בס"ד
http://hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7924רגש האמונה חבוי בלב כל אדם
האדם חי בעולם נעלם. אין הוא יודע מה יהיה גורלו, עתידו צפון ממנו ואין הוא אדון לחייו, שהרי הם אינם נתונים להשפעתו.
11/09/07
ב''שעת אמת'', בשעה של מחשבה כנה ואמיתית, כאשר האדם מתייחד עם עצמו ומתבונן ביישותו פנימה, ניצבת חידת החיים לפניו במלוא עוצמתה. ככל שמתחדדת חידה זו לנגד עיניו, בד בבד מתגמדת קומתו האישית מול עולם ומלואו. העולם והחיים עצמם נדמים לו כהרים גבוהים והוא, האדם התמה, השואל וחסר התשובה, עומד למרגלות ההרים וצופה לפסגתם.
פרסומת
עד כמה קטן הוא האדם ביחס לעולם ולחיים! בעת כזו מלווה תחושה אחת את האדם: אכן, אין אני יודע מה יעלה בגורלי, אולם חיי אינם חיי הפקר, והם אינם חסרי גורל או תכלית. גבוה מעל גבוה ניצב בורא העולם, יוצר החיים, החותך חיים לכל חי, והוא הקובע את אורחותיהם של ברואיו.
אליו נשואות עיני ובו אני בוטח, וכפי שנאמר: ''בידך אפקיד רוחי''. רגש זה, רגש האמונה בבורא, הרצון להתקשר למקור החיים, הבריאות והאושר, טבוע בפנימיותו של כל אחד מבאי עולם. יש אנשים שרגש זה פועם בקרבם תדיר ועל פיו הם מנחים את חייהם.
לעומתם, מצויים אחרים שהרגש חבוי בעומק לבם, מכוסה בשכבות רבות של מחשבות חומרניות ושטחיות המושפעות מחיי החברה הסואנים. אולם גם אצל אנשים אלו, בעתות משבר או צרה, בשעה יוצאת דופן, פורץ לפתע רגש זה את המחסומים הסוגרים עליו וזועק: ''אלוקים ענני''.
קשה מאד לצוות על האדם להרגיש דבר שאינו טמון בתוככי אישיותו. אמנם ניתן לצוות על עשיית פעולות ומעשים, אך עולם הרגשות חסום בפני לחץ חיצוני. העובדה שהתורה ציוותה עלינו להאמין, מוכיחה שהאמונה חבויה בלבנו פנימה. רגש האמונה בה' טבעי הוא אצל כל אדם, הוא מצוי גם אם אינו גלוי, ולכן פורץ הוא מאליו בכל עוצמתו כאשר מגיעה השעה המיוחדת, השעה שבה מיתרי הלב נרעדים ושרים את שירת האמונה.
" העולם והחיים עצמם נדמים לו כהרים גבוהים והוא, האדם התמה, השואל וחסר התשובה, עומד למרגלות ההרים וצופה לפסגתם. עד כמה קטן הוא האדם ביחס לעולם ולחיים! בעת כזו מלווה תחושה אחת את האדם: אכן, אין אני יודע מה יעלה בגורלי, אולם חיי אינם חיי הפקר, והם אינם חסרי גורל או תכלית. "
