד הזה לשריפת ספרים בשואה, חבל שולמית.
דרך אגב, קראתי ראיון בעיתון ידיעות שמאלניות(אחרונות) במוסף סוף השבוע האחרון שלהם על "השמאל "הלאומי" " הזה, ואני רוצה
להגיד לכם שלדעתי הם הרבה יותר מסוכנים לעתיד המדינה מאשר האנרכיסטים.
מהאנרכיסטים רוב העם מתנער ורואה בהם חבורה של הזויים מנודים, אבל דווקא "השמאל "הלאומי" " הזה עשוי לסחוב אחריו
חלקים תמימים בעם. יש להם גם גיבוי תשקורתי מלא, הם רק בהתחלה וכבר מתפרסמות עליהם כתבות ברשת ובעיתונות.
אין ספק - לתשקורת יש אינטרס מובהק להריץ אותם אחרי הכישלון עם מרצ והעבודה וכנראה שיש להם קשרים טובים שם.