בס"ד
איזה גבר 
http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=405
ימין קשיח
הוא מגיע משכונת כפר שלם בתל אביב והוא תלמידו המובהק של הרב כהנא. היום הוא חבר כנסת. עוד בילדותו הוא התעקש להסביר למורה להיסטוריה לראות את המציאות בזוית אחרת ("לא מפאיניקית") והוא הועף מהשיעור. את הרב כהנא הוא פגש אחרי שהוא התייאש מהרב נריה (מבחינה פוליטית), והוא חושב שאהרון ברק יכול היה להיות שופט נהדר... בשבדיה. תכירו, ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי ביום שני (י"ב אדר) לשכתו של ח"כ בן ארי הייתה כמרקחה. שדרן קול ישראל, אריה גולן, איבד את שיווי משקלו בראיון עם ח"כ בן ארי וניתק לו בפנים. "שיהיה לך בהצלחה עם איתמר בן גביר בכנסת, יאללה", אמר השדרן הותיק לאחר שבן ארי אמר לו שהוא איש 'גוש שלום'. גולן מיהר אחרי זה להסביר את עצמו בתוכנית של ירון דקל, התנצלות לא הייתה שם. אבל בלשכה של ח"כ בן ארי שמחה וששון. פקסים, מיילים, הודעות לתקשורת ומכתבים נזעמים הופצו לרשות השידור ולכלי התקשורת. איתמר בן גביר, עוזרו הפרלמנטרי של בן ארי, ניצח על המלאכה ביחד עם עוד שני עוזרים חרוצים אלה קבלנץ ויוסי גולדברגר.
לא רק אריה גולן מתקשה להתמודד עם ח"כ בן ארי. בזמן הקצר מאז שהוא הופיע במסדרונות הכנסת הצליח בן ארי להוציא משווי המשקל עוד כמה אנשים. חברי הכנסת הערבים ביחד עם כמה חכי"ם ממר"צ יצאו במחאה מהמליאה בנאום הבכורה שלו. חברת הכנסת זועבי (בל"ד) נאלמה דום כאשר הוא דרש ממנה לשיר את התקווה, עיתון 'הארץ' פרסם כתבה בה מובע החשש שבן ארי וחלק מחבריו עד יעשו פרעות בכנסת וגם שופטי בג"ץ זכו להנחתה מלמעלה של הח"כ הטרי.
הוא תלמידו של הרב מאיר כהנא. הוא למד בישיבת מרכז הרב והחברותא שלו היה בנימין זאב כהנא (נרצח בפיגוע ע"י מחבלים בדצמבר 2000), בנו של הרב כהנא. ביחד הם הקימו את ישיבת הרעיון היהודי. הוא מחובר להיסטוריה היהודית בייחוד לתקופת המחתרות. הדוקטורט שלו עוסק בקדושת הר הבית והוא חיבר ספר על המרד הגדול (סוף תקופת בית שני).
בלשכתו נמצאים ספרי הרב כהנא על המדף ביחד עם כמה ספרי גמרא וגם ספרו של דוד בן גוריון "המערכה". תמונה של הרבי מלובביץ' מעטרת את הכניסה וכן תמונה של חייל צה"ל בטלית נוטל לולב. "חסרה לי תמונה של הילד שמרים ידיים בשואה", הוא אומר כשהוא מסביר מה חסר לו עדיין בלשכה.
כפר שלם
בן ארי מגיע משכונה קטנה בדרום תל אביב, שכונת כפר שלם של שנות השישים. האבא עלה מאפגניסטן והאמא מפרס שניהם היו דתיים ו"ציונים ברמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם". "לא היה עובר פסח בלי הטקס של תליית הדגלים מחוץ לבית. בשביל אבא שלי זה היה סוג של מלאכת קודש", הוא מספר בגעגוע על אביו שנפטר לפני כשנתיים.
איך מכאן יוצא תלמיד נלהב של הרב כהנא?
היו הרבה תחנות בדרך עד שהגעתי לאיפה שאני עכשיו. התודעה הלאומית הראשונה שלי הייתה במלחמת יום הכיפורים. כילד חוויתי את מלחמת יום הכיפורים, וזה היה מאוד חזק, מאוד דראמטי מבחינתי. אני זוכר את 'ההפעלה', אתה בטח לא יודע מה זה. להסתובב בלילות ולאסוף עבור חיילים משחות שיניים וחפצים, ואני זוכר את החוויה הזאת והצימאון למידע באותו זמן.
בן כמה היית?
היית בן עשר. לאחר מכן, כמו כל ילד התחלתי לקרוא ספרים על המחתרות ושירים. שנה-שנתיים, אחרי המלחמה יצאו ספרים על המלחמה, אני חושב שלא היה ספר שלא קראתי הן הממסדיים והן הלא ממסדיים.
בגילאים האלה נפגש בן ארי עם דמותו של יאיר שטרן מפקד האצ"ל שהשאירה עליו רושם עצום, וכן עם דמויות היסטוריות נוספות. בילדותו הוא היה סוג של תולעת ספרים אבל בעיקר ספרי היסטוריה יהודית. בתיכון הוא למד בכפר הרא"ה. שם המורה להיסטוריה היה מוציא אותו באופן קבוע מהשיעור. "אני נזרקתי מכל שיעור החוצה משום שהוא לימד את ההיסטוריה מהזווית המפאיניקית ואני הצגתי לו את האיפכא מסתברא של העניין. והוא פשוט לא יכל לסבול את זה שאני מראה לו הסתכלות אחרת על המציאות".
אולי אתה אוהב למרוד במוסכמות?
"לא, אני לא פייטר מטיבעי אני לא מגיע ממקום של רצון לחלוק אלא מתוך איזו אמת פנימית. להפך, כל כך קשה לי כאן בכנסת כי אני כל הזמן בעמדה קוטבית וזה לא האופי שלי, כל הזמן לעמוד בחזית."
במהלך השיחה הוא נזכר בספר שהוא קרא בילדותו על שרה אהרונסון (גיבורת נילי ,כמובן). "כשקראתי לראשונה איך מצליפים בה בשוט, אני זוכר שכילד אני שומע ומדמיין את הצליפות שבשוט. זו הייתה הזדהות מאוד מאוד עמוקה. יש עוד ספר שליוה אותי במהלך חיי שנקרא 'לוחמי החופש בישראל'. שם יש תמצית על כל המחתרות, כל מחתרת כתבה בנפרד על עצמה וזה ספר שמלווה אותי עד היום."
לאחר מכן יש את ממשלת בגין בשנת 77 ש"מזעזעת" את בן ארי. "הסיפור של הגעת סאדאת לארץ והסכמי השלום מאוד הטרידו אותי. הציבור היה בסוג של אופוריה באותו זמן, אני לא הייתי שם. בדרך היו גם הפגנות למען יהודי רוסיה נגד מסך הברזל. כל זה מכניס אותך לתודעה לאומית, לתודעה של אחריות. כשיהודי כואב לו שם אז כואב לך פה."
קו פרשת המים: הרב נריה
המעבר לתורתו הפוליטית של הרב כהנא התרחש אחרי 'בג"ץ אלון מורה'. בימים ההם לומד בן ארי בישיבה התיכונית כפר הרא"ה, רבו הוא הרב נריה. לבן ארי יש הערכה רבה לרב נריה למרות שכבר אז הוא העז לחלוק על רבו. "הרב נריה הוא אלוף נעורי מבחינות רבות. ממנו למדתי הכל, למדתי מה זו רגישות מה זו אסרטיביות מה זה השגת יעדים ומה זה לא לראות פערים אלא לצמצמם אותם. אבל את דעותיי הפוליטיות הוא לא חיבב, בלשון המעטה" אומר בן ארי.
בג"ץ אלון מורה הביא לפולמוס מאוד גדול בתוך הציונות הדתית, אם נשמעים לבג"ץ ומפנים או שמסרבים להתפנות ונאבקים. "הייתה אז תוכנית רדיו בישיבה והרב נריה נשאל על הסוגיה של אלון מורה", משחזר בן ארי, "הוא אמר שלא נורא אם יזיזו כתחום שבת, זאת אומרת, אם יזיזו את הישוב כמה קילומטרים אז לא נורא, העיקר שיש את האישורים, זה לא כל כך מצא חן בעיני"
"ניסיתי לדבר איתו ולרב לא היה זמן. אחרי כמה ימים הוא ניגש אלי, חיבק אותי, זה היה הרב נריה - תמיד אנושי. והוא אמר לי: 'לא הספקנו לדבר', שאלתי אותו מה זאת אומרת להזיז כתחום שבת? הרי אפשר כבר להזיז לאוגנדה, או שהארץ שלנו או שהיא לא שלנו! צריך משהו החלטי פה. הוא ניסה להסביר אבל לא הצליח לשכנע אותי וגם אני לא הצלחתי לשכנע אותו. הוא סיים כשהוא אומר שזה 'חשוב שיש בחורים שחושבים כמוני'. אחרי זה התברר לי שמי שנשארו שם ונאבקו, ונימקו כמו שאני נימקתי אלו היו התלמידים של הרב כהנא. אם זו מרים לפיד וברוך מרזל, מכאן הדרך לרב כהנא הייתה קצרה."
כן, כהנא
איך נוצר הקשר בינך לרב כהנא?
"כשרציתי לפגוש אותו הוא היה במעצר מינהלי. אני זוכר שהייתי נוסע מכפר הרא"ה לרמאללה לבית הדין הצבאי להיות בדיונים עם הרב כהנא ולהכיר אותו מקרוב. ממש הערצתי אותו. לאחר מכן הקשר הפך להיות מאוד חם ומאוד דעתני, המון שיחות של לימוד. הייתי נוסע איתו נסיעות ארוכות והיינו מדברים בלימוד ערכי. הרב כהנא הוא איש תנ"ך ובגלל זה גם אני מורה לתנ"ך. הוא אמר שדרך תנ"ך אפשר להעביר את כל הרגשות הלאומיים את כל המסרים הלאומיים של מנהיגות, של עם בארצו, ומה נכון ומה לא נכון. לאחר מכן הייתי חברותא של בנימין כהנא במרכז הרב, שם הבשיל הרעיון להקים ישיבה וכך הוקמה ישיבת הרעיון היהודי.
אתה מודע לעובדה שהציבור סולד ממשנתו של הרב כהנא
הסיפור הזה של כהנא הוא ארכאי. העובדה היא שכאשר נאמתי בכנסת רק חברי הכנסת הערבים ומרצ יצאו, כל השאר נשארו, נדמה לי שאפילו מרצ נשארו. הרב כהנא צדק. מה קרה מאז שהגיע לפה עראפת, רק רצח ושכול אנשים מבינים שמשהו קרה פה. מצד שני, אני לא מוכן שיכניסו אותי לתבנית מאוד מסויימת. נכון, הרב כהנא הוא דמות מרכזית במהלך חיי, 12 שנים ליוותי אותו. אבל עשיתי דברים בחיים שלי והרקע שלנו הוא שונה. הרב כהנא נולד בארה"ב, הוא ילד של השואה למרות שהוא לא חווה שואה. אני, לעומת זאת, מכיר מצוקות אחרות, לא שאני מגיע לקרסולי קרסוליו של הרב כהנא, הוא היה תלמיד חכם, איש ספר, ומנהיג גדול. אבל צבעו אותו בצבעים שחורים נוראים ואיומים כדי להכשיר את יציאתו מחוץ לקונצנזוס. אני לא אתן שיעשו לי את זה ואני לא מוכן שיעשו לי את זה.
אבל ברגע שאתה אומר "הרב כהנא צדק" אתה יודע שהתקשורת תרדוף אותך.
אז מה אתה רוצה שאני אעשה? אהיה מהדתיים הנורמאלים? שלא תהיה לי אמירה, שאני לא אעמוד מול חנין זועבי ולא אשאל אותה מה היא עשתה בתקווה? הרי מי יעשה את זה? בכלל, בשנים הקרובות אף אחד לא ידבר פה על שלום ולא על כלום. הרי צעירים שיוצאים היום לשוק העבודה אין להם עבודה ופשוט אין כלום. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה. בעניין הזה, יש לי כל מיני רעיונות לשפר את הכלכלה.
אתה רואה את עצמך מתמקד בענייני חברה וכלכלה?
אני בא משם. יש פה שתי חזיתות, שתי מערכות. אחת זו המערכה היומיומית הקיומית השניה זו המערכה הקיומית במיוחד כנגד האויבים הפנימיים שנוגסים בזהות היהודית של המדינה. כאן אני נשען על הפסיקה של השופט מיכאל חשין שאמר שהערבים חייבים לקבל את המאפיינים הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמו השפה, כמו חוק השבות שאומר עליו אחמד טיבי שהוא חוק אנרכוניסטי. אלו הדברים הבסיסיים שהולכים ונינגסים ובשקט בשקט הולכים וגונבים לנו את המדינה.
לבג"ץ יש מקום בשבדיה
אחרי פסיקת בג"צ בנוגע לאישור מפלגת רע"ם תע"ל ובל"ד אמרת ש"נרדוף את השופטים", לא הגזמת?
אני חושב שהביטוי ש'אנחנו נרדוף את השופטים' הוא ביטוי לא נכון אבל כולם מבינים שבית המשפט העליון מתנהג בצורה מאוד פטרונית, לא מדובר בנבחרי ציבור. מדובר בחבר שמביא חבר. מדובר בקבוצה עם מגוון דעות מאוד מסוים ומצומצם בחברה הישראלית והדבר הזה הפך להיות משהו שמאיים על החברה הישראלית. לבתי המשפט יש תפיסה שמאלנית ומהרבה בחינות גם פוסט ציונית. התפיסה הזאת מסכנת את צה"ל, תסתכל למשל על חוק נוהל שכן. בית משפט כזה יכול להיות מצויין בשבדיה, לא כאן. ברק יכל להיות שופט מצויין – בשבדיה, אבל לא כאן. כאן זו מדינה יהודית. היכן בא לידי ביטוי בית המשפט העליון כבית המשפט של העם היהודי? והיכן הוא מייצג את רבדי החברה השונים? בית המשפט העליון מהווה היום את המעוז האחרון של אנשי השמאל בישראל.
מה קורה עם הממשלה תלכו עם ביבי?
העם בחר ימינה. השאלה לאן ביבי הולך. אני לא מתכוון לאכזב את מי שבחר בי. לגבי ביבי, פעם שעברה הוא טיפל בבעיות הכלכליות בחוסר חמלה. חברי לסיעה יש להם גישה אחרת בכל הנושא של קיצבאות הילדים אבל קיצוץ בקיצבאות זה חמור מאוד. באטימות לא לוקחים מנהיגות. אנחנו הולכים לקראת ימים קשים מאוד מבחינה כלכלית. צריך להיות קיצוץ במשכורות של החכי"ם ושל בכירי המשק כדי שיהיה אפשר להכניס עוד ועוד עובדים למעגל העבודה. אנשים שלא נמצאים במעגל העבודה זה אסון שאי אפשר לשער אותו. זה אפילו יותר מטריד אותי מהסכסוך הערבי הישראלי, כי הרי לא תהיה מדינה פלסטינית הרי אין עם מי לדבר. אבל מבחינה כלכלית אני מאוד מוטרד כיצד נעבור את המשבר הנוכחי. פה לא רק הממשלה וחברי הכנסת צריכים להירתם אלא החברה כולה.
אם ביבי יכניס אתכם לקואליציה בתנאי שתוותרו על מאחזים תלך על זה?
אני לא מנהל מו"מ בראיונות. ברוך ה' יש לנו רבנים שאנחנו מתייעצים איתם והם יחליטו. אנחנו נשענים על אילנות גבוהים וחזקים.
מבחינת פתרון לסכסוך היהודי פלסטיני, הימין תמיד יודע להגיד מה לא, אבל מה לדעתך יש לעשות?
היום יש מפלצת דו ראשית שמאיימת על המדינה. ראש אחד זה השד הדמוגרפי והדבר השני זה המאבק המזויין. את המאבק המזויין אפשר להכריע, אמנם עם שפיכות דמים, אבל אפשר וצריך להכריע. לגבי הבעיה הדמוגרפית, הפתרון לא יבוא על ידי זה שנברח מחבלי מולדת. בסופו של דבר, אם נפחד מהדמוגרפיה נגיע להצעה של ליברמן ונברח גם מאום אל פאחם ומעוד מקומות. צריך לחזק את העלייה לארץ ולעודד הגירה של ערבים במסגרת החוק. כבר בשטח יש מציאות כזאת.
