עמלק ואויבי ישראל > המאבק על ארץ ישראל
השמאל של עד 1976 = הימין הקיצוני של היום: למה כך הוצאה מחוץ לחוק???
דוקא_כך:
--- ציטוט של: GY על נובמבר 02, 2006, 12:20:41 ---בס"ד
ידידי כך או כך, לצערנו אין פתרונות מהירים ואין זבנג וגמרנו. זה לא נס קפה. הדרך היחידה לעשות משהו בעל משמעות היא דרך קשה וארוכה ומתסכלת. קודם כל צריכים לפעול במסגרת החוקים הקיימים ולזכות להיכנס לכנסת. אחר כך צריך הרבה חכמה והרבה צנעה והרבה ניסיון פוליטי כדי להגיע לשתוף פעולה עם גורמים קרובים לנו כי רק כך דברים נעשים לאורך זמן. הרב כהנא זצ"ל היה באופן אישי אדם צנוע מאד, אבל בנאומיו הפוליטיים היה מאד לא צנוע ומאד לא חכם. הוא היה אדם מאד מפחיד ומאיים בדבריו. אם נקרא למועצת ישע בשם מועצת פשע, ואם נשמיץ את ליברמן ואת אפי איתם, ברגע שנצטרך את תמיכתם בעתיד הם יפנו לנו עורף.
GY
--- סוף ציטוט ---
איני מסכים איתך. אני מבין מאיפה אתה בא---"בתחבולות תעשה לך מלחמה". בודאי. אבל מצד שני, "ראשית חכמה יראת ה'" וכשהשם בחר ביחזקאל לנביא הוא אמר לו שימסור את דבריו לעם ישראל, ללא סטיות וללא פשרות, "אם ישמעו ואם יחדלו". ומהבחינה הזאת הרב כהנא זצוק"ל הי"ד היה אחד היהודים החכמים ביותר אי-פעם, בזכות דבקותו בהשם ובדרכיו, וסירובו להתפשר על המסר התורני. וזה היה ההבדל בין תנועת כ"ך לבין כל השאר. הרב עשה הבדלה בין טוהר התנועה שלו לבין שאר השיקוצים החילוניים והדתיים בפוליטיקה הישראלית, שקרקרו וממשיכים לקרקר על אינטגרציה ו"אהבת ישראל" מזויפת. בכך שהרב סרב להתפשר, הוא חיזק את הניגוד שבין האמת של תנועתו ובין השקר של כל השאר, ובכך יצר בסיס לשינוי בעם ישראל, ולחזרתו של העם בתשובה בעתיד (הקרוב ב"ה). הוא אמנם לא זכה לראות את פרי מאמציו, ואולי גם אנו לא נזכה לראות את הגאולה השלמה והסופית, אבל בכל מקרה ברור שמעשיו היו נכונים, נבונים, שקולים ונחוצים. "מיהו חכם? הרואה את הנולד." והרב הי"ד ראה את הנולד, ועל כך אין עוררין.
הדברים שכתבת, במיוחד "מאד לא צנוע ומאד לא חכם. הוא היה אדם מאד מפחיד ומאיים בדבריו", ראשית כל אינם נכונים, כיוון שאם תתבונן בתשומת-לב בתמונות של עצרות עם בהן הרב הופיע, תראה ששומעיו השתייכו לשלושה מחנות: (1) תומכיו הנלהבים, ששתו בשקיקה, בהערצה ובאהבה את דבריו; (2) שונאיו, שרחשו לו בוז; ו-(3) ישראלים ממוצעים אדישים שהקשיבו לדבריו בתשומת-לב וחשבו על משמעותם באופן שכלתני בלי לערב את רגשותיהם. היחידים שהיתה להם יראה מפניו היו המנהיגים העלובים בממשלה, והם פחדו ממנו לא בגלל המסר שלו, אלא מחשש לאיבוד השפעתם. אילו במקום הרב כהנא היה מופיע מנהיג כאריזמטי שמאלני שהיה מושך רבים שמאלה ומסרב להתפשר עם הימין (המדומה), השלטון היה מטפל בו באותה צורה בה טיפלו ברב כהנא. כמובן שלרב כהנא הם רחשו שנאה מיוחדת, כיוון שהם היו מתבוללים שונאי יהדות, אבל השנאה הזאת לא השפיעה על האמצעים שנקטו בכדי להיפטר ממנו, אלא שנאתם היוותה בעיקר מקור לסיפוקם מהצלחתם בסילוקו מן הכנסת.
שנית, דבריך מסגירים את העובדה שעמוק בתוכך אינך כהניסט (ואני לא מציין זאת בהכרח כעובדה שלילית אלא פשוט כעובדה). אתה קרוב יותר מבחינה אידאולוגית ל"מחנה הדתי הלאומי", ואני מניח שתזדהה במיוחד עם משנת הרב קוק זצ"ל. תלמידי הרב קוק יותר קרובים לכהניסטים מאשר כל השאר, ובכל זאת הם מאוד מאוד רחוקים... הם מבינים את חשיבות קדושת הארץ ויישוב הארץ, אבל, כמו השאר, הם מעדיפים להיות "מציאותיים" והם אינם מבינים שאנו חיים בתקופה של גבורה, כאשר יד ישראל חזקה, ושהגיע הזמן לקדש שם שמיים על-ידי גבורה וכח, מכיוון שגבורה וכח הם הדברים היחידים שמבינים הגויים. כל העניין של הנחת תפילין---זה עניין של "השם עוז לעמו יתן". השפלות של הגלות הגיעה לסיומה, הגיע הזמן להכיר בכך שכבר יש לנו עוז שניתן לנו על-ידי הקב"ה ברחמיו הרבים, וצריך להפסיק לפחד להשתמש בעוז הזה, ולהתחיל לקדש שם שמיים בגבורה.
מהם הדברים ה"מפחידים" וה"מאיימים" (לטענתך) שאמר הרב? ראשית כל, הוא דיבר אך ורק אמת, בין אם זו היתה האמת של המציאות, ובין אם זו היתה האמת של ההלכה. הפריעה לרב (וצריכה להפריע לכל כהניסט) האדישות של עם ישראל למצבו הביטחוני והמוסרי. מטרת הרב היתה לנער את העם מאדישותו, לעורר את העם ליטול אחריות על גורלו ולהחדיר בעם אידאליזם, אמונה וביטחון. הרב בסך הכל תאר את המציאות שבה העם לא רצה להכיר. הרב הזכיר שמות של קרבנות יהודיים שנרצחו על ידי הישמעאלים ימח שמם, ואת אופן הירצחם. הרב הפנה את תשומת לבנו לאיום הדמוגרפי שהיוו ומהווים הערבים. הרב הזכיר לנו ללא הרף את הניגוד הגמור בין הגדרתה של המדינה היהודית, שדורשת רוב יהודי, לבין דמוקרטיה נוסח המערב.
בסופו של דבר, הרב לא נכשל---נהפוך הוא, הרב הצליח להעביר את המסר שלו בשלמותו, ואות לכך הוא הצעד הנואש שנקטו הבוגדים בשלטון שהבינו שאין להם סיכוי לנצח את הרב בצורה הוגנת---המסר של הרב כבר הועבר, וה"נזק" (לתוכניותיהם השטניות של המתיוונים) כבר נעשה. אפילו שמעון פרס הודה בכך בשנת 1996 לאחר תבוסתו בבחירות, שש שנים לאחר הירצחו של הרב, ש"היהודים ניצחו והישראלים הפסידו". הרב הפיח רוח גבורה וכבוד לאומי בקרב העם, והיכן שהיה נר קטן ודל שדעך, הוא הפיח להבה עצומה שממשיכה לגבור ולהתעצם עם הזמן!
מתוך כל התנ"ך, הספר שהנחה את הרב ועורר בו השראה במיוחד, היה ספר יחזקאל. לכן, אני רוצה שתחזור להודעה שכתבת ותקרא אותה שוב לעצמך, ובזמן שאתה קורא את מילותיך, דמיין לעצמך שאתה מקטרג על הנביא יחזקאל (במקום על הרב כהנא)---ואולי אז תראה את החומרה של השגיאה ששגית (לדעתי ולדעת כל כהניסט), שאמנם לא נעשתה בזדון, חלילה, אבל בכל זאת היא שגיאה (שוב, מנקודת מבט כהניסטית), והיא מאפיינת את צורת החשיבה של רוב ה"מחנה הדתי הלאומי".
יש לי בקשה אישית ממך, GY, ומשאר קוראינו (היהודים!) היקרים שאינם נרתעים מלהקשיב לדברי תורה: אנא האזינו לשיעורי תורה מוקלטים של הרב, אותם תוכלו להוריד כאן
http://www.kahane.org.il/multimedia/audio.html
בהם מסביר הרב את משנתו לתלמידיו בישיבת הרעיון היהודי. באחד מן השיעורים, הרב מביא כדוגמא את סיפורו של משה רבינו. והרי אפשר לומר שמשה לא התנהג בצורה "מציאותית", אפשר לומר שמשה היה "פזיז". הוא אמנם ראה מצרי מכה עברי, אך יכול היה להבליג ולגלות קצת סבלנות, לחכות עד שהיה מגיע לשלטון במצרים, ואז היה משתמש בהשפעתו כדי לשפר את מצבו של עם ישראל, ואולי היה אפילו מבטל עבדותם! אבל משה, במקום להיות "מציאותי", בא והכה את המצרי והרגו, וכתוצאה מכך איבד את כל השפעתו, ונאלץ לברוח על נפשו, ואם לא די בזה, הוא קבל בתמורה כפיות טובה ממשת"פים מקרב בני עמו! האם משה צדק או שהיה "פזיז"? כדי לדעת מה התשובה, הקשיבו לדבריו של גדול דורינו, הי"ד.
GY:
בס"ד
דווקא כך היקר, שבוע טוב!
ראשית תודה על כתובת האתר. הוא באמת מעניין. צריך לפרסם אותו שוב ושוב בכל הזדמנות. אם יש לך עוד מקורות - אקרא בשקיקה.
לגבי הטענה שבתוכי אינני כהניסט: היתה לי הזכות להצביע לכך פעם אחת ויחידה בחיי. אחר כך, אני ושכמותי, המון אנשיים טובים הפסידו. לא רק הרבה כסף ומאמצים והשקעה, ובעיות שהיו להם בגלל השב"כ, אלא גם שהיום לא יכולה לקום מפלגה ימנית תורנית פונדמנטליסטית לפי דרך התורה (פונדמנטליסטית במובן החיובי) בגלל הבג"ץ שהכריז על כך כארגון טרור. 11 מנדטים בציבור היהודי הימני נותרו עם מפח נפש גדול ואכזבה מהרב כהנא. זה לא היה דבר פשוט. אומרים שהנכווה ברותחים נזהר בפושרים. עד היום מפלגה של תומכי כהנא: איתמר מרזל לא עוברת את אחוז החסימה.
הרב הכהן-קוק זצ"ל אכן היה אדם גדול בדורנו, עם הבנה מעמיקה של מצב המדינה. הוא הבין את מגבלתו כרב וגזר על עצמו שלא נכנס לתחום בו יוצרים השפעה פוליטית שמשנה את פני המדינה. לגבי החילונים אני חושב שהוא טעה וגרם לעלבון להם שלא לגמרי בצדק.
ואשר לי, אני נוטה אחרי הרב כהנא שהיה גם איש מעשה. אני מעדיף אנשי מעשה על אנשי רוח.
זה לא נכון שבשמאל היו מטפלים כפי שטיפלו בימין. רק להזכיר שני מקרים איומים: אחד טענתה של מק"י של משה סנה שהרופאים היהודים במשפט המפורסם ברוסיה היו אשמים מה שהוכח אחר כך שלא נכון, ומקרה שני שבו ב 4.6.1967 בערב מלחמת ששת הימים. לאחר שבועיים של מצור ימי שהטילה מצריים על ישראל וכל מאמצי הפיוס נכשלו, הוכרז גיוס כללי וישראל עמדה לצאת למלחמה. לכל מדינת ישראל שיקשקו הרגליים. יצחק רבין - הרמטכ"ל חטף התקפת פחד ולא הסכים לצאת מתחת למיטה ולא נראה בציבור. באותו יום נורא וגורלי, כשכל עם ישראל צמוד למקלטי הרדיו, נתנו בקול ישראל למאיר וילנר במשך שעה וחצי לדבר. מאיר וילנר השמיץ את צה"ל ואת מדינת ישראל וזרע רעל בדם חיילי צה"ל ואמר את דברים הכי נוראיים בשעה הכי קשה לעם ישראל. דבריו היו פי אלף יותר חמורים מדברי הרב כהנא. מה יצא מזה? אף אחד לא התרגש מזה. זה עבר בשקט. אפילו לא נזפו באנשי קול ישראל השמאלנים.
ההבדל הוא שבשני המקרים האלו לא איימו על השלטון. הרב כהנא כן. הוא איים על הליכוד.
הנביא יחזקאל היה בעמדה שונה מהרב כהנא. הוא היה נביא. לצערנו אין יותר נביאים. מה שיש כיום הם יהודים רגילים וממוצעים שקוראים את התורה ומבינים מה שמבינים, ולרוב טועים. הרב כהנא היה פוליטיקאי על פי רצונו. בהיבחרו לכנסת הוא קיבל עליו את עול הפוליטיקה שלפיה אין אמת מוחלטת או שקר מוחלט. יש קואליציה, אופוזיציה, חוקים ותקציבים. זה בדיוק מה שהרב כהנא גזר על עצמו במו ידיו. הרב כהנא היה פוליטיקאי ישראלי. זו גם הסיבה שהרב עובדיה יוסף והרב ש"ך ורבים כמותם לא נכנסו מעולם לפוליטיקה. בשבתם כרבנים מחוץ למסגרת הפוליטית הם יכולים לדבר ככל העולה על רוחם (שחיים ישמיץ את הרב עובדיה כרצונו, הרב עובדיה יוסף מעולם לא היה פוליטיקאי).
ואם כבר הזכרנו את יחזקאל, אז תנועת הכהניסטים נמצאת בדיוק במקום בו היא זקוקה לתחיית מתים. אני מנסה למשוך לדרך שבה התנועה שלנו תוכל להתרומם, לקרום בשר וגידים, ולמצא מקום כבוד בפרלמנט הישראלי, מבלי לחכות לשואה נוספת בסגנון "אמרנו לכם". אנחנו צריכים תכנית. לשם כך אנחנו צריכים להתקדם בנחת ובשלום עם יהודים אחרים.
אני רוצה כאן להשלים את חלקו השני של הפסוק שציינת(בסוף שחרית, אחרי שתי ההלכות שמתחילות ב "תנא דבי אליהו...) : "אדוני עוז לעמו יתן. אדוני יברך את עמו בשלום". לא לחינם יהודים בכל בוקר קוראים את שני החלקים האלו בנשימה אחת. החלקים נמצאים בשווי משקל ושניהם צריכים להתקיים ביחד בלי להפריד. חלק אחד גדול וחזק הוא העוז ואילו חלק שני צנוע ושקט הוא שלום לעמנו. שניהם משלימים זה את זה כמו אצל הסינים יין ויאנג. ללא חלק האחד לא יתקיים גם חלק השני. ללא השלום עם בני עמנו לא יתקיים גם העוז. זוהי הנקודה בה נכשל הרב כהנא. הרב כהנא לא השכיל לייצר לעצמו לובי בפוליטיקה הישראלית. באמצעות ויכוחים לא יוצרים שינוי. השינוי יכול לבוא אם יש תומכים רבים גם מבין אלו שאינם בדיוק חברים לדרך. אגב, האדם הקרוב ביותר למאיר כהנא היה יצחק שמיר. גם הוא אדם ישר מאין כמוהו ואיש עקרונות ללא חת שלא הסכים להתפשר על שום חלק מארץ ישראל. מדוע לא התקרב הרב כהנא ליצחק שמיר?
GY
דוקא_כך:
GY היקר,
למדתי הרבה מתגובתך. אני עדיין מאמין שהרב כהנא לא טעה. הוא אמנם נכנס לפוליטיקה, אבל בטח שלא קבל על עצמו שום עול פוליטי! הרב עובדיה כסף אמנם לא מעורב ישירות בפוליטיקה, אבל יש לו "שליחים" בכנסת שעושים את עבודתו השחורה. הרב כהנא עשה הבדלה בינו לבין שאר חברי הכנסת והמפלגות, ואף פעם לא התפשר על האמת. אמנם היו לו ציפיות מה"דתיים", אבל הוא לא עסק במשחקים פוליטיים. אילו היה "מציאותי ומתפשר (כפי שאתה מעדיף) הוא לא היה הרב כהנא.
בעוד כמה עשרות ומאות שנים, אף אחד לא יזכור את רבין או פרס או שמיר או עובדיה כסף ושכמותם, אבל הרב כהנא יזכר לתמיד, ובצדק, בדיוק מאותה סיבה שבגמרא מוזכר דוקא שמעון בן-שטח ולא שאר חברי הסנהדרין, שביזו את עצמם וחיללו שם שמיים כשפחדו לומר לינאי המלך מה היתה ההלכה. דוקא עצם נכונותו של הרב להכנס לתוך הפוליטיקה הישראלית מראה שהוא היה מציאותי ומוכן להתפשר---תשווה זאת לעמדתו "הקיצונית" של נועם פדרמן, שמאמין שאסור להשתתף בבחירות, ושחובה על היהודים האמוניים לפרוש מהשיקוצים של ממלכת ישראל ולהקים מחדש את ממלכת יהודה.
איך נגיע לשלטון? באמונה, בבטחון, בלי פשרות, ללכת בענין של "כך", "אם ישמעו ואם יחדלו", על ידי קיום פרו ורבו בשעה שהחילוניים מתמעטים והולכים על ידי ריבוי נמוך וירידה מן הארץ. דמוגרפיה הוא נשק קטלני, והיתרון של הצד החזק הוא שהתהליך הדרגתי והצד הנגדי לא שם לב איך מספרינו הולכים וגדלים ב"ה. ראה איך תוך זמן קצר המוסלמים בלבנון השתלטו על מדינה שלפני מספר עשורים בלבד חי בה רוב נוצרי. ארץ ישראל אכן ארץ אוכלת יושביה---יושביה שאינם ראויים לחיות בה. היא נוגסת ומכרסמת בהם ללא רחם. האתגר העיקרי של תנועתנו הוא להתגבר על כל מיני פיתויים וללכת בדרכו של הרב הי"ד, בדרך התורה, בלי סטיות. "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
GY:
בס"ד
אמן על דבריך.
רק נושא אחד. הדמוגרפיה תדבר בעוד 50 שנים בערך. אז מה, עד אז אנחנו צריכים להיות מחוץ לחוק?? האם אנחנו צריכים להישאר 50 שנים כשאין לנו בעצם למי להצביע?
GY
דוקא_כך:
--- ציטוט של: GY על נובמבר 07, 2006, 14:29:58 ---בס"ד
אמן על דבריך.
רק נושא אחד. הדמוגרפיה תדבר בעוד 50 שנים בערך. אז מה, עד אז אנחנו צריכים להיות מחוץ לחוק?? האם אנחנו צריכים להישאר 50 שנים כשאין לנו בעצם למי להצביע?
GY
--- סוף ציטוט ---
נועם פדרמן סבור שכן. אני אישית חושב שכדאי לנסות להיכנס לכנסת, ולו בשביל להציק למתיוונים כמו שהציק להם הרב כהנא, כשהגיש מאות הצעות אי-אמון בממשלה, אבל לא על חשבון הקרבת העקרונות של תנועתינו. אף פעם אסור להתפשר בנוגע להבדלה ביננו לבין המתיוונים ובעלי בריתם ה"דתיים" המזויפים.
למעשה הרעיון של הקמת מדינת יהודה אינו קיצוני כלל וכלל---הפער בין היהודים לבין ה"ישראלים" הולך וגדל, וסופו שיגיע למימדים שאינם ניתנים לגישור. עדיף ששני העמים יחיו בנפרד ובשלום, מאשר שיוכרחו לדור יחד ובאיבה. אנחנו ממש רואים את ההיסטוריה חוזרת---ממלכת ישראל שעושה את הרע בעיני ה', וממלכת יהודה שנאמנה לדרכי ה'. הבעיה היא שיהודה עדיין איננה ממלכה. והאיבה בין יהודה וישראל רק הולכת וגדלה, כפי שניתן לראות בבירור מהצורה שבה קלגסי המשטרה "מטפלים" בדתיים.
שוב, הפתרון, הוא הבדלה, לא אינטגרציה. אני חושב שגם הרב הגיע למסקנה העצובה הזאת בסוף שנות ה-80.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה