פולק, פעיל מרכזי בתנועת "אנרכיסטים נגד הגדר", ביקש מביהמ"ש לגזור עליו עונש מאסר בפועל. השופט דחה את בקשתו.
יונתן פולק, פעיל מרכזי בתנועת "אנרכיסטים נגד הגדר", ביקש היום מבית המשפט לגזור עליו עונש מאסר בפועל, ולא להסתפק בעבודות לתועלת הציבור או בעונש מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בהתקהלות בלתי חוקית.
פולק הורשע בעקבות השתתפותו בהפגנה נגד גדר ההפרדה מול הקריה בתל אביב ב-2004, שבה חסמו המפגינים את רחוב קפלן. ואולם שופט בית המשפט השלום בתל אביב מוקי לנדמן לא קיבל את בקשתו של פולק וגזר עליו מאסר על תנאי לשלושה חודשים.
פולק אמר בטיעוניו לעונש בבית המשפט: "המשפט הזה, אם לא היה מתנהל בבית המשפט של הכיבוש, בדמוקרטיה היחידה בעולם שבה 3.5 מיליון נתינים חסרי זכויות, היה אמור להיות משפטה של החומה - אותה חומה שהוגדרה כלא חוקית על ידי הסמכות המשפטית הגבוהה בעולם, אותה חומה המשמשת כלי פוליטי בקמפיין הטיהור האתני שמנהלת ישראל בשטחים הכבושים, אותה חומה אשר בתוואי הקודם שלה, התוואי של אותם ימים (שבהם נערכה ההפגנה, נ.ח.) נפסלה אפילו על ידי בית המשפט הישראלי. לא אנחנו היינו אמורים לעמוד כאן על דוכן הנאשמים, אלא המתכננים והמוציאים לפועל של האפרטהייד
הישראלי".
"הרשעתי הראשונה, ולא האחרונה"
בהמשך אמר פולק, שיוצג בידי עו"ד גבי לסקי, כי אינו מופתע מכך שנמצא אשם, אך הוא אינו יכול לקבל את הענישה כלגיטימית, ולכן הוא סירב לשתף פעולה עם שירות המבחן, ויסרב לבצע עבודות לתועלת הציבור. "אבקש לטעון, כי זו אמנם הרשעתי הראשונה, אך לבטח לא האחרונה, שאני עדיין מאמין שמה שעשיתי היה הכרחי ונכון בהתחשב במצב הדברים, ושההתנגדות לדיכוי היא חובתו של כל אדם, גם אם תגבה מחיר. אני אבקש שלא להטיל עלי עונש על תנאי, אלא בפועל - שהרי במצב בו כל הפגנה בשטחים מוכרזת כהתקהלות אסורה, מפאת מערכת עניפה ואנטי דמוקרטית של צווי שטח צבאי סגור, כל עונש על תנאי שיוטל ייהפך במהרה לעונש בפועל".
לסיום פנה פולק ישירות לשופט, ואמר: "אם אדוני סבור שעל מעשים כמו שעשיתי עלי לשבת בכלא, יתכבד בבקשה וישלח אותי בעצמו כבר כאן ועכשיו".
מנגד, התביעה ביקשה להטיל על פולק מאסר על תנאי וקנס, ולהותיר את ההרשעה על כנה. השופט לנדמן החליט לגזור על פולק שלושה חודשי מאסר על תנאי, במקרה שישוב ויבצע בשנתיים הקרובות עבירה של התקהלות בלתי חוקית. על מרבית הנאשמים האחרים נגזרו 80 שעות לתועלת הציבור ללא הרשעה. השופט לנדמן אמר, כי "מצער שאדם בוגר ורהוט הגיע למסקנה, כי הדרך היחידה הפתוחה בפניו להביע את דעותיו ולעמוד על עקרונותיו היא באמצעות הפרת חוק, גם אם החוק אינו נראה הולם".
