כתב נושא: מקרה שקרה היום:קללות  (נקרא 12181 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק carmit3levi

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 114
מקרה שקרה היום:קללות
« להגיב #25 ב- : דצמבר 02, 2008, 18:37:02 »

תשמעו סיפור דוגמא

ערבי תושב השטחים (לא היחיד) עזר לכוחות הביטחון להשיג מודיעין בדבר פיגוע ובכך תרם למניעת מוות ואסון לנו.
בגלל שגילו שהוא "מלשין" הוא ומשפחתו באו לישראל וביקשו לגור איתנו...
הם חתכו לעצמם כדי שיקבלו אותם להיות יהודים...
הסכימו לעבור את כל הייסורים כדי להיות משלנו

לא קיבלו אותם

את רחב הזונה לא רצחו כשהיא עזרה לנו ולשני מרגלים בלבד...

כאן ערבי תרם להצלת יותר יהודים
הוא התחנן להתגייר ולגייר את משפחתו ולא לגור בכפר ששם מאיימים על המשפחה שלו
לא גיירו אותו

הרבניישן הצדיקיישן בשם תורת "הבעל" דחו את הבקשה שלו

אז תגידו שאני "אוהבת ערבים"?

תאשימו בהאשמות שוא?

וזה היה מקרה כזה לא אחד ולא שניים

אז תגידו דם ערבי הפקר...

אבותינו עם כל החטאים שלהם בחיים לא היו מתנהגים בצורה כזו.

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
מקרה שקרה היום:קללות
« להגיב #26 ב- : דצמבר 02, 2008, 19:01:44 »
בס"ד

גיור זה לא סתם פורמליות, איזה פולחן או טקס או תעודה.  גיור הוא קבלה של האמת, קבלת עול מלכות שמיים.  איך הוא יכול לקבל את האמת אם הוא בכלל לא יודע אותה?!  אני לא יודע את פרטי המקרה, כך שאני מעדיף לא להביע דעה.  אולי הרבנים באמת טעו ובגללם איבדנו את אונקלוס או את רבי עקיבא הבא.  אבל יכול להיות שהם לא טעו, וכשהם נפגשו איתו ובחנו את עמקי נשמתו, הם ראו שרצונו האמיתי אכן היה להיות "יהודי"---כמו היהודים החילוניים שפגש עד עכשיו.  אנחנו לא צריכים עוד "יהודים" כאלה.  יש לנו כבר מספיק משלנו.  לא צריך לרחם על גוים ולזלזל בתלמידי חכמים.  האכזרים האמיתיים הם לא הרבנים שדחו את בקשתו אלא רודני מדינות ערב שמסרבים להעניק אזרחות או כל סטטוס חוקי אחר לתושבים הערבים של יו"ש והרשות ה"פלסטינית".  אילו ה"פלסטינים" היו יכולים לקבל אזרחות במדינות ערב, הם מזמן כבר היו עוזבים את הארץ.  רודני מדינות ערב יודעים זאת ודוחים אותם.  הם עושים בהם שימוש ציני לצורכי תעמולה נגד מדינת ישראל.
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק carmit3levi

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 114
מקרה שקרה היום:קללות
« להגיב #27 ב- : דצמבר 02, 2008, 19:28:14 »
אם זה גיור ביהדות כמו שאתה מכיר את היהדות אז היהדות מנוגדת לכל התורה שבכתב.
היהדות - אומרים שהיא מבוססת על התורה שבכתב אם מה שאתה אומר נכון אז לפי התורה שבכתב היהדות עושה כאן חטא חמור ביותר.

לך תדע אם מה שקורה היום זה לא בגלל החטאים של היהדות.
באמת לא בא לי להתוכח.
אני כבר הרבה שנים לומדת את התורה שבכתב.

אני רוצה להוכיח כאן את הטעויות של היהדות כפי שאני רואה אותן כדי שלא יגידו שלא אמרו
כדי שאם באים כל מיני דברים שידעו למה זה בא לפי תורת הברית.

זה לא משנה אם הוא רצה להיות יהודי חילוני או יהודי לא חילוני. הוא הסכים לעשות הכל כדי להיות משלנו
כדי לקבל את החוקים שלנו וכולל את חוקי הברית והמורשת שהוא מתחייב להם כשהוא בא להיות יהודי.
אחרי זה העסק שלו עם ריבונו של עולם כמו כל היהודים
לברכה ולקללה

אז אם הוא אוהב את אלוהי ישראל מי הם שימנעו ממנו שמירה של חוקי הברית והשלום?

יש מצוה להביא בברית את כל מי שאפשר בברית אברהם.
היום המוסד הרבני מביא בברית דרך היהדות.
כמוסד בלעדי שלקח לעצמו את האחריות על דבר כזה בחברה זה חטא לא לגייר
גובל בשנאת הגר.

זה שרודני מדינות ערב רשעים לא אומר או נותן לגיטימציה ליהודי ועוד יהודי הוא רב עם סמכות להיות גם כן רשע...
ואם הערבי הזה היה יתום?
גם חטאו בעינוי נפש יתום עני בשטח אדמות הקודש והמורשת שבהם חלים חוקי הברית וחוקי ה' לדין של מעלה.

זו דעתי
שזה עוון בשם היהדות זה הכל

בני אדם עושים טעויות בגלל זה צריך להוכיח אותם. זה לא משנה אם זה רופא או פרופסור או רב.
כולם חוטאים ולא בהכרח בזדון
זה גם יכול להיות משוגג או טעות או שכחה או חוסר צומת לב.

אולי טעו כאן מחוסר צומת לב לחוקי המורשת לעשות כישר בעיניהם ולא על פי חוקי הברית?

לי נראה שלשנוא ערבים זה הישר בעיניהם יהיה אשר יהיה

אולי הנפש הזאת של הגוי הנבל הזה הוא היה מלאך בוחן אם שומרים את תורתו אם לאו... אם כבר נכנסים לפילוסופיות בסגנון תלמודי קבליסטי

מנותק jewlover and arabhater

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 5996
מקרה שקרה היום:קללות
« להגיב #28 ב- : דצמבר 02, 2008, 21:42:56 »
מי אלה בני עשו האדומים של ימינו כי בנבואות אחרית הימים כתוב שזה מלכות רומי משהו כזה ...?
היום כולם יודעים שהרב כהנא צדק!

מנותק carmit3levi

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 114
מקרה שקרה היום:קללות
« להגיב #29 ב- : דצמבר 02, 2008, 22:07:18 »
בני עשו הם אדומים ויושבים או אמורים לשבת בנחלת הר שעיר אותה הוריש להם ה' לפי חוקי הברית והמורשת.
אסור לנו לקחת מנחלתם לפי חוקי תורת משה. כי כשם שלנו הורישו את שטחי נחלות השבטים ככה הורישו לבני עשו
את האזור ההוא.
אם הם באים וגרים בארצנו אסור לשנוא אותם בגלל שהם אחים שלנו.
דור שלישי שלהם שיושב איתנו נחשב לחלק מעם ישראל.

בפרשת השבוע הקודמת נאמר שאם הם יהיו יושבי הארץ יצחק מברך את עשו שזרעו ירש את האזור של מטעי הזתים וכאשר הם ירידו
אז הם יסירו את העול של שלטון ישראל מעליהם (אם יש סיבה שהם ירידו).

לפי הפרוש שלי הם יהיו בתפקיד "גוי נבל"  שנלחם בנו ופוגע בנו כאשר בני ישראל לא ישמרו את הברית כמו שצריך וזה בכל דור.
וזה כתוב בשירת העדות שקוראים לה שירת האזינו שהייתה למשמרת בארון הברית שאותו היו נושאים הלויים ואבד במשך הדורות.

שירת האזינו היא השירה בסוף ספר דברים היא שירת העדות שמוכיחה את בני ישראל בכל דור ואני אעתיק אותה לפה.
היא מופיעה בדברים פרק לב:

א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  {ס}  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.  {ר}
ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  {ס}  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי,  {ר}
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  {ס}  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.  {ר}
ג כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  {ס}  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ.  {ר}
ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  {ס}  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט:  {ר}
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  {ס}  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.  {ר}
ה שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:  {ס}  דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל.  {ר}
ו הַ לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ-זֹאת--  {ס}  עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם:  {ר}
הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ,  {ס}  הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ.  {ר}
ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר;  {ס}  שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.  {ר}
ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם,  {ס}  בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם;  {ר}
יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים,  {ס}  לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  {ר}
ט כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ:  {ס}  יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.  {ר}
י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר,  {ס}  וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן;  {ר}
יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ--  {ס}  יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.  {ר}
יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף;  {ס}  יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ.  {ר}
יב יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ;  {ס}  וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר.  {ר}
יג יַרְכִּבֵהוּ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ,  {ס}  וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי;  {ר}
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  {ס}  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.  {ר}
יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  {ס}  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים  {ר}
בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים,  {ס}  עִם-חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה;  {ר}
וְדַם-עֵנָב, תִּשְׁתֶּה-חָמֶר.  {ס}  טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט,  {ר}
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ;  {ס}  וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ,  {ר}
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.  {ס}  טז יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים;  {ר}
בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ.  {ס}  יז יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ--  {ר}
אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם;  {ס}  חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ,  {ר}
לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.  {ס}  יח צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי;  {ר}
וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ.  {ס}  יט וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ,  {ר}
מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו.  {ס}  כ וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם--  {ר}
אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם:  {ס}  כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה,  {ר}
בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם.  {ס}  כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל,  {ר}
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם;  {ס}  וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם,  {ר}
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.  {ס}  כב כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי,  {ר}
וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית;  {ס}  וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ,  {ר}
וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.  {ס}  כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ, רָעוֹת;  {ר}
חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם.  {ס}  כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף,  {ר}
וְקֶטֶב מְרִירִי;  {ס}  וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם,  {ר}
עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר.  {ס}  כה מִחוּץ, תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים, אֵימָה; גַּם-בָּחוּר,  {ר}
גַּם-בְּתוּלָה--יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה.  {ס}  כו אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם;  {ר}
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם.  {ס}  כז לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר--  {ר}
פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ:  {ס}  פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה,  {ר}
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת.  {ס}  כח כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה;  {ר}
וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה.  {ס}  כט לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת;  {ר}
יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם.  {ס}  ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף,  {ר}
וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה:  {ס}  אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם,  {ר}
וַיהוָה הִסְגִּירָם.  {ס}  לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ, צוּרָם;  {ר}
וְאֹיְבֵינוּ, פְּלִילִים.  {ס}  לב כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם,  {ר}
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה:  {ס}  עֲנָבֵמוֹ, עִנְּבֵי-רוֹשׁ--  {ר}
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת, לָמוֹ.  {ס}  לג חֲמַת תַּנִּינִם, יֵינָם;  {ר}
וְרֹאשׁ פְּתָנִים, אַכְזָר.  {ס}  לד הֲלֹא-הוּא, כָּמֻס עִמָּדִי;  {ר}
חָתוּם, בְּאוֹצְרֹתָי.  {ס}  לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם,  {ר}
לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם:  {ס}  כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם,  {ר}
וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ.  {ס}  לו כִּי-יָדִין יְהוָה עַמּוֹ,  {ר}
וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם:  {ס}  כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד,  {ר}
וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.  {ס}  לז וְאָמַר, אֵי אֱלֹהֵימוֹ--  {ר}
צוּר, חָסָיוּ בוֹ.  {ס}  לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ,  {ר}
יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם;  {ס}  יָקוּמוּ, וְיַעְזְרֻכֶם--  {ר}
יְהִי עֲלֵיכֶם, סִתְרָה.  {ס}  לט רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא,  {ר}
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי:  {ס}  אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה,  {ר}
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא,  {ס}  וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל.  {ר}
מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי;  {ס}  וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם.  {ר}
מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי,  {ס}  וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי;  {ר}
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי,  {ס}  וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם.  {ר}
מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם,  {ס}  וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר;  {ר}
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה,  {ס}  מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.  {ר}
מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  {ס}  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם;  {ר}
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  {ס}  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.  {ר}
{ש}

הפסוק שאומר שבני אדום הם יושבי הארץ ואפשר לזהות אותם על פי הברכה שאצל יצחק לעשו אחרי שיעקוב לקח לו את ברכת הבכורה.

וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.   לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.   מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. 

לפי דעתי שמני הארץ זה היכן שמטעי הזתים כי מזתים מכינים שמן בכתישה. ולכן יושבי הארץ ששם עלולים להיות אחינו בני אדום
שאולי קמים עלינו בגלל שאנחנו לא שומרים את חוקי הברית והמורשת כמו שצריך...
מילה השמאל לא שומר אין מה לצפות מהם בכלל... אבל מימין דוקא כן יש לי איזה שהיא פסיק של צפיה.