ראסן ג'בארה ואשתו, עובדי עיריית טייבה, לא קיבלו משכורת כבר כמעט שנה וחצי. בחודשיים האחרונים הם שובתים יחד עם שאר עובדי הרשות, וייתכן שבקרוב יצטרפו אליהם כל עובדי המשק. "חשבנו שנוכל להזדקן כמו בני אדם, אבל אנחנו חיים כמו כלבים", הוא אומר בכאב.
"הילדה שלי הולכת לבית הספר בלי סנדוויצ'ים. זה משפיל, היא רואה את החברות שלה באות עם בגדים חדשים ושואלת אותי מתי גם היא תוכל לקנות. כל יום אני מבטיח לה - מחר, מחרתיים, שבוע הבא אני אקבל את הכסף והכל יסתדר. אבל כל פעם המשכורת ממשיכה להתעכב" - כך סיפר הבוקר (יום א') בכאב ראסן ג'בארה (61), עובד הרשות המקומית בטייבה שלא קיבל את משכורתו מאז אוקטובר 2005.
ג'בארה הוא אחד מבין מאות עובדי עיריית טייבה ששובתים מזה כחודשיים בגין הלנת שכר מצד העירייה, שנמשכת כבר בין 30-15 חודשים. בעקבות הלנת השכר המתמשכת בטייבה וברשויות נוספות, צפויה בקרוב ההסתדרות להשבית את המשק כולו.
(חחח מגיע לכם ערבושים מסריחים
)
"אני לא רוצה לשבת בבית כמו כלב ולשבות. כל מה שאני רוצה זה רוצה לחזור לעבוד, לקבל משכורת ולשכוח מהכל", אמר ל-ynet ג'בארה, איש תחזוקה במקצועו ואב לחמישה, עובד כבר 13 שנה עם אשתו מרים, מורה במקצועה, בבית ספר בטייבה. כבר כמעט שנה וחצי עברו מאז הפעם האחרונה שהם קיבלו את משכורתם האחרונה, ומאז הם ממתינים לכסף.
הייאוש כבר אחז בג'בארה, שלא הביע התרגשות מיוחדת מהשביתה המתוכננת במשק. הוא מסופק אם היא תסייע לו ולרעייתו במצבם: "כולם שואלים עלינו, דואגים לנו ומזדהים איתנו, אבל בסוף אנחנו נשארים בלי כלום ביד".
מדי יום מתמודדים בני הזוג ג'בארה עם מצוקה כלכלית קשה, חובות נצברים ומחסור כללי. אך הכואב מכל עבורו היא הסיטואציה שבה הוא עומד מול בתו מבלי יכולת לסייע לה כלכלית. "אני לא יכול לממן מורים וחוגים לילדים, כמו הורים אחרים. אני חייב לבנק 80 אלף שקל, והריביות וההצמדות גומרות אותי".
"העירייה גמרה לי את החיים"
על חייו עם רעייתו, בצל המשבר הכלכלי, הוא מספר: "אשתי ואני נמצאים יחד באותו הבור. שנינו מחכים למשכורות כבר 15 חודשים. חשבנו שנוכל להזדקן כמו בני אדם, אבל אנחנו חיים כמו כלבים, מבקשים עזרה מהילדים ומחברים. בעבר הייתי עובד כקצב, לא היה חסר לי דבר. כשעברתי לעבוד בבית הספר מטעם העירייה חשבתי שיהיה טוב יותר, אבל העירייה גמרה לי את החיים".
בוקר אחד בחודש אפריל 2006 , זמן קצר לאחר שהגיע לבית הספר בו הוא עובד, חש ג'בארה ברע. לבו בגד בו והוא פונה לבית החולים לאחר התקף לב קשה, שלישי במספר, והוכנס לניתוח לב פתוח. הסיבה להתקף הלב: מתח ועצבים.
מאז ההתקף, מצבו הרפואי של ג'בארה רק המשיך להידרדר. בשל המצוקה הכספית, נאבק ג'בארה מדי חודש כדי לאסוף כמה מאות שקלים למימון תרופות. "אלוהים יודע איך אני מסתדר. איך לא אהיה עצבני, כשאני כל הזמן אני חושב מאיפה אביא את כסף לתרופות?"
ג'בארה רק מקווה שבקרוב המשבר יהיה מאחוריו, והוא ישוב לעבודה. "נמאס לנו לשבות, אני לא רגיל להיות בבית. זה רק עוד ועוד עצבים. בעבודה לפחות אתה שוכח מהכל. לא תיארנו לעצמנו שזה יימשך כל כך הרבה זמן. בסוף נהיה גנבים, לא משאירים לנו ברירה".