עינויים רבים עברו אחינו בית ישראל במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. ורבים הם סיפורי הניצולים אודות אותם עינוים.: עינוי רעב, מכות, השפלות, ומיתות משונות.
אני אעלה היום שתי סוגי עינוים, שאותם מתאר עד הראיה פרופ' רודולף ורבה בספרו "ברחתי מאושוויץ".
הראשון בעמ' 183:
שיעור התמותה במחנה היה מחריד. רבים מתו בבירקנאו רק מפני שהאוחזים במקל [הס.ס או קאפו] רצו להתבדר, או חיפשו עיסוק שיגוון את החדגוניות של שגרת היום-יום.
לפעמים מצאו אסירים ששקעו בבוץ ולא היו יכולים להחלץ מאפיסת כוחות. הם היו משכיבים את הקורבנות על הרצפה, ומניחים מוט של ברזל על צווארם . אחר כך היו שניהם קופצים על המוט כאיש אחד ושוברים את מפרקתו.
הסיפור השני מובא בעמ' 173:
דאגתי היחידה היתה הקור באותו יום קשה של דצמבר. אעפ"כ כשנכנסנו לבירקנאו נעלמו כל מחשבותי על מזג האוויר. פתאום במרחק כמאה מטרים ממני, ראיתי לפחות כעשרת אלפים נשים עירומות עומדות בשקט בשורות מסודרות, סביבן אנשי ס.ס במדים ירוקים.
המראה היה כה גרוטסקי, שאפילו אונטרשארפיהרר ספרסם, שישב בתא הנהג, אדם שראה מעשי אכזריות לרוב, ואף השתתף בהם והתייחס לכך באדישות, ציווה על הנהג להאט את המשאית, הוא רצה לראות את המתרחש מקרוב.
כשחזרנו אחרי שלוש שעות הן עדיין עמדו שם עירומות בכפור [אתם קולטים מה זה 3 שעות בעירום בכפור?!], אך עכשיו הצטמצם מאוד מספר השורות, והמשאיות היו מלאות ביהודיות שדרכן לתאי הגזים...
בברכה ערן.
נושא: הנחלת מורשת השואה - 2 סיפורי עינויים מאושוויץ (נקרא 4510 פעמים)