ארץ ישראל באחרית הימים

[jewlover and arabhater]

מסימני המשיח: בנות ישראל חצי לבושות (מתוך אתר אחרית הימים)
להלן קטע מתוך דרשתו של הרה"ג דניאל זר שליט"א שניתנה בליל כ"ד תמוז, אודות סימן שנתן הבן-איש-חי (חכם יוסף חיים זצוק"ל זיע"א שחי בבגדאד ונפטר לפני כ-100 שנה):
רבה של פרדס-כץ ר’ יוסף זליכה, ה’ ישלח לו רפואה שלמה, סיפר לי בעצמו: אבא שלו זכה לשמוע בעצמו מה’בן איש חי’. הבן איש חי היה איש אלוקים קדוש ונורא. מקובל ענק, חיבר למעלה מ-70 ספרים..
שאלו את ה’בן איש חי’: תן לנו סימן מתי יבוא המשיח.
אמר להם: יש גמרא, בסוף מסכת סוטה שם יש את כל הסימנים, מה אתם רוצים?
אמרו לו: לא, אנחנו רוצים סימן יותר ברור.

אמר להם: תדעו לכם, יבוא זמן שבנות ישראל ברחובות תלבשנה חצי כסות. ברחוב ילכו בחצי בגד. תדעו לכם - שהגאולה קרובה ! (הערת הבלוג: המשפט שאמר הבן איש חי על פי ציטוט מפי כבוד הרב יצחק ברדא שליט"א (הובא בערבית-יהודית ובתרגום לעברית), היה כזה: "כאשר יגיעו ימות המשיח בנות ישראל ילכו בחצי כסות, ובחורי ישראל ייהרגו בגללם". ככל הנראה הנוסח הזה גם נכתב בספר של הרב זליכה, הרב שמצוטט למעלה).
מתי הבן איש חי אמר את זה? לפני כ-100 שנה! בתקופה שלו הצניעות היתה ללא פשרות!

ואכן אנו רואים, לצערנו הרב, ברחובותינו את בנות ישראל הקדושות והטהורות מתלבשות לאחרונה ממש בחצי-בגד (עליון). לא 3/4 כמו פעם, לא מחשוף קטן - אלא ממש חצי כסות! בחנויות החילוניות כבר אין בגדים ללא מחשוף, פשוט אומרים לבנות ישראל הקדושות: תתפשטו!!! בושה וחרפה, לעם ישראל שהסמל שלו היה הקדושה, הצניעות והטהרה.
אבל, כמה מצער שזה לא יהיה, הבן איש חי הקדוש (חכם יוסף חיים זצוק"ל זיע"א) צפה זאת ברוח קודשו לפני כ- 100 שנה בבגדאד (שבה בתקופה ההיא אפילו הגויים היו הולכים בצניעות) ואמר שכשזה יקרה "תדעו לכם - שהגאולה קרובה".
הערת הבלוג: למעשה, את מקור הדברים אפשר למצוא בתנ"ך, בדברי הקב"ה כפי שמובאים ע"י הנביא ישעיה (פרקים ג-ד), שם נאמר:

ויאמר ה’, יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטויות גרון, ומשקרות עיניים, הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה (בגלל ההתנהגות המופקרת בקרב בנות ישראל)… מתייך בחרב יפלו, וגבורתך במלחמה (ימותו במלחמה ובמוות לא טבעי הרוגים רבים)… ביום ההוא יהיה צמח ה’ (אחרי כן יבוא המשיח, שכינויו "צמח" כידוע)… והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים: קדוש ייאמר לו (ומי שתישאר מבנות ציון בחיים היא מי שקידשה את עצמה בצניעות, ועונשן של הבלתי צנועות מתואר בנביא בהרחבה ע"ש).

[jewlover and arabhater]

ייאוש?! אין בן דוד בא עד שיתייאשו!
הגמרא במסכת סנהדרין מתארת את מצב הייאוש שישרור טרם הגעת גואל צדק. לאחר עמונה רואים את זה בחלקים רבים מהעם. בקריאה מחודשת של הגמרא, ניתן לראות כיצד רבותינו תיארו בדיוק את המצב שבו שרוי עם ישראל ברגעים אלה, כמעט בפרוטרוט, והבטיחו לנו שדווקא אז - יבוא משיח בן דוד!
קשה בימים האחרונים למי שמצוי בקרב עמו, שלא להתרשם מכמות הייאוש הטוטאלית שנחתה לאחרונה, לאחר מה שקרה בעמונה, על חלקים נרחבים מהמחנה האמוני בעם ישראל. אותם יהודים שמכח אמונתם החזקה הלכו והתיישבו כדי לקיים מצווה קדושה, ולמען בטחון עם ישראל, שבבת אחת הגיעו להתפכחות קשה מאשלייה שבה היו שבויים במשך תקופה ארוכה מאוד. מה שקרה בעמונה, הבהיר באופן חד משמעי היכן עומדים הדברים, מבחינת מדינת ישראל לעומת עם ישראל.
על כל פנים, מי ששומע את הדברים הנאמרים, את הציניות הקשה מנשוא של אנשים שככל הנראה איבדו כמעט כל תקוה לטיפה של הגיון בכל הטירוף מסביב. קראתי ידיעה לא מזמן בערוץ 7 על נפילת טיל הקסאם בתחנת הכח רוטנברג באשקלון, וראיתי גם שם את רוח הדברים. תגובות הגולשים נעו בין "עכשיו קדימה יעלו בעוד מנדט" או "עכשיו הם יעלו בעוד 3 מנדטים" ועד ל"הלוואי שלא יהיה חשמל לכל המדינה הזאת - זה מגיע להם".
כמויות השנאה האדירות שמופנות כלפי החלק האמוני שבעם (ולא משנה איזה סוג של כיפה יש עליו, כך או כך - הסיבה לשנוא אותו תימצא ע"י התשקורת המסיתה וחבריה בשלטון), חילחלו בעמונה אל המוח ואל הלב של הציבור האמוני המתיישב, שמתחיל להבין באחרונה ש"לא ‘אתחלתא דגאולה’ ולא בטיח", או כפי שהוגדר לאחרונה "נהיה אזרחי ישראל כמו יהודים אזרחי ארצות הברית. נחגוג את יום העצמאות כיום חילוני, אך נוותר על ההלל".
אתחלתא דגאולה
הקרע שהיה מאז קום מדינת ישראל בין שני חלקי הציבור האמוני, או שני סוגי הכיפות אם תרצו, נבע בעיקרו מהדברים שהנחו את שני הציבורים. ציבור אחד ראה בעצם הקמת מדינת ישראל את "אתחלתא דגאולה", התחלת הגאולה של עם ישראל, בעוד שהציבור השני ראה במדינת ישראל כמשטר גלותי, ואפילו עויין לפעמים. האמירה ש"נהיה אזרחי ישראל כמו יהודי אזרחי ארה"ב", שנשמעת יותר ויותר בקרב מחנה המתיישבים האמוניים, מוכיחה שבעמונה חלחל לכל חלקי הציבור האמוני באשר הוא, כי מדינת ישראל אינה אלא עוד שלב בגלות, ולא אתחלתא דגאולה, כפי שהוכח דה-פקטו בעמונה, באלימות קשה ביותר שביצעו כוחות "מדינת ישראל" נגד יהודים, שזכו במקומות רבים לכינוי "פוגרום", ואף הוצגו בגאווה באתרים אנטישמיים בעולם…
אבל דווקא הייאוש הזה, וחלחול ההכרה שאין מדינת ישראל מהווה "אתחלתא דגאולה", דווקא הייאוש הטוטלי הזה, שגורם לאנשים לא לראות תקווה בעתיד הנראה לעיין, דווקא הייאוש הזה הוא הסמל האדיר ביותר לקראת "אתחלתא דגאולה" אמיתית, גאולה שמקורה במלכות בית דוד ובקיום מצוות התורה. הזוהר הקדוש מציין בכמה מקומות ש"קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא" (הקב"ה והתורה וישראל הם אחד), וכל נסיון לפגוע באחד, הוא כמו פגיעה בכולם גם יחד. פגיעה בתורה - גורמת לפגיעה בישראל (בעם ישראל ובארץ ישראל), והיא כביכול כאילו פגיעה בקב"ה, ואותו כנ"ל גם בכיוונים האחרים.
לכן, אי אפשר לשמור על ארץ ישראל, כל עוד לא נשמרת ומקויימת תורת ישראל, ולא זו בלבד, אלא שרודפים את התורה ואת מקיימיה בכל מקום, כפי שנעשה עוד בתחילת שורשי המדינה ע"י מייסדיה. השלושה הללו (הקב"ה התורה וישראל) הם בלתי נפרדים, ואי אפשר לפגוע באחד - מבלי לפגוע בשני. רק מלכות בית דוד המיוסדת על תורת ישראל תוכל להביא לאחדות של עם ישראל וארץ ישראל. כל שלטון הפוגע בתורת ישראל, אינו זכאי לשום תמיכה כלשהי מאף יהודי אמוני, שומר תורה ומצוות, ובוודאי שאין לכנותו בשם "אתחלתא דגאולה". את כל הדברים הללו כולנו (כולל אותי) למדנו בדמעות בעמונה, מפני שכמו שאומרים בצבא "מה שלא הולך דרך הראש, הולך דרך הרגליים", ובמקרה הזה אפשר לומר: "מה שלא הולך דרך הראש, הולך בפיצוץ הראש באלות".
אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה
חז"ל מספרים לנו במסכת סנהדרין (צ"ו ע"א) מספר תנאים שחייבים להתקיים לפני בוא משיח בן דוד. הנה הקטע השייך לעניין הזה מתוך הגמרא:


לשון הגמרא
רש"י
לשון ימינו (לפי רש"י)
…דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא.
כלו הפך לבן טהור הוא: כשפשט הנגע בכל העור כך כשנהפכה כל המלכות למינות, תבוא גאולה.
:…כמו שאמר רבי יצחק: משיח בן דוד לא יגיע, עד שכל השלטון יהיה כופר. אמר רבא: וההוכחה לכך מהמקרא היא מהפסוק: "וראה הכהן, והנה כסתה הצרעת את כל בשרו, וטיהר את הנגע: כולו הפך לבן - טהור הוא" (ויקרא יג, יג), כי הפסוק מדבר על צרעת שהיא מחלה המטמאת את האדם הלוקה בה, אך אעפ"כ, פשט הכתוב אומר שאם כל בשר האדם מכוסה בצרעת - אז הוא דווקא נחשב טהור! לכן, דווקא כשכל השלטון הופך להיות כופר - אז מגיע זמן בוא משיח בן דוד.

תנו רבנן כי ידין ה’ עמו וגו’ כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות.

דבר אחר: עד שיתמעטו התלמידים.


דבר אחר: עד שתכלה פרוטה מן הכיס.


דבר אחר: עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר "ואפס עצור ועזוב" - כביכול אין סומך ועוזר לישראל.
כי ידין ה’ עמו: להביא להם גאולה.
כי יראה כי אזלת יד: שתלך ותחזק ידן של מסורות ומצליחין במלשינותן.
יתמעטו התלמידים: שמחזיקין ידי ישראל להחזירן למוטב.
שתכלה פרוטה: והיינו אזלת יד, שיהיו בידים ריקניות.
כביכול: כאלו יכולין לומר דבר זה כלפי מעלה.
אין עוזר ואין סומך לישראל: שיהיו שפלים למאד, ואומר אין עוזר וסומך שיהיו מתייאשין מן הגאולה.
רבותינו פירשו את הפסוק "כי ידין ה’ עמו, ועל עבדיו יתנחם, כי יראה אוזלת-יד ואפס עצור ועזוב" (דברים לב, לו) בהקשר לגאולה כך: משיח בן דוד לא יבוא עד שיהיו הרבה "מוסרים" בישראל ("מוסרים", דהיינו אנשים המוסרים יהודים או נכסי יהודים בידי גויים. וכדאי להזכיר שבימינו אין ליהודים עשות דין ב"מוסר", כפי שפסק החזון איש (יורה דעה, סי’ ב, סוף סעיף ט"ז), אלא דינו ייפרע בידי שמיים בלבד), והם יצליחו.
פירוש אחר של רבותינו לפסוק הנ"ל בהקשר לגאולה: משיח בן דוד לא יבוא עד שיתמעטו תלמידי החכמים שמצליחים להחזיר את עם ישראל בתשובה להחזירם למוטב.
פירוש אחר של רבותינו: משיח בן דוד לא יבוא, עד שירגישו אוזלת יד (ר’ רש"י על ‘שתכלה פרוטה’), שהם כבר לא מסוגלים להשפיע על מהלך הדברים, בגלל שירגישו שאין להם שום דבר ביד…
פירוש אחר של רבותינו: עד שיתייאשו מהגאולה, שיהיו שפלים מאוד, והראיה היא ממה שנכתב באותו פסוק: "ואפס עצור ועזוב", שזה מדבר על המצב שהם ירגישו בו, שכביכול הקב"ה כבר לא עוזר להם ולא סומך אותם, כפי שנעשה עד אז.
ומכאן אפשר לראות, בראיות ברורות, מגמרא מפורשת של רבותינו, שכמעט תיארו לנו במדוייק מה אנחנו עוברים מול העיניים בימים האלה. השלטון בישראל, לאחר הקמת "קדימה" אכן עובר למצב שלא היה בו מעולם - מצב שכל הקמת ממשלה עתידית (עפ"י הסקרים דהיום) לא תצטרף אפילו ח"כ אחד של שומרי תורה ומצוות, ויוכלו להקים ממשלה ברוב ברור, שהינה כופרת כולה בתורה, בעם ישראל - ובארץ ישראל. זה אחד הדברים שזורעים הכי הרבה ייאוש בקרב חלק מהמחנה, אבל עפ"י הגמרא - זה הדבר שהכי צריך לשמח אותנו, כי ברגע שהממשלה תהפוך כולה לכזאת שאין לה דבר עם עם-ישראל או עם תורת-ישראל, הרי שהמצב הזה בדיוק מורה שה"נגע" מטוהר - ותבוא הגאולה דווקא אז! בייאוש הכי גדול - כנגד כל הסיכויים!
ממשיכה הגמרא ודנה בסימן הנוסף שעד שיתקיים לא יוכל לבוא המשיח, והוא - מסירת יהודים ונכסי יהודים לגויים. מה שהתחיל כבר בגוש קטיף, ונמשך בעמונה, ואמור ר"ל להמשיך הלאה. ושימו לב שהגמרא אומרת שיתרבו ה"מוסרים", כלומר - בעם ישראל יתרבו אותם אנשים שהם בעד מסירת ארץ ישראל לערבים (קרי: בוחרי קדימה ושות’). ייאוש טוטאלי?! לא! הגמרא ממש מתארת את המצב של היום ואומרת לנו - דווקא זה סימן המובהק לגאולה!
ממשיכה הגמרא הלאה, ומדברת על חוסר ההצלחה שיהיה באותה תקופה להחזיר אנשים בתשובה. הדברים האלה מזכירים ממש את הדברים שהובאו בשם הרב חוזה הצונאמי (בעדכון מפרשת ויגש) "והוא אמר שהוא עוקב אחרי העניין הזה מקרוב ומבחין שאין כמעט אנשים חדשים שחוזרים ממש בתשובה, כמו שהיה פעם, ושזה עכשיו קשה מאוד לחזור בתשובה".
ממשיכה עוד הגמרא, ואומרת שהמצב יהיה שירגישו פשוט שאין להם שום דבר ביד, והם לא יכולים יותר להשפיע. כל מערכת הבחירות הזאת - והסקרים - מתארים בדיוק את המצב הזה. האנשים רואים שפשוט זה לא חשוב מה הם יצביעו, ואיך הם יתנהגו, אלא הכל מכור מראש. אין כאן בעניין הזה "מי שמצביע משפיע" - כי הכל סגור. שוב - אצלנו זה נראה ייאוש - אבל מצד הגמרא זה סימן ברור נוסף לגאולה.
מסיימת הגמרא את העניין, ומסבירה שבאופן ברור מה שיקרה הוא ייאוש של הציבור מהגאולה, ייאוש מישועה, ייאוש מאפשרות שהדברים ישתנו בקרוב, בגלל שהם "שפלים מאוד" - מושפלים בכל במה, תחת הסתה קשה מתוזמרת היטב, כשהם מוצגים כאויב (והאויב, אגב, מוצג כמובן כידיד). הייאוש הוא גם כביכול, כפי שמובא ברש"י, מהקב"ה, ואת זה ראינו כבר בגוש קטיף, שהתרסקה כל הציפייה שהקב"ה לא ייתן לדבר כזה לקרות בארצנו ע"י יהודים - ואכן דבר כזה קרה, והגאולה לא באה, למרות שרבים וחשובים אמרו שדווקא אז תגיע גאולה עם ניסים גדולים. הייאוש מהגאולה הפך לקשה ביותר דווקא לכן, וזאת בדיוק הסיבה - שהגאולה ממש ממש בפתח!
ואחרי שקוראים גמרא כזו נפלאה ונהדרת, שנראית לקוחה ממש מהיום, אי אפשר שלא לברך ולשבח את בורא עולם:
ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו! הוא יפתח לבנו בתורתו, וישים בליבנו אהבתו ויראתו, לעשות רצונו - ולעובדו בלבב שלם. לא ניגע לריק - ולא נלד לבהלה. יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שנשמור חוקיך ומצוותיך בעולם הזה, ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא. למען יזמרך כבוד ולא ידום - ה’ אלוקיי, לעולם אודך!

ה’ חפץ למען צדקו - יגדיל תורה ויאדיר!
ויבטחו בך יודעי שמך - כי לא עזבת דורשיך ה’!
ה’ אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ!
חזקו ויאמץ לבבכם - כל המייחלים לה’!

[jewlover and arabhater]

מברית בין הבתרים מחכים לפרס בשבת האחרונה קראנו בבתי הכנסת את פרשת "לך לך", ובתוכה קראנו על ברית בין הבתרים, שנכרתה בין אברהם אבינו ע"ה ובין בורא עולם, הברית הראשונה שבה הובטחה הארץ לזרעו של אברהם אבינו, דהיינו לעם ישראל(כי הקב"ה הסביר לאברהם אבינו ע"ה שרק יצחק נחשב לזרעו, כשאמר לו (בראשית כא, יב) "כי ביצחק יקרא לך זרע", ויצחק אבינו ברך את יעקב (בידיעה שזה יעקב): "וייתן לך את ברכת אברהם, לך ולזרעך איתך, לרשתך את ארץ מגוריך, אשר נתן אלוקים לאברהם". ויעקב הוא ישראל, ואנחנו בניו).
כמו תמיד, כשקוראים את תרגום יהונתן בן עוזיאל למקרא, מגלים תמיד דברים חדשים ומעניינים. אכן לא סתם "נזדעזעה ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה, ויצאה בת קול ואמרה: מי הוא שגילה סתריי לבני אדם" כשנכתב תרגום זה (מסכת מגילה ג, ע"א).
המקרא מספר לנו מה קרה לאחר שאברהם אבינו ביצע את הוראת הביתור של הקב"ה:
וירד העיט על הפגרים, וישב אותם אברם: ויהי השמש לבוא, ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו: ויאמר לאברם - ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה: וגם את הגוי אשר יעבדו - דן אנוכי, ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תיקבר בשיבה טובה: ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה: ויהי השמש באה, ועלטה היה, והנה תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר בין הגזרים האלה: ביום ההוא כרת ה’ את אברם ברית לאמור - לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת: את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני: ואת החתי ואת הפריזי ואת הרפאים: ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.

(בראשית טו)
המקרא מתאר כאן מה קרה לאחר שביצע אברהם את הוראת הביתור: העייט ירד על הפגרים המבותרים, אבל אברהם החזיר את הפגרים למקומם. לאחר מכן, עמדה השמש לשקוע ואז הקב"ה הפיל תרדמה על אברהם אבינו, ובתרדמה הזו ראה אברהם אבינו חזון חשיכה קשה "אימה חשיכה גדולה נופלת עליו", ואת החזון הזה פירש לו הקב"ה כפי שנאמר בכתובים, שעם ישראל ישתעבד לגויים, ויעונה תחת ידיהם, אבל בסופו של דבר ישובו לארץ ישראל, ויזכו לנחלה בגבולות מהפרת ועד הנילוס, נחלה שלא ניתנה לישראל - כידוע - בזמן כיבוש הארץ בימי יהושע, והיא עתידה להיות בימות המשיח בלבד.
אם כן, כך נסתמו הדברים במקרא, לגבי פרשנות חזון החשיכה של אברהם אבינו בברית בין הבתרים. אמנם, יהונתן בן עוזיאל, שכתב את פירושו עפ"י הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, יודע לספר לנו מעט יותר, וכך הוא מתרגם שם את הפסוק הרלוונטי:
והוה שמשא קריבא למיטמוע, ושינתא עמיקתא מתרמיית על אברם, והא ארבע מלכוון קיימין למשעבדא ית בנוי:
"אימתא" - דא הוא בבל.
"קיבלא" - דא הוא מדי.
"סגיאה" - דא הוא יון.
"נפלה" - דא הוא פרס, דעתידא למיפל, ולית ליה זקיפא, ומתמן עתידין למיסק עמא בית ישראל.
(תרגום יהונתן על בראשית טו, יב)
אם כן, תרגום יהונתן מסביר לנו שכל אחת מהמילים הללו "אימה - חשיכה - גדולה - נופלת - עליו" שמתוארים בחזון החשיכה, יש לה משמעות בפני עצמה, וזהו תרגום פירושו בעברית (תרגום חופשי, כרגיל):
וכשהיתה השמש מתקרבת לשקיעה, ושינה עמוקה נפלה על אברהם, והנה [הוא רואה בחזונו] ארבע מלכויות עומדים לשעבד את בניו:
"אימה" - זוהי בבל.
"חשיכה" - זוהי מדי.
"גדולה" - זוהי יון.
"נופלת" - זוהי פרס, שעתידה ליפול, ולא תהיה לה תקומה, ו[כתוצאה מ]זאת עתידין להתעלות* עַם בית ישראל.
* מי שידקדק יוכל לראות שעל פניו נראה שהתרגום התעלם מהמילה "עליו" שבפסוק המקראי, אבל בהתעמקות יותר ניתן לראות שהתרגום התייחס אליה, אלא שהוא מתייחס אליה במובן של "עלייה", וזוהי ההתעלות של בני ישראל שתקרה במפלת איראן הלוא היא פרס.

אם כן, לפי תרגום יהונתן בן עוזיאל, ארבע המלכויות אינם "בבל-פרס-יון-אדום", אלא "בבל-מדי-יון-פרס" (אגב, הדברים עומדים יחסית בהתאמה לחלום דניאל, שבו רומי/אדום מתוארת פשוט כהמשך של יוון), ולמפלתה של פרס, שתקרה בשלב כלשהו בעתיד הקרוב בע"ה אנחנו מחכים מאז ברית בין הבתרים, וכבר הובאו כאן פעמים רבות מקורות אין ספור לגבי עניין זה.
המפלה המדוברת לא תהיה הפסד גרידא של איראן, אלא מפלה שלא תהיה לפרס תקומה ממנה, ורק לאחר המפלה הזו, עם ישראל יתעלה וייגאל בע"ה. כידוע, פרס היא הארץ היחידה במזרח התיכון שבמשך אלפי שנים שמרה על עצמאותה היחסית, ואיראן של היום היא המשך ישיר של פרס מימי כורש ודריווש, עפ"י ההסטוריונים. שינוי השם מ"פרס" ל"אירן" נעשה בשנות ה-30, בעקבות התקרבות הפרסים לגרמנים הנאצים, ולתורת הגזע. הפרסים שהתגאו כ"כ במוצאם ה"ארי" הטביעו את השם הגזעני הזה על שם מדינתם, ושינו את שמה ההיסטורי "פרס" לשם הגזעני "אירן", המדינה היחידה שעולה בדעתי שאפילו השם שלה מעיד על גזענות מובנית. אבל בע"ה לא לאורך זמן…

[jewlover and arabhater]

הרב זר על השלכות ליקוי החמה כבוד הרה"ג המקובל דניאל זר שליט"א התבטא אף הוא בשבוע שעבר אודות ליקוי החמה שאירע בערב ראש חודש ניסן, וציטט דברים מתוך ספר הקודש "ילקוט משה", שנכתב לפני כמה מאות שנים, והסביר את משמעות הדברים לתקופתנו עפ"י הבנתו וידיעותיו. לפי דבריו הדברים הללו הם בגדר דברים שאמורים לשמח את הציבור, והוא ראה בהם כבשורה טובה לעם ישראל.
ידוע שהיום היה ליקוי חמה. יש ספר בשם "ילקוט משה", הוא נכתב לפני מאות שנים. והוא כותב שם: "כשחל ליקוי חמה בערב ראש חודש ניסן" הוא כותב שם כמה עניינים:
א) "נזק במלכי מזרח" - זאת אומרת כנראה זוהי פרס, והספר הזה מה שהוא כותב, עד היום הכל התקיים, פרס צריכה לקבל איזו מכה גדולה, אני מאמין שזה מהאמריקאים/
עכשיו ראש חודש ניסן, צריך לשמח את הציבור, שיהיו שמחים… ותראו שזה ככה יהיה בעזרת השם.
ב) "בהמות ימותו" - כנראה מדובר בעופות, מה שקורה עם העופות, לאו דווקא בהמות, יש עכשיו מכה של עופות שלא היה דבר כזה (אגב, לפי נתוני ארגון בריאות החיות הבינ"ל גם חיות נדבקות במחלה הזו, ועשויים להעבירה (ר’ מחקר לדוגמא כאן), ולפי הוראותיו יש להשמיד גם חיות במקומות שיש התפרצות של המחלה, וכמובן כדאי להזכיר שבנבואות מוזכרת המגפה שתבוא בימות המשיח כפוגעת בבהמות: "וכן תהיה מגפת הסוס, הפרד, הגמל והחמור, וכל הבהמה, אשר יהיה במחנות ההמה, כמגפה הזאת" (זכריה יד, טו) -השם1.נט).
ג) "שליטים יפלו, גיבורים יפלו".
ד) "רוח סערה חזק יבוא" - אני לא יודע מה הכוונה בזה.

לצפייה בקטע הוידאו הקצרצר לחצו כאן

[jewlover and arabhater]

המהר”ל מפראג על המשיח וגוג ומגוג דברים מעניינים ונהדרים שהביא המהר"ל הקדוש מפראג אודות משיח בן יוסף וההבדל בינו ובין משיח בן דוד ברוחניות ובגשמיות, וכן אודות מלחמת גוג ומגוג ומשמעויותיה.

ספר נצח ישראל , פרק ל"ז
בזמן המלך המשיח שיגלה במהרה בימינו, קודם מלכותו יהיה מלחמות גוג ומגוג, שכל האומות יעלו עליו למלחמה, עד שינצח המשיח את הכל, ואז יהיה מלך אחד בעולם, הוא המלך המשיח.
וענין מלחמה זאת שיהיה מן גוג ומגוג, כי כאשר אין המשיח במדריגתו האחרונה, שכל דבר בעולם בתחלת מציאותו אינו במעלתו העליונה. ומפני כך אינו נמצא בלבד בעולם, רק ימצא כח האומות גם כן. שכל דבר שאינו הכל, רק חלק בלבד, ימצא אחד עמו. ולכך בתחלה מלכות משיח, ועדיין אינו שלם לגמרי במלכותו, עדיין ימצאו גם כן האומות.

ולפיכך כאשר יהיה בתחלת מדריגת המשיח, יהיו האומות נמצאים עם המלך המשיח, ויהיה להם כח גדול מאוד, כמו שיש למלך המשיח. והאומות, מפני שהם מסוגלים אל הרבוי, כאשר הרבוי תמיד אצלם, לכך הם רוצים להתגבר על מלך המשיח. ויהיה התנגדות גדול מאוד, ויהיה נהרג משיח בן יוסף.
ובפרק בתרא דסוכה (דף נ"ב):
"וספדה לו כל הארץ משפחות לבד" (זכריה יב, יב):
האי הספידה מאי עבידתיה?
פליגא בה רבי דוסא ורבנן:
חד אמר: "על משיח בן יוסף שנהרג".
וחד אמר: "על יצר הרע שנהרג".
בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג, שנאמר (שם שם י) "והביטו אליו את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על בנו הבכור".
אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג, הספידה בעי למעבד? שמחה בעי למעבד! כדדריש רבי יהודא בר אילעי, לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצר הרע, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נראה להם כהר גבוה, רשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין, והללו בוכין. צדיקים בוכים: האיך יכולנו לכבוש את ההר הזה. רשעים בוכים: האיך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה. ואף הקב"ה תמה עמהם, שנאמר (זכריה ח, ו): "כי יפלא בעיני שארית העם הזה, אף בעיני יפלא".
אמר רבי אסי: יצר הרע בתחלה דומה כחוט של עכביש, ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר (ישעיה ה, יח): "הוי מושכי העון בחבלי שוא וכעבות העגלה חטאה"

ופירוש זה, כי אומה ישראלית הם דומים לאדם אחד, שיש בו שנים עשר אברים, והם מנויים וידועים, והם כנגד י"ב מזלות, וכנגד י"ב חדשי השנה. ויש באדם שני אברים, והם מלכים על כל האברים, והם הראש והלב. כי מלכות יהודה נגד הראש, וכדכתיב (שופטים א, ב) "יהודה יעלה בראש". ויוסף תמיד הוא באמצע, כנגד הלב, שכן תמצא בנשיאים, נשיא אפרים באמצע, דומה ללב שהוא באמצע האדם.
וידוע כי הנשמה הנבדלת היא במוח, והנשמה היא אלוקית יותר מן הלב. וכן הוא מלכות יהודה, כאשר המלכות הוא כראוי, אז מקבלים כבוד ה’, ואין כאן רק מלכות בית דוד. ולפיכך ראוי כי יהיה מלך אחד לכל י"ב שבטים, שהם י"ב אברי האדם. אבל כאשר אינם זוכים, אינם מקבלים לגמרי כבוד השם, ואין להם מעלה זאת כאשר ראוי, ואז נחלק המלכות. ורוב האברים נמשכים אל הלב, שהוא עיקר, ומיעוט אל הראש, כאשר הוא בחסרון. לכך לא היה ליהודה רק שבט יהודה ובנימין, שהם האברים הקרובים ביותר לקבל כבוד השם, כאשר המקדש בחלקם. אבל שאר האברים, שהם השבטים, לא היו נמשכים אחריהם, כאשר לא היו ישראל במדריגה הזאת העליונה לקבל זה:
מזה תבין למה לא נמשחו בשמן המשחה רק מלכי דוד (הוריות יא ע"ב), וזה מפני כי שמן המשחה ראוי למשוח הראש (שמואל-א י, א), והם מלכות בית דוד אשר מתיחס להם הראש, ולכך הם בלבד נמשחים. ומזה הטעם ראוי לישראל שיהיה להם משיח בן יוסף גם כן. שכיון שראוי שבט אפרים למלוכה, מצד שהשבט הזה דומה ללב, לכך יהיה להם בסוף המושל הזה, שהוא משיח בן יוסף. ומכל מקום גוברים עליו האומות, כי ממשלה ומעלה זאת יש לו הפסק ובטול. ולפיכך גוג ומגוג, שהוא מתנגד לישראל כמו שהתבאר, יהיה גובר על משיח בן יוסף, ויהיה נהרג ומסתלק מעלה זאת מן ישראל:
ובפרק החליל (סוכה דף נ"ב):
תנו רבנן, משיח [בן דוד] שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה: "שאל ממני" - מה אתה מבקש ואני נותן לך, שנאמר (תהלים ב, ז): "אספרה אל חוק ה’ אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך".
כיון שרואה למשיח בן יוסף שנהרג, אמר לפניו: רבונו של עולם, איני מבקש אלא חיים.
אמר לו הקב"ה, עד שלא עמדת כבר התנבא עליך דוד אביך, שנאמר ( תהלים כא, ה) "חיים שאל נתתי לו וכו’".

וביאור עניין זה כמו שאמרנו למעלה, כי מעלת משיח בן יוסף יש לו הפסק, שיהיו גוברים עליו האומות, ויש הפסק למעלתו. אבל משיח [בן-דוד] שאל שלא יהיה הפסק למדריגתו, ולא יהיו גוברים עליו האומות. וזהו החיים אשר שאל, דהיינו כי אל כח מציאתו לא יהיה לו הפסק. לא כמו שהיה משיח בן יוסף, שהיה לכח שלו הפסק, אבל לכח מעלת משיח בן דוד לא יהיה לו הפסק. ואז יהיו גוים נחלתו ואחזתו אפסי ארץ, כי יתגבר משיח בן דוד על האומות, ויסלק כח האומות, ועמהם מסתלק היצר הרע.
והנה, הצדיק אשר הוא טוב הגמור, נדמה לו היצר הרע כמו הר שהוא גדול. כי הצדיק הוא הטוב הגמור, והיצר הרע הוא הרע הגמור, ולפי גודל הריחוק אשר ביניהם נדמה לצדיק היצר הרע כמו הר גדול. ואילו הרשע הוא רע, והוא דומה ליצר הרע. ולכך אין הרשע נדמה לו היצר הרע רק כמו חוט השערה. ואלו הדברים עוד עמוקים יותר. ולפיכך אלו בוכים ואלו בוכים; אלו בוכים על הצרה שהגיע להם מן היצר הרע, כי כן דרך שהאדם בוכה על הצרה שהגיעה אליו כבר. ואלו בוכים על הצרה שיגיע להם עדיין. והתבאר לך מזה כי מלחמה זאת של גוג ומגוג להסיר חסרון עולם הזה, ולכך יוסר אז היצר הרע. ואין כאן מקום להאריך.

[jewlover and arabhater]

בס"ד
http://hidabroot.org/Search.asp
עוד הרצאות של נבואות אחרית הימים