בס"ד
המנדט השמאלני-האמריקני - או "מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב"9 באוקטובר 2008, ט' בתשרי התשס"ח, ערב יום הכיפורים - פרובוקטור ערבי נכנס ללב שכונה יהודית בעכו. הפרובוקטור נסע ברכבו והחל להשמיע מוזיקה וצחק להנאתו. המעשים עוררו את זעמם של התושבים היהודים, שהגיבו למעשה הפרובוקציה. האימאם של המסגד הקרוב, שכבר הספיק לדרוש את הפעטווא (Fatwa) של יאום אל ג'ומעא (או יום שישי), קרא לטבוח ביאהודים שברוב "חוצפתם" העזו להגן על זכויותיהם התורניות.
המון ערבי הסתער על השכונות היהודיות, והחל לבזוז, לשדוד, להרוס רכוש, להטריד בחורות יהודיות, להכות יהודים עוברי אורח (ביניהם ילדים, זקנים ונשים). זקן יהודי שעלה לארץ בשנות ה-50 אף העלה באוזניו של הח"כ מקדימה (דאז ישראל ביתנו) ישראל חסון, כי הימים הללו מזכירים את ימי הפוגרומים שחווה בארץ מוצאו (אלג'יריה). יהודים רבים נשארו מפוחדים בבתיהם, ולא העיזו לצאת למשמע צרחות "אללהו אכבר" ו"איטבח אליאהוד". רבים צלצלו לתחנת המשטרה בעכו וביישובים הקרובים, ואף שוטר (מן הסתם) לא הגיע לעזור.
היהודים לא נשארו חייבים והגיבו לאלימות הערבית. הערבים נהדפו בעוצמה יחסית, והיהודים תיכננו להמשיך להכות בהם, למען יראו ויראו. המשטרה הישראלית התערבה, ביצעה מעצרים, ואף איימה בשימוש באלימות נגד ה"מתפרעים" היהודים. לאחר הפוגרום, נדרשו היהודים לשלם פיצויים לערבים בגין ה"נזק" שנגרם לרכושם. הערבים, כמצופה, זכו גם בזירה התקשורתית (ממיטב מכבסת המילים האורוויליאנית, היפוך האמת והמציאות, סובייקטיביזם כרוני, של השמאל) וגם בזירה הפיזית בעכו ובסביבתה.
מקרה זה של אפליה מוחלטת של יהודים, שבמעשה פרובוקציה (מילה יפה לליל בדולח) זה היוו שעיר לעזאזל כבגרמניה הנאצית, כמו במקרים רבים אחרים (המקרה האקטואלי בשכונת שמעון הצדיק במזרח ירושלים, תקיפות בכל רחבי הארץ של יהודים ע"י ערבים, הקפאת הבנייה המוחלטת ביו"ש ולגיטימציה בשטח של בנייה ערבית מאסיבית בכל רחבי הארץ וכו') מעלה בי שאלה מאוד בסיסית ועקרונית - האם אנחנו באמת "עם חופשי בארצנו"? שאלה זו גרמה לי לחשוב אחורה --- האין זה כמעט העתק של המצב שהיה בארץ לפני השואה (פרעות תרצ"ו-תרצ"ט)?
לפיכך, החלטתי לעשות מאמץ ולהשוות בין השנים הנוכחיות (2008-2010) והמצב שהיה בזמנו של הכיבוש הבריטי בשנות ה-30.
הגנה עצמיתבזמן הכיבוש הבריטי - נאסר על יהודים לרכוש נשק, להתאמן, להתארגן בשעות לילה וכו' ובתרגום לעברית - להגן על עצמם. ההגנה, שהייתה הארגון המיליציוני המוכר, הוותיק והחזק בארץ אימצה מדיניות "הבלגה" --- שחיזקה את המוראל הערבי לטבוח ביהודים כמיטב המסורת. כתוצאה ממדיניות לא מוסרית, אובדנית והתאבדותית זו אימץ ארגון מיליטנטי חדש יחסית - הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) - מדיניות שונה, שכללה בין היתר תג מחיר ופעולות תגמול. דוד רזיאל הסביר במילים הנ"ל -
הטרור הערבי ושותפו הטוב והנאמן ההבלגה היהודית, יצרו בארץ מצב כזה שיהודי היה מוכרח להימנע מכמה עבודות מפני שהמוות היה אורב בדרכים, בעוד שערבי היה יכול ללכת לכל מקום שרצה ולעסוק בכל עבודה הטובה בעיניו, אפילו בסביבה יהודית טהורה. ככה סבלו חיי הכלכלה של היהודים בעוד שהערבים המשיכו את חייהם הנורמליים ואת עבודותיהם הרגילות. פעולות הגנה בלבד לא תוכתרנה בניצחון לעולם. אם תכלית המלחמה היא שבירת רצונו של האויב, זאת אין להשיג מבלי לשבור את כוחו, וברור שאי אפשר להסתפק בפעולה הגנה גרידא...
שלטון הכיבוש הבריטי הגיב במעצרים, הוצאות להורג, עינויים, וכו' נגד היהודים שכל בקשת ליבם הייתה להגן על עצמם.
בזמננו - תנועת "כך", תנועה שהוקמה ע"י הרב הצדיק הקדוש מאיר דוד כהנא זצוק"ל הי"ד, הציעה להגן על יהודים בכל רחבי המדינה מפני ערבים, על כל מה שמשתמע מכך - כן, מילה שיהודים "מתונים" ו"פרגמטים" לא אוהבים - אלימות. ההשפעה הייתה עצומה --- לא היה אדם בזמנו שלא שמע על השם כהנא וכ"ך. הערבים הבינו שהם מתעסקים עם יהודי חדש - יהודי שהכבוד הלאומי הוא נר לרגליו, כבוד אלוקיו קודם לכל.
השלטון השמאלני שראה בתמיכה הגוברת של יהודי הארץ והעולם בתנועה הכהניסטית ובמיאוס ההולך וגובר בהנהגה התבוסתנית והמפסידנית של השלטון (בין היתר גם "אנשי הימין" בגין ושמיר) איום על ההגמוניה השלטונית שלו, החליט להכריז מלחמה על התנועה הכהניסטית וכל מי שמתקרב אליה. כ"ך נפסלה ובוא הזמן גם הוצאה מחוץ לחוק (אחרי פעולת ההגנה העצמית!!! של ר' ד"ר ברוך גולדשטיין זצ"ל הי"ד במערת המכפלה) וכך גם הממשיכה שלה (תנועת כהנא חי, שהוקמה על ידי בנו של הרב בנימין וחבריו). כל מה שמתקרב לאידיאולוגיה הכהניסטית הבסיסית, הפך ללא חוקי, דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה בוצעו באנשיו בכל רחבי מערכות התקשורת האנושית הקיימות במדינה.
בבוא הזמן, גם הגנה עצמית של יהודים (על כל מה שמשתמע מכך) הפכה לדבר לא חוקי, נאסר על יהודים להחזיק נשק (למרות שחוק זה קיים הרבה לפני, הוא נעשה הרבה יותר רציני אחרי ביטול המשטר הצבאי), נאסרו התארגוניו לילה באיזורים רבים ברחבי הארץ, חופש הביטוי כמעט נעלם לגמרי (כל מה שלא מתיישב עם האידיאולוגיה של האליטה כמובן נאסר לחלוטין), הוגבלה ולעיתים גם נאסרה לחלוטין בנייה יהודית באיזורים רבים ברחבי הארץ, וכו'. הערבים, המשיכו בשלהם, כרצונם, הרסו ומיררו את חייהם של היהודים ברחבי הארץ.
הסתמכות מוחלטת על השלטון הנוכחי בענייני פנים, הגנה מפני אויבי חוץ וכו'בזמן הכיבוש הבריטי - הצבא המנדטורי הבריטי יצא מדי פעם להגן על תושבי הארץ היהודים. למרות שהכריז על דו-קיום ושיתוף פעולה בין ראשי המחנות (יהודים, ערבים ובריטים), הוא סירב להגן על יהודים ולתת להם להגן על עצמם ועשה ככל שביכולתו כדי להזיק להם ולחייהם. כל מי שסירב לצאת נגד הקו הנ"ל (ביניהם גם גופים שהתנגדו בכוח, כמו האצ"ל, בית"ר והלח"י) דוכא בכוח ובאכזריות שניתן היה למצוא רק ברוסיה הסובייטית של סטלין. שלטון טרור דמות "האח הגדול" הוטל ברחבי הארץ, ובשביל לארגן שינוי, צריך היה הרבה אומץ, שכל, קשרים וכסף.
גרמניה הנאצית הכריזה מלחמת שמד נגד העם היהודי והיוותה הגורם העיקרי שיכול היה לבצע שואה של ממש בעם היהודי, או המדינה היחידה שרצתה בזה באותו הרגע. בריטניה, שעייפה ממלחמות ופחדה להיכנס למלחמה נוספת שתהרוס את כלכלתה ואת ההגמוניה הבריטית בקולוניות, חתרה ל"שלום" ו"מו"מ" עם הגרמנים. הסכמים נחתמו וחיוכים פוזרו. האיומים הגרמניים המשיכו להישמע והבריטים ברוב איוולותם לא לקחו אותם ברצינות. אך זה לא עצר את הגרמנים מלממש את הבטחותיהם, והמלחמה והאירועים ששינו את פני העולם כולו - מלחה"ע ה-2 ושואת יהודי אירואפרסיה - החלו.
רוב יהודי היישוב בארץ תמכו והצטרפו למלחמתה של בריטניה בגרמניה, ויהודים רבים גויסו לשורות הצבא הבריטי. הטענה העיקרית של התומכים במהלך כזה הייתה עשיית חשבון מאוד בסיסי ואינפנטילי - "גרמניה רוצה להשמיד אותנו, הבריטים נלחמים בהם, אז אין סיבה שלא נעזור להם, ואח"כ נמשיך ב'מאבק' נגדם". אפילו ארגונים שנחשבו "פאשיסטיים", "קיצוניים", "נאציים" (מצלצל מוכר, חבר'ה?) כמו האצ"ל הצטרפו ללחימה המשותפת בגרמניה. אך עובדתית, בריטניה לא רק שלא הצילה יהודים מציפורני המוות של היטלר ושות', אלא אף עזרה לגרמנים להשמיד כמה שיותר יהודים. ארגונים "קיצוניים" אף יותר כמו הלח"י (שפרש מן האצ"ל עקב הפסק המאבק בכיבוש הבריטי) המשיכו בלחימה נגד הבריטים וכל האמצעים כשרים. בסופו של דבר, הצליחו צבאות בעלות הברית לרמוס את גרמניה, בלי לנסות אפילו לעזור ליהודים שנרצחו בידי הגרמנים.
בזמננו - איראן היא המעצמה היחידה שמכריזה באופן פומבי על כוונותיה בנושא היהודים - שמד מוחלט, כמיטב המסורת האיסלאמית. המוסלמים והערבים ברחבי הארץ וסביבה נעזרים בנשק ומימון איראני, בדיוק כפי שבזמנו נעזרו בזה הגרמני בזמנו. הצבא הקונטיננטלי הנוכחי בארץ, הוא המיליציה הפרטית המתקראת צה"ל, שבאה "להחליף" את הצבא המנדטורי הבריטי, הוא הצבא שמיועד להילחם באיום האיראני. בינתיים, לא נראה כי צה"ל ובעליו (השלטון השמאלני שמציית למנהיגיו בבית הלבן, המחליפים של קודמיהם הבריטים בלונדון), מתכננים להאמין לאיומיהם של האיראנים בדבר השמדת מדינת ישראל והעם היהודי. לאף כוח מיליציוני כזה או אחר בארץ יש יכולת להתמודד עם הצבא האיראני על גייסותיו (שבא להחליף את הורמאכט, ה-SS, ה-SD, ה-SA וכו') בדיוק כפי שלאצ"ל וללח"י לא הייתה יכולת להתמודד עם הצבא הגרמני בזמנו.
אופי המשטרבזמן הכיבוש הבריטי - משטר חלוש אופי, גוסס כלפי חוץ ודיקטטורי כלפי פנים, שמהותו האתנית לא קשורה לארץ, שדורש סגידה ונאמנות מוחלטת לו ולמפקדה העליונה שלו בלונדון, וכל מי שמסרב "אוכל אותה". משטר שהורס את עצמו, תבוסתני, משטר שרוצח ומגרש יהודים ועוזר לערבים (בהבטחות "שלום" עלובות), משטר מבולבל שלא יודע מה הוא עושה כאן.
בזמננו - משטר חלש ועייף, שקם בניצחון מזהיר ומדהים (מלחמת תש"ח או "מלחמת העצמאות") אבל התמוטט במהרה בגלל פחדנות, תבוסתנות, חוסר אמונה בה' וכניעה ללחצי המפקדה העליונה של השלטון בבית הלבן. משטר ללא כל קשר לארץ, שהורס וממרר את חיי היהודים, מגרשם, מחריב הארץ, רוצח יהודים, מטיל משטר טרור דמות "האח הגדול" ברחבי הארץ, מבטיח "שלום" וכדברי הנביא "שלום שלום ואין שלום" ומביא רק שפיכות דמים וחורבן, בדיוק כמו קודמו.
לסיכום, צדק מי שאמר כי מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב, ושוב, ושוב - עד שילמד.
נושא: המנדט השמאלני-האמריקני - או "מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב" (נקרא 7157 פעמים)