אני מאמין בשלום, הערבים לא, לכן אני מעדיף קודם להציל את חיי ואת חיי עמי מאשר לעשות ברית מוות עם מישהו שכאשר אתן לו שטח, הוא יפגיז אותי ממנו.
קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים לראות מהערבים רצון לשלום, ואולי רק אחרי דילמות של "האם הם דוברי אמת או שקר" רק אז לחתום על הנייר, אבל אין שום רצון מהם לשלום, אז אין שום התחלה של הסכם מבחינתי.
אנחנו באנו כל הזמן עם היד מושטת, נמאס, תמיד אנחנו אוכלים אותה בסוף, לכן אנחנו אלה שצריכים לחכות עד שהם ירצו שלום ולא ההפך, שלום בלי כח, שלום עם רצון, וחבל שאין את זה. אנחנו עושים שלום בכוח, למרות שאנחנו יודעים שלא יצא מזה כלום.